שבח וייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שבח וייס
Szewach Weiss.JPG
תאריך לידה 5 ביולי 1935
כנסות 10 - 14
סיעה המערך (השני), מפלגת העבודה
תפקידים בולטים

שבח וייס (נולד ב-5 ביולי 1935) הוא פרופסור למדע המדינה, יושב ראש הכנסת ה-13. כיהן כשגריר ישראל בפולין ולאחר מכן כיהן כיו"ר מועצת יד ושם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבח וייס נולד ב-5 ביולי 1935 בבוריסלב שבפולין (היום באוקראינה). שרד עם בני משפחתו את השואה, כאשר הוחבאו על ידי פולנים.

עלה ארצה ב-1947. בצעירותו היה חניך בסניף חיפה של הנוער הקומוניסטי.

בהיותו סטודנט, פעל כחידונאי, ותקופה מסוימת החליף את שמוליק רוזן בחידונים בקול ישראל. באותה תקופה עבר תאונת דרכים שבה נפצע קשה. חרף זאת המשיך בלמודיו באוניברסיטה העברית: תואר שני בתחום שלטון מקומי ודוקטורט בתחום מדע המדינה בשנת 1969‏[1]. בשנת 1975 זכה אף בפרס מטעם המרכז לשלטון מקומי על מחקריו במדיניות מוניציפלית והקים את המחלקה ללימודי חוץ בתקשורת באוניברסיטת חיפה.

עם קבלת תואר הדוקטור, הפסיק וייס לעסוק בחידונים, והחל משמש מרצה בחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה, ובד בבד החל לעסוק בפוליטיקה: היה חבר מועצת עיריית חיפה בשנים 1969-1981, חבר בוועדת הכספים, בוועדת התרבות ובהנהלת תיאטרון חיפה.

וייס שימש חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה כ-17 שנים (בשנים 1981-1999). בכנסת העשירית נבחר לראשונה ושימש חבר בוועדת חוק, חוקה ומשפט ובכנסת ה-11 כיהן גם כחבר בוועדת המשנה לעניין בחירת נשיא אוסטריה קורט ולדהיים ובועדות הכנסת ובועדת החוץ והביטחון, בהן היה חבר גם בכנסת ה-12. שימש כיו"ר הכנסת ה-13 ובכנסת ה-14 כיהן כחבר בוועדת הכנסת בלבד ושימש משקיף מטעם הכנסת במועצת אירופה.

לאחר שבבחירות המקדימות במפלגת העבודה דורג במקום נמוך ברשימתה לכנסת, לא נכנס לכנסת ה-15. לפיכך, משהתפנה מהעיסוק הפוליטי, מונה לשגריר ישראל בפולין, מדינת הולדתו.

בשנת 1995 זכה בתואר "יקיר התנועה לארץ ישראל יפה" ובשנת 2001 הוענק לו פרס התנועה לאיכות השלטון. קיבל את פרס הסובלנות מטעם ממשלת פולין בשנת 2002. בשנת 2003 זכה באות הכבוד הגבוה ביותר בפולין מטעם נשיא המדינה, "מצליח הנשר הלבן". בין השניים 2000-2006 שימש יו"ר מועצת יד ושם.

שבח וייס חיבר למעלה מעשרים ספרים בתחומי התמחותו המדעית ותחומי החידונים. בשל פועלו רב השנים למען העיר חיפה, מדינת ישראל, זיכרון השואה וייצוג המכובד בפולין הוענק לו תואר יקיר העיר חיפה בשנת 2004. באותה שנה, ייסד את הקתדרה ללימודי ישראל באוניברסיטת וורשה וקיבל תואר דוקטור לשם כבוד בשנת 2006 מטעם אוניברסיטת וורוצלב.

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-114 הסמלי ברשימת העבודה לכנסת, ובבחירות לכנסת ה-19 שובץ במקום ה-116 ברשימתה.

שבח וייס היה נשוי לאסתי ולהם שני ילדים, פרופ' יפעת וייס ונועם וייס.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ושיודע לענות, 1957
  • העיקר שיהיה שמח, 1957
  • מה בעדשות? חידון בתמונות, 1959
  • בים, ביבשה ובאוויר: חידות, חידודים ושעשועי לשון על נושאי הים, היבשה והאוויר, 1960
  • תן תשובה: אוסף חידונים, שעשועים ובידור קל, בצרוף תדריך לעורכי מסיבות וערבי בידור, 1961
  • קלע למטרה: משחקים, חידונים ופרפראות למסיבות רעים, 1962
  • דע את ההסתדרות: שאלות ותשובות, 1963
  • הפוליטיקאים בישראל: יצוג, מקורות וסגנונות גיוס, 1973
  • בעין בוחנת, 1975
  • הכנסת, תפקודה ותפוקתה, 1977
  • מה שהיה, מה שיש: פרקים בסוציפוליטיקה ישראלית, 1979
  • המהפך: מאי 1977- נובמבר 1978, 1979
  • עיר, אזור ומדינה: השלטון המקומי בישראל - בעיות יסוד, 1979
  • שלטון, אופוזיציה ואלטרנטיבה, 1981
  • המשיח לא בא, 1987
  • יומן פרלמנטרי, 1988
  • היה בעתון, 1990
  • שחור על גבי לבן, 1990
  • ההסתדרות בין עבר לעתיד: קובץ מאמרים ורשימות, 1991
  • זמן היו"ר: חלקים נבחרים מיומן פרלמנטרי של יו"ר הכנסת ה-13, 1998
  • השלום והבלהות, 1999

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


יושבי ראש הכנסת
יוסף שפרינצקנחום ניר-רפאלקסקדיש לוזראובן ברקתישראל ישעיהו-שרעבייצחק שמיריצחק ברמןמנחם סבידורשלמה הללדב שילנסקישבח וייסדן תיכוןאברהם בורגראובן ריבליןדליה איציקראובן ריבליןיולי אדלשטיין משכן הכנסת