שבאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שבאית היא שפה שמית דרום-ערבית שדוברה על ידי הסבאים (הקשורים, לפי המסורת, למלכת שבא) באזור תימן היום עד המאה ה-8 לספירה. הכתובות הקדומות ביותר בשפה זו מתוארכות למאה ה-5 לפנה"ס.

האלפבית השבאי היה כתב עיצורי (בדומה לעברית) בעל 29 סימנים, אשר נכתב מימין לשמאל או לעתים בצורת חריש השור (כתיבה מימין לשמאל ומשמאל לימין לסירוגין בכל שורה). ממנו התפתח מאוחר יותר כתב געז הנוהג באתיופיה. להלן מוצגת טבלה המשװה את הכתב השבאי לכתב הגעז שהתפתח ממנו, וכן לכתב העברי הקדום, יחד עם תעתיק עברי ותעתיק IPA להבהרת ההגיה:

ה ל ח מ ק ו שׁ ר ב ת שׂ כ נ ח' ס פ א ע ז' ג ד ע' ט ז ד' י ת' צ ט'
כתב שבאי Himjar ha.PNG Himjar lam.PNG Himjar ha2.PNG Himjar mim.PNG Himjar qaf.PNG Himjar wa.PNG Himjar shin.PNG Himjar ra.PNG Himjar ba.PNG Himjar ta2.PNG Himjar sin.PNG Himjar kaf.PNG Himjar nun.PNG Himjar kha.PNG Himjar za.PNG Himjar fa.PNG Himjar alif.PNG Himjar ajin.PNG Himjar za2.PNG Himjar djim.PNG Himjar dal.PNG Himjar ghajn.PNG Himjar ta1.PNG Himjar tha.PNG Himjar dhal.PNG Himjar ja.PNG Himjar th.svg Himjar sad.PNG Himjar dad.PNG
כתב עברי קדום הא - He למד - Lamedh חית - Heth מם - Mem קוף - Qoph וו - Waw שין - Sin ריש - Res בית - Beth תו - Taw כף - Kaph נון - Nun סמך - Samekh פה - Pe אלף - Aleph עין - Ayin גימל - Gimel דלת - Daleth טית - Teth זין - Zayin יוד - Yodh צדי - Sade
כתב געז
תעתיק IPA h l ħ m w ɬ r b t s k n x f ʔ ʕ ɬʼ g d ɣ z ð j θ tˢʼ θʼ

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]