שארל גונו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שארל גונו

שארל גונו (Charles Gounod‏; 17 ביוני 1818 - 18 באוקטובר 1893) היה מלחין ומחבר אופרות צרפתי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גונו נולד בפריז. את הקריירה המוזיקלית החל שארל גונו בקונסרבטואר של פריז, וב-1839 במסגרת למודיו זכה ב"פרס רומא" היוקרתי (בזכות הקנטאטאה "פרנאן"). בין מוריו בקונסרבטואר היה ז'אן פרנסואה לסואר.

לאחר שסיים את לימודיו החל לנגן בעוגב בכנסייה וחיבר במסגרת עיסוקו מוזיקה דתית. האופרה הראשונה שכתב ב-1851, "סאפו" - לבקשתה של הזמרת והדיווה פולין גארסיה-ויארדו, נכשלה כישלון חרוץ, אולם הוא לא התייאש והמשיך בכתיבת אופרות, עד שלאחר הרבה קשיים ושינויים זכתה "פאוסט" (על-פי היצירה הגדולה של גתה) להצלחה גדולה (הצגת הבכורה שלה הייתה במרץ 1859).

בסך הכול כתב גונו שלוש עשרה אופרות, מהן זכו להצלחה בעיקר "פאוסט" ו"רומיאו ויוליה", שהוצגה לראשונה ב-1867. בשנות חייו האחרונות התרכז גונו בכתיבת מוזיקה כנסייתית, והיצירה החשובה מתקופה זאת היא אווה מריה. זו נעימה שהליווי שלה הוא הפרלוד הראשון מתוך הפסנתר המושווה של יוהאן סבסטיאן באך. בסוף חייו זכה לכבוד רב, שימש מנצח ליצירותיו והשתתף ביסוד "האגודה המוזיקלית של אלברט הול" בלונדון.

גונו נפטר בפריז מדלקת קרום המוח; יצירתו האחרונה (בדומה למוצרט לפניו) הייתה "תפילת ההשכבה" והפכה לתפילת ההשכבה לו עצמו.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האופרה המפורסמת שכתב גונו, "פאוסט", מבוססת על ספרו המפורסם של גתה, והיא מתארת את קורותיו של פילוסוף זקן המוכר את נשמתו לשטן כדי לחזור לימי נעוריו וכדי להתאהב שנית. בגרמנית נקראת אופרה זו "מרגריטה" כדי להבדילה מ"פאוסט" של גתה ככל האפשר שכן הגרמנים רואים באופרה זו פרודיה עלובה ליצירת הענק של גתה. האופרה (לאחר השינויים שחלו בה בשנת 1859) כוללת אריות נהדרות וקטעי מקהלה מרשימים כמו "מקהלת החיילים" (אשר מקורה באופרה אחרת של שארל גונו - "איוון האיום") אך גם קטעים תזמורתיים כמו "כרוח חרישית".

מבין יצירותיו התזמורתיות של גונו:

  • סימפוניה מס' 1 ברה מז'ור
  • סימפוניה מס'2 במי במול מז'ור
  • סימפוניה קטנה ל-9 כלי נשיפה

מבין יצירותיו המקהלתיות של גונו:

  • "הגאולה"
  • "מוות וחיים"
  • רקוויאם

ביצועים של יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ורדה קוטלר ביצעה בתקליטור Mélodies londoniennes מיצירותיו של שארל גונו, התקליטור זיכה את קוטלר בשנת 2002 בפרס השנתי הצרפתי "ויקטואר דה לה מיוזיק קלאסיק" (Victoires de la musique classique)‏[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]