שבט ראובן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בול המוקדש לשבט ראובן

שֵׁבֶט רְאוּבֵן הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא כך על שם אבי השבט, ראובן בן לאה ויעקב. ראובן היה בכור בני יעקב ובכור השבטים.

ברכות לשבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכת יעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

"רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז; פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה;".

ברכת משה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בברכת משה לשבטים בפרשת וזאת הברכה נאמר "יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר"[1]

השבט במדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימלי השבט: אבן החושן והדגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הפירוש[2], האבן המסמלת שבט זה היא האודם שאותה נשא אהרון הכהן עם שאר האבנים הטובות שנשא על ליבו.

ה"אות" של השבט (כלומר הדגל שלו) הוא ציור של דודאים על רקע אדום.

דגל ראובן על פי המדרש

ישנם המקשרים באופן סמלי בין שנים עשר השבטים לשנים עשר החודשים. כאשר מתחילים הקישורים לפי סדר האמהות החל מתשרי, מקושר ראובן לתשרי – והסמליות היא בכך שראובן עשה תשובה על חטאו. כאשר מתחילים מניסן לפי סדר החניה במדבר, ראובן מקושר לתמוז חודש התחלת החורבן, המתאים לחוטא אשר סולק מהבכורה. כתוב בגמרא‏[3] "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה שנאמר‏[4] ויהיו בני יעקב שנים עשר מלמד שכולן שקולים כאחת"

נשיאי השבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד הראשון מוזכר אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר היה נשיא שבט ראובן בתקופת דור המדבר. הוא מוזכר בספר במדבר 4 פעמים. על אף ששבט ראובן הוא בכור השבטים, אליצור בן שדיאור, נשיא השבט, הקריב את קורבנו בקורבנות הנשיאים רק ביום הרביעי.

במרגלים שַׁמּוּעַ בֶּן-זַכּוּר (במדבר י"ג, ט"ו). ובמפקד השני בסוף ספר במדבר, בפרשת מסעי: מרשימה זו נשמטו נשיאי ראובן וגד, מאחר שהרשימה נועדה לפרט את הנשיאים שיהיו נציגי השבטים בחלוקת ארץ כנען, ואילו שבטי ראובן וגד כבר קיבלו נחלה בעבר הירדן המזרחי.

המסע במדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבט ראובן חנה במדבר ראשון בדרום מחנה ישראל, בצמידות לשבט שמעון. כשם שחנייתם במדבר הייתה בדרום, כן הייתה נחלתם בארץ ישראל: ראובן בדרום עבר הירדן ושמעון בדרום הארץ.

  • במפקד הראשון שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 46,500 איש.
  • במפקד השני שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 43,730 איש.

נחלת השבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נחלת שבט ראובן
נחלות שבטי ישראל

שבט ראובן היה אחד משניים וחצי השבטים אשר התיישבו בעבר הירדן המזרחי, מחוץ לארץ ישראל, במקום להתיישב בה.

נחלת שבט ראובן מוגדרת בתור : "אֶרֶץ סִיחוֹן ואֶרֶץ מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן"[5]. תיאור הנחלה בספר יהושע מורכב מערים - המוקפות חומה, מהחצרות - שאינן מוקפות חומה ומתחומים גאוגרפיים. כך מתקבל התחום של נחלת השבט, שלו גבולות טבעיים: בצפון - נחל חשבון, המערב ים המלח, הדרום נחל ארנון ובמזרח - המדבר וארץ בני עמון. בתיאור תחום השבט מובאים מונחים ייחודיים כמו: "המישור", "הר העמק" - הר הירד בתלילות לעמק, "אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה" - שהם המורדות המערביים של עבר הירדן לים המלח ו"הירדן והגבול" שהם בקעת הירדן. בנחלה כלול גם מקום מושבם של "נְסִיכֵי סִיחוֹן" - אשר הזמינו את בלעם לקלל את עם ישראל.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שבטי ישראל

ראובןשמעוןלוייהודהיששכרזבולוןדןנפתליגדאשראפריםמנשהבנימין

Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.