שבתי הכהן

רבי שבתי כהן (הש"ך), רב ופוסק הלכה. (שפ"ב-תכ"ג, 1621 - 1662).

נולד בעיירה אמסטיביו [1] בפולין, שם שימש אביו, רבי מאיר הכהן, ברבנות. למד בקז'ימייז' בישיבה של ר' יהושע חריף בעל "מגיני שלמה" [2]. כן למד בישיבה של ר' נתן נטע שפירא בעל "מגלה עמוקות" [3] . רוב ימיו חי בליטא. אביו רבי מאיר היה תלמיד חכם ידוע, ורבי שבתי למד תורה אצלו ואצל גדולי תורה נוספים (כדוגמת רבי העשיל), וכבר בילדותו נודע כעילוי מופלג, נשא לאשה את בתו של אחד מעשירי וילנה שמעון וולף, שהיה נכדו של הרמ"א, וישב בווילנא כשהוא סמוך על שולחן חותנו.

כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי הפוסקים, ולמרות גילו הצעיר מונה לחבר ביה"ד של וילנא (אצל ר' משה לימא בעל החלקת מחוקק). בתקופת הגזירות שהחלה בעת המלחמה בין פולין לרוסיה, בעת כיבוש ווילנא בידי הרוסים בשנת 1655 גלה מווילנא ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר הלישוי שבצ'כיה, שם נתקבל לרב, אך נפטר לאחר זמן קצר.

על שמו, שבתי ולא שבתאי, ראו שבתי (שם פרטי).

שפתי כהן על השולחן ערוך

רבי שבתי הספיק לכתוב ספרים רבים וחשובים, המפורסם בהם הוא הספר 'שפתי כהן' (בקיצור ש"ך, ועל שמו כונה הש"ך) על שולחן ערוך יורה דעה וחושן משפט, שרבי שבתי פרסם בקרקא בשנת ת"ו 1646, בהיותו בן 24.

באותה שנה יצא לאור בלובלין גם הספר 'טורי זהב' על חלק "יורה דעה" מאת ר' דוד הלוי סגל (הט"ז), שהיה פוסק זקן ומפורסם שחלק על הש"ך בהרבה. הש"ך השיב עליו השגות בשם "נקודות הכסף", שעל חלקן השיב הט"ז ב"דף אחרון", ועל תשובות אלו ענה הש"ך בחריפות ב"קונטרס אחרון" (ה"דף" וה"קונטרס" נדפסו בסוף הכרך הראשון של חלק יו"ד, במהדורות הגדולות של השו"ע). כמו כן חיבר את הספר הלמדני "תקפו כהן" על "ספקות וחזקות" שנלמד הרבה בישיבות, ורבי יונתן אייבשיץ אף חיבר לו פירוש.

הש"ך היה לאחד מ"נושאי הכלים" (כינוי לפרשני השו"ע) העיקריים של שו"ע יורה דעה וחושן משפט, והם מודפסים בכל המהדורות.

כמו כן חיבר הש"ך את הספר "מגילת עיפה" (אמסטרדם 1651), שבו הוא מבכה את חורבן קהילות אירופה שהיה עד לו. בספר יש מידע היסטורי רב על התקופה. ש"ך גם כתב קינות על פרעות ת"ח ות"ט (אמסטרדם 1651), חלק מקינותיו נכנסו לספר הקינות, הנאמרות על ידי האשכנזים בט' באב.

למרות קביעת רבני ועד ארבע הארצות בשנת תמ"ג 1683 שיש לפסוק כט"ז כשהוא חולק על הש"ך, מקובל לפסוק ברוב המקרים כש"ך נגד הט"ז. וכן רוב רבני פולין נטו בהלכה אחר הש"ך, בעוד שבגרמניה התקבלו פסיקות הט"ז.

קיימת אגדה המספרת שאיבד את בתו התינוקת ביער כשברח מביתו בשנת 1655, שנה בה כבשו הרוסים את ווילנא, ומלך או שר מקומי מצא אותה, וגידל אותה כנסיכה ללא שתדע את מוצאה היהודי, ובאורח פלאי, החליטה להצטרף לעם היהודי, ומצאה את אביה שזיהה אותה כבתו.

תקופת חייו של הרב שבתי הכהן על ציר הזמן
ציר הזמן

קישורים חיצוניים

• גנזי התורה, פרויקט הש"ך מקורות הש"ך לפירושו על חושן משפט