שביל קוקודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיקום שביל קוקודה במפת פפואה גינאה החדשה

שביל קוקודה הוא שביל באורך 96 קילומטרים החוצה את רכס אואן סטנלי בפפואה גינאה החדשה. זהו שביל הטיול המפורסם ביותר בפפואה גינאה החדשה והוא ידוע כאזור קרבות ממלחמת העולם השנייה בין כוחות האימפריה היפנית לבין כוחות אוסטרלים ב-1942.

השביל מתחיל, או מסתיים, בפינת אואן שבמחוז המרכז, כחמישים קילומטרים מפורט מורסבי, וחוצה אזורים מבודדים העבירים ברגל בלבד עד לכפר קוקודה שבמחוז אורו. הנקודה הגבוהה ביותר בשביל היא סמוך לפסגת הר בלמי וגובהה 2,190 מטרים.

בנוסף לתוואי השטח הקשה, מוסיפים החום והלחות הכבדים במהלך היום, הקור בלילה, הגשמים הכבדים והסיכון ללקות במחלות זיהומיות כגון מלריה על הקושי בחציית השביל. למרות זאת השביל הוא יעד פופולרי בקרב מטיילים החוצים אותו תוך ארבעה עד שנים עשר ימים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשתמשים הראשונים בשביל היו כורים אירופאים בשנות התשעים של המאה ה-19, שצעדו למכרות הזהב ביודה קוקודה. בין יולי 1942 לינואר 1943 נערכה לאורך השביל סדרת קרבות, שלאחר מכן תקבל את הכינוי קרב שביל קוקודה, בין כוחות יפנים לכוחות אוסטרלים. בעיירה פרנטרי גלי שבאוסטרליה הוקמה אנדרטה לזכר נופלי הקרבות.

לאחר המלחמה נזנח השביל ובמקומות רבים נטמע בצמחייה. עם זאת, בשנים האחרונות הפך השביל למוקד עלייה לרגל לאוסטרלים וב-2003 אף הוקמה אגודת שביל קוקודה. מטרות האגודה הן קידום החינוך והבריאות בקרב האוכלוסיות החיות לאורך השביל. החל ב-2001 חלה עלייה במספר המבקרים בשביל. בשנים 2007-2009 צעדו בשביל כ-5,000 מבקרים בשנה. לאחר מספר מקרי מוות (בעיקר בשל תשישות) החלו להשמע קריאות לבדיקות כושר גופני לפני היציאה לשביל.

חציית השביל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחצות את השביל משני הכיוונים, ולרוב נמשך בין ארבעה ימים לשנים עשר ימים, כתלות בכושר הגופני של הצועדים. המקומיים ידועים ביכולתם לחצות את השביל בשלושה ימים בלבד. לאורך השביל מצויים מספר בתי הארחה, חלקם בתוך כפרים וחלקם בצידי הדרך. הכפריים החיים לאורך השביל לוקחים חלק בפעילות הכלכלית שמביאים עמם התיירים ומציעים מזון ומקום לינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]