שבילי הזעם
| שבילי הזעם | |
|---|---|
| שם במקור: | Badlands |
| בימוי: | טרנס מאליק |
| תסריט: | טרנס מאליק |
| עריכה: | רוברט אסטרין |
| שחקנים ראשיים: | מרטין שין, סיסי ספייסק |
| מוזיקה: | ג'ורג' טיפטון ג'יימס טיילור |
| צילום: | בריאן פרובין טאק פוג'ימוטו סטיבן לרנר |
| חברת הפצה: | האחים וורנר |
| הקרנת בכורה: | 15 באוקטובר 1973 |
| משך הקרנה: | 95 דקות |
| שפת הסרט: | אנגלית ספרדית |
| תקציב: | 450,000 דולר (הערכה) |
| דף הסרט ב-IMDb | |
שבילי הזעם (באנגלית: Badlands) הוא סרט אמריקאי משנת 1973. הסרט נכתב ובוים בידי טרנס מאליק. בתפקידים הראשיים מופיעים מרטין שין וסיסי ספייסק.
תוכן עניינים |
רקע [עריכה]
מאליק ביסס את תסריטו על סיפורם האמיתי של צ'ארלס סטארקוות'ר בן ה-19 וקאריל אן פוגאט, חברתו בת ה-14. באחד בדצמבר 1957, בשעת בוקר מוקדמת, רצח סטארקוות'ר את קורבנו הראשון, מתדלק בתחנת דלק, בלינקולן שבנברסקה, בשל ויכוח על תשלום בכרטיס אשראי. מאז הספיק לרצוח עוד עשרה אנשים, כשהוא נמלט על נפשו עם חברתו. בפברואר 1958 נתפסו השניים וסטארקוות'ר הוצא להורג על הכיסא החשמלי. פוגאט נשפטה למאסר עולם.
עלילה וסגנון [עריכה]
"שבילי הזעם" מסופר מנקודת מבטה של הולי, נערה פשוטה ותמימה, החיה בעיירה נידחת בדרום דקוטה בארצות הברית. יום בהיר אחד היא פוגשת את קיט, צעיר עני ומרדן, נופלת בקסמו ומתאהבת בו. לאחר שאביה מסרב לאפשר להם להיפגש, יורה בו קיט למוות. יחד הם יוצאים למסע של בריחה והרג. סיפור ההרפתקאות התמים שמתארת הולי, על הקלישאות הרומנטיות שבו, מעומת לאורך כל הסרט עם האמת הנחשפת, על נטייתו החולנית של קיט לאלימות. השימוש בקריינות (Voice Over) כדי ליצור פיצול וקונפליקט בין הקול והתמונה הפך למרכיב דומיננטי ביצירתו של מאליק. הולי מספרת בסופו של הסרט שקיט הוצא להורג בשל פשעיו.
הפקת הסרט [עריכה]
מאליק החל בכתיבת התסריט ב-1970 בהיותו בן 27. זה היה סרטו הראשון כבמאי. צילומי הסרט החלו ביולי 1972. על פי כוכבת הסרט סיסי ספייסק, מאליק ביים את הסרט באופן אימפולסיבי וספונטני, כשהוא משנה תדיר את מקום הצילומים. רבים מאנשי הצוות המתוסכלים עזבו בשל כך את הצילומים, מה שגרם לקשיים ניכרים בהפקה. בריאן פרובין, צלמו של הסרט, שמחה על שיטות העבודה של מאליק, חלה לבסוף והוחלף זמנית על ידי טאק פוג'ימוטו (לעתיד, צלמו הקבוע של הבמאי ג'ונתן דמי). את מקום הצלם תפס לבסוף סטיבן לרנר. מפיק הסרט, אדוארד פרסמן, ציין בראיון שנתן, שלמרות חילופי הצלמים, סגנונו של הסרט נותר אחיד. ג'ק פיסק, המעצב האמנותי של הסרט, מייחס את האחידות הסגנונית ואת עצם השלמת הסרט, לחזונו של מאליק.
תגובות [עריכה]
הסרט התקבל בתשואות בשעת יציאתו לאקרנים. הקרנת הבכורה נערכה בפסטיבל הסרטים של ניו יורק באוקטובר 1973 ועל פי דיווחים רבים אף האפילה על הקרנת "רחובות זועמים" של מרטין סקורסזה.
בראיון לגארדיאן הבריטי משנת 1999 אמר מרטין שין כי זה התסריט הטוב ביותר שקרא מעודו. בראיונות אחרים הגדיר את תפקידו בסרט כטוב ביותר שגילם בכל הקריירה שלו.
כתב העת "טיים אאוט" מיקם את הסרט במקום השלישי ברשימת 50 יצירות הביכורים הקולנועיות הטובות ביותר, מיד לאחר "האזרח קיין". [1]
בשנת 1993, נבחר הסרט לשימור על ידי ספריית הקונגרס בהיותו "משמעותי מבחינה תרבותית, היסטורית ואסתטית."
קישורים חיצוניים [עריכה]
- "שבילי הזעם", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "שבילי הזעם", באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes (באנגלית)
- מאמר משנת 2008 בגארדיאן
- כתבה ב-ynet
- ראיון נדיר שהעניק מאליק למגזין Sight & Sound ב-1975
- הקדימון (טריילר) המקורי של הסרט
הערות שוליים [עריכה]
- ^ יצירות הביכורים הטובות ביותר בקולנוע - על פי המגזין טיים אאוט