שארל טרנה

שארל טרנה
Charles Trenet

לידה	18 במאי 1913 נרבון, צרפת
פטירה	19 בפברואר 2001 (בגיל 87) קרטיי, צרפת
שם לידה	Louis Charles Augustin Georges Trenet
מוקד פעילות	צרפת
תקופת הפעילות	1933–1999 (כ־66 שנים)
סוגה	שאנסון, sardana
שפה מועדפת	צרפתית
חברת תקליטים	קפיטול רקורדס, CBS Disques, Pathé, EMI
פרסים והוקרה	מפקד מסדר האמנויות והספרות (1982)
פרופיל ב-IMDb

שארל טרנה (בצרפתית: Charles Trenet;‏ 18 במאי 1913 – 19 בפברואר 2001) היה זמר צרפתי וכותב פזמונים. עיקר פרסומו של טרנה היה בזכות הקלטותיו החל משלהי שנות ה-30 ועד למחצית שנות ה-50, אף שהקריירה המוזיקלית שלו נמשכה עד לשנות ה-90 של המאה ה-20. בתקופה שבה נדירים הזמרים הכותבים לעצמם את שיריהם, טרנה היה כותב פזמונים פורה והקליט רק את שיריו.

טרנה הקליט קרוב לאלף שירים. אף שרוב שיריו עוסקים בנושאי שירה רגילים כגון אהבה, פריז, וגעגועים נוסטלגיים לעת שהיה צעיר, הדבר המייחד את שיריו של טרנה הוא נימתם האישית, הפואטית, לעיתים מוזרה, הנמזגת בשנינות חמימה. חלק משיריו עסקו בנושאים לא רגילים, מלווים בדמיון מבודח כמעט סוריאליסטי. כך שירו Y'a d'la joie מעורר עליצות בעזרת סדרת דימויים מנותקים (אך כולם בעלי רמזים פאליים), כולל רכבת תחתית הנורית מתוך מנהרתה אל האוויר, מגדל אייפל חוצה את הרחוב ואופה האופה לחם מצוין. האוהבים במינואט Polka du Roi מגלים עצמם כמי שאינם אנושיים עוד: הם עשויים משעווה ולכודים במוזיאון השעווה גרבן (Musée Grévin). רבים מלהיטיו משנות ה-30 וה-40 יוצרים שילוב בין המלודיה והמילים של הפזמון הצרפתי של אותה תקופה עם מקצבי הסווינג האמריקאי.

שירו La Mer, אשר על פי התרבות הפופולרית הולחן יחד עם הפסנתרן לאו שוליאק במהלך נסיעה ברכבת בשנת 1943, הוקלט בשנת 1946. La Mer הוא ככל הנראה שירו הידוע ביותר של טרנה מחוץ לעולם דובר הצרפתית והוקלט ביותר מ-400 גרסאות. לשיר זה אף גרסה אנגלית, שאיננה תרגום מצרפתית, בשם Beyond the Sea ואשר הפכה ללהיט בפי בובי דארין בתחילת שנות ה-60. השיר שימש פסקול בסרטים רבים.

תחילת דרכו

כאשר היה טרנה בן שבע התגרשו הוריו והוא נשלח לפנימייה בבזייה, אולם הוא שב לביתו חודשים ספורים אחר כך כשהוא סובל מטיפוס הבטן. בעת תקופת החלמתו מן המחלה התגלו כשרונותיו האמנותיים והוא החל ללמוד מוזיקה, ציור ופיסול. בשנת 1922 עקר טרנה לפרפיניאן (Perpignan) והחל ללמוד שם. צייר צבעי מים ידוע, שהיה ידיד המשפחה, נהג לקחתו עמו לצייר בסביבה. שנים אחר כך נאמר עליו כי לשירתו איכויות של צייר, בהקפדתה על הפרטים והצבע. רבים משיריו מתייחסים לסביבתו, כגון אתרים סמוך לנרבון, הרי הפירנאים וחוף הים התיכון.

בשנת 1927 השלים את תעודת הבגרות הצרפתית (בצרפתית: baccalauréat) בהצלחה רבה, אף ששנא את לימודי המתמטיקה. הוא עזב את צרפת לעיר ברלין שם החל בלימודי אמנות, לימודים אותם המשיך לתקופה קצרה בצרפת. בשנות ה-30 שב לפריז, שם עבד באולפן קולנוע כעוזר תפאורה, ומאוחר יותר הצטרף לקהילת האמנים ברובע מונפרנאס. הערצתו באותה תקופה למשורר הסוריאליסטי מקס ז'אקוב ואהבתו לג'אז היו שניים מן הגורמים שהשפיעו על שירתו של טרנה.

בטרם פרוץ מלחמת העולם השנייה

בין השנים 1933–1936 עבד טרנה עם הפסנתרן השווייצרי ג'וני הס, והם נודעו כצמד "שארל וג'וני". הצמד הופיע במקומות רבים בעיר פריז והקליטו יחד 18 תקליטים בחברת Pathé. בתקליטים אלה נשמע ג'וני הס מנגן על פסנתר והצמד שר בהרמוניה, חולקים ביניהם את תפקיד הסולו. בשנת 1935 החל הצמד להיות מושמע תדיר ברדיו.

הצמד המשיך להופיע יחד עד לשנת 1936, כאשר טרנה נקרא לשירות לאומי. עם סיום שרותו הלאומי החל טרנה להיות נודע בכינוי "השוטה המזמר" (בצרפתית: Le fou chantant). בשנת 1937 החל טרנה בקריירת סולו, והקליט את תקליטו הראשון בחברת קולומביה רקורדס ובו השירים Je chante/Fleur bleue. השיר Je chante (מילולית: אני שר) יצר לטרנה את תדמית הזמר הנודד, נושא אשר חזר ועלה במספר משיריו המוקדמים. במרץ 1938 חיזק את מעמדו ככוכב-על של הזמר הצרפתי על ידי הופעותיו באולם A.B.C בפריז שבניהולו של מיטי גולדן.

