שגיא בשן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שגיא בשן
לידה 9 בספטמבר 1964
נירים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באוגוסט 2021 (בגיל 56)
באר שבע, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שגיא בשן (9 בספטמבר 196428 באוגוסט 2021) היה יועץ תקשורת ישראלי וכתב בערוץ 2.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשן נולד וגדל בקיבוץ נירים. למד בתיכון האזורי מעלה הבשור. לאחר שחרורו מצה"ל, בו שירת כקצין בחיל השריון, למד תקשורת במכללה האקדמית ספיר. הוא החל לעסוק בתקשורת באזור הדרום, ומ-1992 שימש ככתב במהדורת החדשות של הטלוויזיה בכבלים בבאר שבע. ב-1995 הצטרף לחברת החדשות של ערוץ 2, כעורך וידאו. בשנת 1999 מונה לכתב הערוץ בדרום.[1]

במסגרת תפקידו, סיקר בשן את פינוי נצרים במהלך ביצוע תוכנית ההתנתקות. כתבות ידועות נוספות של בשן עסקו בחיילי פלחה"ן גבעתי, ששישה מחבריהם נהרגו באסון הנגמ"שים בשכונת זייתון בעזה, כאשר היה חלק מהפעילות וליווה אותם בתור כתב ערוץ 2,[2] וכן בארבע בנות תושבות אלי סיני, לפני הפינוי במסגרת תוכנית ההתנתקות ובמהלך הפינוי. במקביל לעבודתו, שימש בשן כמרצה בחוג לתקשורת במכללה האקדמית ספיר.

ביוני 2010 פרש מחברת החדשות, והקים משרד יחסי ציבור בשם בשן-ברקוביץ אסטרטגיה.[3] בנובמבר 2010 מונה למנהל תקשורת והסברה בחברת כי"ל דשנים.

בשנת 2013 מונה למנהל המדיה והדיגיטל בתאגיד "כימיקלים לישראל".

בשנת 2017 הקים את "בשן תקשורת שיווקית".

בשן היה פעיל בעמותת בית קובי[4] ועזר ללוחמי גבעתי גם לאחר סיום תפקידו בערוץ 2.

ב-2007 סבל מהשמנת יתר ומשקלו נאמד ב-190 ק"ג. ב-2015, לאחר שחלה במחלת הסרטן, משקלו ירד. את התמודדותו עם מחלת הסרטן תיעד בסרט דוקומנטרי בשם "מיסטר T". למרות מחלתו, המשיך בעבודה ככל שהיה יכול ואף עזר בניהול ההתמודדות הפוליטית של גדי ירקוני, שגם הוא בן קיבוץ נירים.

בשן הנחה תוכנית שבועית בשם "בשורות טובות" ברדיו דרום וכן הגיש את פינת הבישול בתוכנית "גומרים הולכים" ברדיו תל אביב.[5]

נפטר ממחלתו ב-28 באוגוסט 2021, כשבועיים בטרם מלאו לו 57.[6]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשן היה גרוש פעמיים ואב לארבעה. הוא התגורר בבאר שבע ובמיתר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שגיא בשן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]