שבת המלכה

שבת המלכה הוא שירו של המשורר חיים נחמן ביאליק. השיר, המאזכר את הלכות שבת ואת זמירות שבת, מתאר את אורח החיים המסורתי בשבת ואת האווירה השבתית.

השיר הולחן על ידי פנחס מינקובסקי.

בשנת 1973 הלחינה נורית הירש לתוכנית טלוויזיה שהוקדשה לשירי ביאליק את השיר בביצוע רותי נבון.

מילות השיר

הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה - בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה. הִנֵּה הִיא יוֹרֶדֶת הַקְּדוֹשָׁה, הַבְּרוּכָה וְעִמָּהּ מַלְאָכִים צְבָא שָׁלוֹם וּמְנוּחָה. בּוֹאִי בּוֹאִי הַמַּלְכָּה! בּוֹאִי בּוֹאִי הַמַּלְכָּה! - שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם. קִבַּלְנוּ פְּנֵי שַׁבָּת בִּרְנָנָה וּתְפִלָּה, הַבַּיְתָה נָשׁוּבָה, בְּלֵב מָלֵא גִּילָה. שָׁם עָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן, הַנֵּרוֹת יָאִירוּ, כָּל פִּנּוֹת הַבַּיִת יִזְרָחוּ, יַזְהִירוּ. שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ! שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ! בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם.

שְׁבִי, זַכָּה, עִמָּנוּ וּבְזִיוֵךְ נָא אוֹרִי לַיְלָה וָיוֹם, אַחַר תַּעֲבֹרִי. וַאֲנַחְנוּ נְכַבְּדֵךְ בְּבִגְדֵי חֲמוּדוֹת, בִּזְמִירוֹת וּתְפִלּוֹת וּבְשָׁלוֹשׁ סְעוּדוֹת. וּבִמְנוּחָה שְׁלֵמָה, וּבִמְנוּחָה נַעֵמָה - בָּרְכוּנוּ לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם! הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה – בֹּאוּ וּנְלַוֶּה אֶת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה. צֵאתֵךְ לְשָׁלוֹם, הַקְּדוֹשָׁה, הַזַּכָּה – דְּעִי, שֵׁשֶׁת יָמִים אֶל שׁוּבֵךְ נְחַכֶּה... כֵּן לַשַּׁבָּת הַבָּאָה! כֵּן לַשַּׁבָּת הַבָּאָה! צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!

תכנים ואמירות

"שבת המלכה" מתאר את סדר היום הנהוג על פי המסורת ביום השבת ואת האווירה השבתית לפי הרגשתם של רבים. הבית הראשון, פותח בשעת כניסת השבת, כאשר השמש מנמיכה במערב, מקו הגובה של צמרות העצים, לקראת שקיעה. המילים: "בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה" מתייחסות לטקס קבלת שבת הנוהג בשדה או בבית הכנסת, בשעת בין הערביים, שהונהג מאז המאה ה-16, על ידי תלמידי האר"י בצפת, ומאז התפשט ברוב קהילות ישראל. ושלובים בו אזכורים מן הפיוט לכה דודי; ומסתיים באזכור הפיוט שלום עליכם, הנאמר או מושר לפני סעודת שבת הראשונה; אזכורים אשר חוזרים ומוזכרים בכל בתי השיר. הבית השני, מסכם, את קבלת שבת ותפילת ערבית, וסוקר את השולחן הערוך לקראת הסעודה הראשונה, ואת הנרות שהודלקו על ידי עקרת הבית בטרם שבת. הבית השלישי, מהלל ומשבח את השבת האהובה, ומאזכר את הלכות שבת: ללבוש בגדים נאים בשבת, ולסעוד שלוש סעודות, והמנהג לשיר בהם זמירות. הבית הרביעי, פותח בסופו של יום השבת, כאשר היא "יוצאת" ובאה שעת הפרדה ממנה בחשכה; ואז מתעוררים הגעגועים אל שובה, אשר ימשכו כל ששת ימי החול, עד חזרתה ביום שישי בין הערביים.

קישורים חיצוניים

• מידע על היצירה "שבת המלכה" באתר מיוזיק בריינז
• "שבת המלכה" באתר בית לזמר העברי
• מילות השיר "שבת המלכה" והאזנה לו באתר זמרשת
• אורי קרויזר, השבת של ר' יהודה הלוי וחיים נחמן ביאליק, באתר הזמנה לפיוט