שבע גבעות איסטנבול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שבע גבעות איסטנבול

שבע גבעות איסטנבול הן הגבעות שהשתרעו בשטחה המקורי של העיר איסטנבול (אז ביזנטיון ולאחר מכן קונסטנטינופול) עת נבנתה בשנת 330 בידי הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס. לא ברור אם קונסטנטינוס אכן היה מודע לעובדה שעירו החדשה ישבה על שבע גבעות, אך עובדה זו יצרה דמיון בין העיר שכונתה "רומא החדשה" (Nova Roma) לבין רומא ושבע גבעותיה.

גבעותיה של איסטנבול משתרעות במרכזה ההיסטורי של העיר המתוחם על ידי ים השיש מדרום, מצר הבוספורוס ממזרח, קרן הזהב מצפון וחומת היבשה ממערב. בתקופה הביזנטית ובתקופת האימפריה העות'מאנית הוקמו מבני דת מונומנטליים על ראשי הגבעות ורובם ניצבים עד היום. בניגוד לגבעות רומא, לגבעותיה של איסטנבול אין שמות מוגדרים והן ממוספרות מאחת עד שבע (הגבעה הראשונה, השנייה וכו'). שבע הגבעות הונצחו בסמלה של העיר והן מופיעות בצורת שבעה משולשים במרכזו.

הגבעה הראשונה מימין

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]