שבו-שבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המזון והכלים הדרושים לארוחת שבו-שבו

שַ‏בּ‏וּ‏-שַ‏בּ‏וּ (ביפנית しゃぶしゃぶ) הוא מאכל יפני ממשפחת מאכלי הנאבה (תבשילי קדירה), המזכיר פונדו. מקור שמו של המאכל הוא ברחש שמשמיע בשר בעת טבילתו במים רותחים.

השבו-שבו נאכל בצורה שיתופית על ידי קבוצת אנשים. הסועדים טובלים באמצעות מקלות אכילה פרוסות דקות של בשר בקר נא בסיר מים מחומם (לרוב החימום מתבצע באמצעות פלטה חשמלית או פתילייה כוהלית) במשך כדקה, עד להתבשלותו של הבשר. הסיר נשמר בטמפרטורה הקרובה לרתיחה ומכיל תערובת של מיני ירקות ותבלינים המעשירים את טעמו של הבשר. לאחר בישול הבשר בסיר הוא נטבל שנית בקערה המכילה רוטב סויה ובממרח שומשום (דומה לטחינה) ונאכל מיד.

משך הזמן הדרוש לבישול ולאכילת כל פרוסת בשר הוא ארוך יחסית ולעתים קרובות אובדת האחיזה בפרוסת הבשר בתוך הסיר המהביל ויש לאתרה מחדש בעזרת מקלות האכילה. מאפיינים אלו של המנה הופכים את אכילת השבו-שבו בצוותא למעין בילוי חברתי, אשר נמשך לעתים שעות מספר.

מקורו של המאכל במאה ה-13, בצבאותיו של ג'ינגיס חאן, אשר היו מבשלים פרוסות דקות של בשר על ידי טבילתן במים רותחים, כדי לקצר את משך הבישול. המאכל הפך פופולרי ביפן רק באמצע המאה ה-20, אך במהרה הותאם להמטבח היפני והפך למזוהה איתו. ביפן השבו-שבו נחשב למאכל חורפי המסייע לסועדים להתחמם ולבלות יחדיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]