שגיאות מסוג I ו-II

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כל בדיקה הנשענת על מידע מדעי וכל מבחן סטטיסטי עשויים לעתים לתת תוצאות שגויות. על פי רוב, בדיקות ומבחנים סטטיסטיים בוררים בין שתי השערות:

  • השערה H1 – שעל פיה המערכת הנבדקת שונה מהנורמה או מהדרישות.
  • השערה H0 – שעל פיה המערכת הנבדקת דומה לנורמה או דומה לנדרש ממנה.

סוגי השגיאות:

  • שגיאה מסוג I היא קבלה שגויה של השערה H1 שמקובל לכנות בשם False Positive;
  • שגיאה מסוג II היא קבלה שגויה של השערה H0, אותה מקובל לכנות False Negative.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ערכה לבדיקת הריון עצמית מורה לרוב הנבדקות ההרות, כי הן אכן הרות. היא גם מורה לרוב הנבדקות שאינן הרות כי הן אינן הרות. אולם, ישנן נבדקות שאינן הרות אך הערכה מורה שהן כן הרות – שגיאה מסוג I וישנן נבדקות הרות שהערכה מורה שהן אינן הרות – שגיאה מסוג II.
  • תלמיד שעבר בחינת בגרות בהצלחה למרות ידע בלתי מספק הוא תלמיד שהמבחן שלו עשה שגיאה מסוג I ואילו תלמיד שנכשל בבחינת בגרות למרות שיש לו ידע מספק הוא תלמיד שהמבחן שלו עשה שגיאה מסוג II.

רמת הביטחון באי קיומה של שגיאה מסוג I קרויה מובהקות, ואילו רמת הביטחון באי קיומה של שגיאה מסוג II קרויה עוצמה סטטיסטית. לבד משיפורים טכניים במדידות או בשיטות המדידה והערכה, ניתן לצמצם את הסיכוי לשגיאה מסוג I על ידי העלאת הסיכוי לשגיאה מסוג II או לצמצם את הסיכוי לשגיאה מסוג II על ידי העלאת הסיכוי לשגיאה מסוג I. לדוגמה, נתינת שאלות קלות יותר בבחינת בגרות מקטינה את הסיכוי לשגיאות מסוג II (כישלון במבחן בשל טעות בשיטת הבחינה), אבל מגדילה את הסיכוי לשגיאות מסוג I (הצלחה בבחינה בשל טעות בשיטת הבחינה).

הקטנת הסיכוי לשגיאה מאחד הסוגים על ידי הגדלת הסיכוי לשגיאה מהסוג האחר מקובלת כאשר לאחת השגיאות יש השלכות מסוכנות יותר מאשר לשנייה. לדוגמה, הסיכון באבחון שגוי של אדם בריא כחולה סרטן, בבדיקה ראשונית לגילוי סרטן, הוא בזבוז כספים וזמן בבדיקות מתקדמות וכן עגמת נפש. לעומת זאת אבחון שגוי של חולה סרטן כאדם בריא עלול לגרום למוות מהזנחה – תוצאה חמורה בהרבה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Allianz AG.png ערך זה הוא קצרמר בנושא סטטיסטיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.