מלחמת העולם השנייה

בתחילת המלחמה גויס טרנה לצבא, הוא סיים את שרותו רק עם נפילת צרפת לידי גרמניה, ביוני 1940, ואז שב לפריז. לאחר שובו הופיע במועדוני לילה בעיר, בהם פולי ברז'ר, לעיתים בפני קהל של קצינים וחיילים מצבא גרמניה. צרפתים משתפי פעולה עם הנאצים ניסו להכתים את שמו של טרנה וטענו ששמו האמיתי הוא נטר - שם משפחה יהודי, אולם בחקירה שנערכה, טרנה הראה לשלטונות כי אין יהודים בעץ משפחתו. פעולה זו של התגוננות הושמעה נגדו כביקורת עם תום המלחמה, ואף העובדה כי, דוגמת אמנים צרפתים רבים אחרים, הוא בחר להמשיך ולעסוק בבידור הכוחות הכובשים ולא להקריב את הקריירה שלו באותם זמנים קשים. הוא אף הסכים לבקשת הגרמנים לנסוע לגרמניה ולהופיע בפני שבויי מלחמה צרפתים שהוחזקו שם. טרנה, כהומוסקסואל, היה בעצמו בסכנה באותה תקופה, וייתכן שחש כי אין לו ברירה אלא לשתף פעולה עם שלטונות הכיבוש.

עם תום המלחמה החליט טרנה להגר לארצות הברית, שם התגורר מספר שנים ואף הצליח כזמר. בזכות הצלחתו קיבל הצעות להופיע בסרטים בהוליווד, הוא אף יצר קשרים עם לואי ארמסטרונג וצ'ארלי צ'פלין.

קריירה מחודשת בצרפת

ב-14 בספטמבר 1951 שב טרנה לפריז. בהופעותיו הוא שילב שירים חדשים שכתב. בשנת 1954 הופיע על בימת אולימפיה לראשונה בחייו. החל משנת 1958 טרנה הופיע במופע המרכזי של מספר מועדוני לילה ידועים בעיר.

בשנת 1963 היה טרנה עצור במשך 28 ימים בכלא באקס-אן-פרובאנס, זאת לאחר שהואשם בהשחתת נפשם של ארבעה בני נוער מתחת לגיל 21 (הם היו בני 19). נהגו טען כי טרנה משתמש בו כסרסור. בסופו של דבר בוטלו האישומים, אולם האירוע הביא לתודעת הציבור את העובדה כי טרנה היה הומוסקסואל. טרנה לא הבליט את נטיותיו המיניות ודיבר על כך לעיתים נדירות בלבד.

שנות ה-70

שארל טרנה בהופעה במונטריאל, 1946

בשנת 1970 ייצג טרנה את צרפת בתערוכה העולמית אקספו 70' שנערכה בעיר אוסקה ביפן. בשנת 1971 הוא עזב את חברת התקליטים קולומביה, עימה עבד שנים ארוכות. הוא אף הופיע באולימפיה, בהופעה יוצאת דופן. בשנת 1973, במלאת לו 60, הקליט טרנה אלבום חדש, Chansons en liberté. באלבום נכללו 12 שירים, חלקם חדשים וחלקם ותיקים. התקשורת הצרפתית ציינה באופן בולט את יום הולדתו ה-60.

בשנת 1975, בסיומה של סדרת הופעות באולימפיה, הודיע טרנה כי הוא פורש, וקיים פרידה מרגשת בהופעתו האחרונה. בשנת 1979 נפטרה אמו והוא לא נראה בציבור במשך שנתיים.

אחרית שנותיו

למרות הודעתו על פרישה, בשנת 1981 הקליט טרנה אלבום חדש, המוקדש לזכרונות ילדותו. את רוב זמנו בילה בדרום צרפת ומדי פעם הופיע בהופעות מיוחדות בפני קהל. בשנת 1983 הופיע בהופעת פרידה במונטריאול, אולם אף לאחר הופעה זו המשיך בקונצרטים, כולל סדרת הופעות במשך שלושה שבועות במרכז הקונגרסים בפריז, בשנת 1986.

ב-21 במאי 1999 הוא שב לתודעת הקהל כאשר הוציא אלבום חדש בשם Les poètes descendent dans la rue, ובו 14 שירים חדשים. האלבום הצליח בצרפת וטרנה שב להופיע על הבמה בהצלחה רבה.

בחודש אפריל 2000 אושפז טרנה לאחר שסבל משבץ מוחי. הוא שהה בבית החולים מספר שבועות, אולם הצליח להחלים דיו כדי להופיע לחזרה להופעה של שארל אזנבור בפריז ב-25 באוקטובר 2000. זו הייתה הופעתו הפומבית האחרונה.

בחודש נובמבר 2000 הפך הבית בנרבון שבו נולד, למוזיאון לכבודו, השוכן ברחוב שארל טרנה 13.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שארל טרנה בוויקישיתוף

• שארל טרנה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• שארל טרנה, באתר AllMusic (באנגלית)
• שארל טרנה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• שארל טרנה, באתר Discogs (באנגלית)
• שארל טרנה, באתר Songkick (באנגלית)
• שארל טרנה, באתר Genius
• שארל טרנה, דף שער בספרייה הלאומית
• שארל טרנה, באתר SecondHandSongs
• שארל טרנה, באתר DNCI
• שארל טרנה, באתר בילבורד (באנגלית)
• שאל טרנה שר La Mer באולימפיה. YouTube
• שארל טרנה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)