שביתת איגוד התסריטאים האמריקאי (2008-2007)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שביתת איגוד התסריטאים האמריקאי בשנים 2007-2008 הייתה שביתה של איגוד התסריטאים האמריקאי המזרחי (WGAE) והמערבי (WGAW). איגוד זה הוא איגוד מקצועי אשר כולל בתוכו תסריטאי סרטים, טלוויזיה ורדיו בארצות הברית. יותר מ-12,000 תסריטאים השתתפו בשביתה, אשר התחילה ב-5 בנובמבר 2007, והסתיימה ב-2 בפברואר 2008. השביתה השפיעה על סדרות טלוויזיה רבות שפעלו באותה התקופה וגרמה להפסקת שידור פרקים חדשים.‏[1][2]

תסריטאים שובתים ותומכים מניפים שלטי מחאה בהפגנה בלוס אנג'לס

מטרת השביתה הייתה לתקן את מה שנתפס בעיני התסריטאים לעוול היסטורי: השכר הנמוך של התסריטאים ביחס לרווחים של האולפנים הגדולים. השביתה הייתה כנגד התאחדות מפיקי הקולנוע והטלוויזיה (AMPTP), אשר בין החברים בה ניתן למנות את רשת CBS, רשת NBC, חברת MGM, Lionsgate, FOX, חברת וולט דיסני, האחים וורנר, ועוד.

השביתה נמשכה כ-14 שבועות ו-2 ימים (בסך הכל 100 ימים). קיימות הערכות שונות לגבי הנזק הכלכלי שנגרם בעקבותה, הנעות בין 380 מיליון דולר, ל-2.1 מיליארד דולר. שביתת התסריטאים הקודמת התרחשה בשנת 1988, ונמשכה 153 ימים (כ-22 שבועות) והייתה הארוכה בתולדות האיגוד. ההערכות הן כי השביתה עלתה לתעשייה כ-500 מיליון דולר.‏[3]

הסיבות לשביתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל שלוש שנים איגוד התסריטאים עורך משא ומתן עם ה-AMPTP בנוגע לחוזה העסקה של התסריטאים. ב-2007 הגיע האיגוד למבוי סתום ונערכה הצבעה לפתיחה בשביתה, אשר התחילה למחרת, ביום שני, 5 בנובמבר 2007. בין נושאי המחלוקת העיקריים היו רווחים ממכירת DVD, המעמד המשפטי של תסריטאי אנימציה וראליטי, ו"המדיה החדשה" (תוכן שמופץ באינטרנט או באמצעים דיגיטליים).

יושב ראש איגוד התסריטאים המערבי ותסריטאי פיוצ'רמה פטריק ורון נואם בהפגנה בלוס אנג'לס

סוגיית ה-DVD[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1985 איגוד התסריטאים פתח בשיבתה כנגד שוק הוידאו הביתי, אשר היה קטן והופץ באמצעות קלטות וידאו, ובהיקף קטן הרבה יותר, בלייזרדיסק. חברות הבידור טענו כי ההעברה באמצעותה קלטות יקרה, וסרטים נמכרו בטווח שבין 40$-100$. לכן, האיגוד הסכים לפשרה בה יקבל תסריטאי 0.3% לכל קלטת. כאשר עלות יצור הקלטות ירדה ברופן משמעותי ושוק הווידאו הביתי התרחב, התסריטאים הרגישו שעסקה זו לא הטיבה עמם. תקליטורי DVD החלו להיכנס לשוק ובמהירות החליפו את הקלטות היקרות, כך שב-2001 כבר הפך ה-DVD לפורמט הנפוץ בשוק, בעוד הנוסחה הישנה נותרה. האיגוד ביקש להכפיל את ההסכם ל-0.6%.

המדיה החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מנושאי הליבה שהועלו במשא ומתן ונחשב לחשוב מביניהם בעיני רבים מהתסריטאים השובתים היה הסדר נושא "המדיה החדשה"‏[4], שכללה ערוצי הפצה חדשים לתוכן: הורדת אינטרנט, IPTV, סטרימינג ("הזרמת מדיה"), ו-VOD בכבלים ובלוויין. ניתן לחלק את השירותים המוצעים לשתיים - תוכן שנקנה באמצעים אלקטרונים, לדוגמה iTunes Store ו-Amazon VOD, ותוכן שמוזרם למחשב בזמן אמת (סטרימינג) בחינם, והמודל העסקי המנחה אותו הוא בדרך כלל נתמך על ידי פרסומות. דוגמאות לכך ניתן למצוא באתרים שונים כמו nbc.com abc.com thedailyshow.com, cbs.com, fox.com, ו hulu.com.

מעמדם של הריאליטי והאנימציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים היה אי-עקביות בשאלה האם וכיצד צריך לחול הסכם האיגוד על קטגוריות שונות של סרטים וטלוויזיה כגון תוכניות ריאליטי ואנימציה ועורר מחלוקת רבה. מפיקים רבים של תוכניות ריאליטי טענו שמאחר ולרוב, אם לא לחלוטין, לתוכניות אלו לא כותבים תסריט, אין תסריטאי. מנגד טען הארגון כי התהליך של יצירת תרחישים מעניינים, לקט ועיבוד חומר הגלם לנרטיב עם אופי ועלילה מהווה תסריט והוא צריך להיות תחת החוזה. בקיץ 2006 עובדים של הטופ מודל הבאה ערכו הצבעה על מנת להצטרף לארגון התסריטאים, אך הם פוטרו וההפקה המשיכה בלעדיהם.

רוב תסריטאי האנימציה היו תחת ארגון אחר, ועדיין קיימת מחלוקת באשר לאיזה איגוד צריך ליצגם. האיגוד הציע לכסות את כל תסריטאי האנימציה שלא חברים באיגוד אחר, אך ה-AMPTP לא הסכים להצעות אלו.

השפעות השביתה על הטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוותי הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלל הפסקת ההפקות של כל תוכניות הטלוויזיה המתוסרטות, מאות או אלפי אנשים נותרו מחוסרי עבודה. ה-AMPTP העריך כי סך הפסדי השכר בשביתה של חברי ארגון התסריטאים וצוותי ההפקה עומד על כ-342.8 מיליון דולר.

השפעה על סדרות ואחוזי צפייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסירים את המחסום, באתר נענע תרבות ובידור, 5.2.2008
  2. ^ מסתמן: שביתת התסריטאים מגיעה לסופה, באתר ynet טלוויזיה, 9.2.2008
  3. ^ שביתת התסריטאים בהוליווד בפתח, באתר nrg מעריב, 1.11.2007
  4. ^ הוליווד בהלם, באתר ynet טלוויזיה, 5.11.2007