שבדים
| שבדים |
|---|
אלפרד נובל • קארולוס ליניאוס • אנדרש סלסיוס • בירגיטה הקדושה • אסטריד לינדגרן • גרטה גרבו • דאג המרשלד • סלמה לגרלף • אניקה סרנסטאם • אינגוואר קמפראד • ביירן אולוואוס • אינגמר ברגמן |
| אוכלוסייה |
| כ-13 מיליון[1] |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים |
| (בקירוב; מתייחס לדוברי שבדית כשפת אם) ארצות אחרות - מעל 100,000 |
| שפות |
| שבדית, לצד שפות נורדיות אחרות - נורבגית, דנית, איסלנדית ופארואזית |
| דת |
| לותרניזם |
| קבוצות אתניות קשורות |
| דנים, נורבגים, גרמנים, איסלנדים |
שבדים (svenskar, "סְווֵנְסְקַר") הם קבוצה אתנית שאיפיוניה המרכזיים הם השפה השבדית כשפת אם, תרבות משותפת, והיסטוריה של השתייכות נוצרית-פרוטסטנטית. חלקם המכריע של בני קבוצה זו חיים בשבדיה, שם הם מהווים רוב; כשמלבדם קהילות קטנות יותר של דוברי-שבדית מתקיימות באופן מסורתי כמיעוטים בפינלנד ובאסטוניה מאז ימי הביניים ומשתייכות גם הן לשבדים, וקרויות, בהתאמה, פינו-שבדים ואסטונים-שבדים. במפנה המאה ה-20 היגרו שבדים רבים משבדיה לאמריקה, בעיקר לארצות הברית – שם הם יצרו קבוצה שהיום מונים צאצאיה כ-4.5 מיליון נפש (קרוב ל-2% מאוכלוסיית ארצות הברית), מרביתם במערב התיכון; עם זאת, מרבית האמריקנים שמוצאם שבדי דוברים היום אנגלית כשפת-אם.
תוכן עניינים |
היסטוריה[עריכה]
מקורם של השבדים בעיקר בשבטים סקנדינביים, שבעצמם הינם חלק מהשבטים הגרמאניים. המושג "שבדי" (Svensk) כמציין שמו של עם התפתח כשם תואר משמם של הסוויונים (Suiones), שנזכרים כבר בחיבורו של טקיטוס מסוף המאה הראשונה, "גרמאניה", ושהעניקו את שמם לסוויאלנד, היא הארץ ההיסטורית המרכזית של שבדיה (שתי האחרות הן יטאלנד, על שמם של הגותים; ונורלנד - "ארץ הצפון"). מלכתחילה יוחס השם סוואים לתושבי חבלי הארץ שסביב אגם מלארן בלבד. באסופת חוקים מתחילת המאה ה-13 נעשתה הבחנה בין "שבדים, וסטרוגותים וסמולנים". בספר ההיסטוריה השבדית הראשון, שנכתב במאה ה-14, מופיע הביטוי "אוּפְּלנ(ד)ים" במה שנראה כהתייחסות ליושבי אופלנד, "שבדים-עיליים", או פשוט תושבי שבדיה. המונח Svenskar במשמעות של ימינו, אם כן, הופיע לראשונה רק במאה ה-15, בהקשר של התנגדות למלכי האיחוד, פקידים בכירים וגורמים זרים באופן כללי.
החברה השבדית: שבדים ושאינם-שבדים[עריכה]
נכון לשנת 2010 חיים 9,428,054 תושבים בשבדיה, בצפיפות של 21 נפש לקמ"ר - עם הבדלים ניכרים בין המחוזות השונים. קרוב ל-18% מהאוכלוסייה אינם ילידי הממלכה או שהוריהם נולדו מחוצה לה. עיקר גלי ההגירה באו לאחר מלחמת העולם השנייה והם ממשיכים עד ימינו, מכל פינות תבל, כשרבים מהמהגרים מתבוללים עם הזמן בחברה. הסאמים מהווים מיעוט ילידי במדינה, ומספרם כ-17 אלף. מיעוטים ותיקים אחרים כוללים את הפינים והצוענים.
נכון ל-2007 חברים מעל 6.8 מיליון מהשבדים בכנסייה השבדית, מוסד לותרני שנהנה ממעמד מרכזי בטקסי חיים ומעבר. שליש מהשבדים אינם מאמינים באלוהים או בכוח עליון כלשהו.
כיתר אחיהם הנורדים, השבדים מתאפיינים בשיעור גבוה של בעלי מבנה גוף גבוה ורחב, שיער בהיר ועיניים כחולות.
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מידע על החברה השבדית, באתר הרשמי של שבדיה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכה]
- ^ מספרם של השבדים-האתנים אזרחי שבדיה ו/או דוברי שבדית כשפת-אם מוערך ב-8.5 מיליון; היתר הם אנשים ברחבי העולם שמוצאם שבדי אולם אינם דוברים שבדית ואינם אזרחי שבדיה.
- ^ בנתון זה אמנם לא מחושבים אזרחי שבדיה בעלי רקע זר; עם זאת, מאחר שבשבדיה לא מבצעים בדיקות של אתניוּת, מספר ה"שבדים בשבדיה" עשוי להיות גדול יותר ולהגיע למעט פחות מ-8 מיליון בהינתן שנכללים בו מהגרים שנטמעו ומזהים עצמם כשבדים, ומנגד מוציא מתוכו את ילידי שבדיה שהם בני-מהגרים המזהים עצמם עם מוצא הוריהם.