שדה אליעזר

שדה אליעזר
הכניסה למושב שדה אליעזר
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית מבואות החרמון
גובה ממוצע[1] ‎155 מטר
תאריך ייסוד 1952
תנועה מיישבת העובד הציוני
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 891 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎5.8% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10
http://www.sade-eliezer.org.il

שְׂדֵה אֱלִיעֶזֶר הוא מושב בעמק החולה השייך למועצה אזורית מבואות החרמון.

שם היישוב הוא על שמו של אליעזר (רוברט) רוטשילד (אנ'), נכדו של הברון רוטשילד, אביו של אלי רוטשילד, מי שהיה סגן הנשיא של חברת פיק"א, שרכשה את אדמות המקום. על הגבעות שממערב למושב שוכנים שני אתרים ארכאולוגיים מתקופת המשנה והתלמודחורבת קציון וחורבת מרות, וממזרח לו שוכן תל חצור המקראי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם בשנת 1952 על ידי תושבים מיסוד המעלה וקריית שמונה שאליהם הצטרפו עולים מעיראק, צ'כוסלובקיה, יוגוסלביה, פולין ורומניה. אוכלוסיית היישוב בעלת אורח חיים חילוני מובהק. המושב תוכנן ל-65 משפחות שלכל אחת הוקצו 34 דונם[3][4]. בשדה אליעזר קיימת הרחבה של 40 יחידות.

בשנת 1960 נקלע המושב למשבר, בין השאר בשל מעילה של גזבר המושב, שנידון לשנה וחצי מאסר[5][6].

חלק מרכזי של סדרת הטלוויזיה "ג'וני ואבירי הגליל" צולם במושב.

ענפי התעסוקה המרכזיים במושב הם חקלאות ותיירות (צימרים).

בצמוד לגבולות היישוב שוכן שטח אש 100, המוכר כשטח 100, שטח האימונים בהכשרת לוחמי סיירת גולני (בעבר גם של יחידת אגוז).

הר אליעזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממערב למושב נמצא הר אליעזר, המתנשא לגובה של 360 מ', מדרום לפסגה נמצאת שלוחה בגובה 300 מ'.

ב-1984 המליצה הרשות לתכנון ופיתוח חקלאות במשרד החקלאות להקצות במקום שטח עבור הקמת חוות סוסים לגדעון רסקין, תושב ראש פינה ומגדל סוסים, כאשר לצד החוות יבנו מספר מבני מגורים לעובדי החווה. החווה נועדה לטיפוח זן הסוס הערבי. לרסקי סייעו חיים בר לב שהיה חובב רכיבה על סוסים ואברהם פילץ, יזם נדל"ן שהיה ידידו של בר לב ומימן את פיתוח המקום. לדברי אריה נחמקין שהיה שר החקלאות באמצע שנות ה-80, היזמים לפיתוח המקום בפועל היו קבלנים שהכירו את רסקי על רקע חיבתם לרכיבת סוסים, בסיוע פוליטי של חיים בר לב. התוכנית קיבלה תוקף ב-1987, והגדירה את השטח כשטח חקלאי מיוחד[7]. היזם קיבל היתר בניה לבניית עשרה מבנים בשטח של 160 מ"ר לאחד[8]. עוד במהלך תהליך האישור עלו חששות כי במקום יבנו בתי נופש, ולא חווה חקלאית לגידול סוסים.

בפועל נבנו במקום עשרה מבני מגורים מפוארים בשטח גדול יותר מתנאי ההיתר, ולצידם אורווה קטנה, בניגוד לתנאי ההיתר של המקום שהתייחסו למקום כחווה חקלאית שבו תתאפשר הקמת בתי מגורים בסגנון כפרי לעובדי החווה בלבד. דו"ח מבקר המדינה התייחס למקום והגדיר את המבנים ככאלו שנבנו בניגוד לחוק. דו"ח שחיבור איש מינהל מקרקעי ישראל התייחס למקום כאל ישוב בלתי-חוקי.

אריאל שרון שהיה שר התשתיות באמצע שנות ה-90 ובעל הכרות עם יזמי המקום, הוביל לפשרה עם המנהל לפיה תשונה מטרת המקום מחווה חקלאית לבתי מגורים, תמורת תשלום דמי חכירה למנהל. ההסכם נחתם ב-1999.

בעלי המבנים במקום במהלך השנים הם אנשי עסקים אמידים ובעלי תפקידים בכירים, כדוגמת אודי אנג'ל, אפרים יונה, עמי גניגר, גדעון יניב, עמר בר לב ומשה גלילי[9].

נכון ל-2021, למקום אין תוכנית מתאר מקומית המגדירה את המקום כשטח לבניין בתי מגורים, ואין תוכנית מתאר המגדירה את זכויות הבניה במקום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ כפר חדש ליד יסוד המעלה, מעריב, 11 ביולי 1951
  4. ^ הרחבת החקלאות השיתופית של המעמד הבינוני, דבר, 20 באוגוסט 1951
  5. ^ מתישבי שדה אליעזר תובעים חשמל, כבישים ותקציב יסוד, דבר, 5 בפברואר 1960
  6. ^ צבי לביא, בשדה אליעזר אין התמרמרות, מעריב, 21 בדצמבר 1960
  7. ^ תוכנית ג/4708 קביעת שטח חקלאי מיוחד, אתר רשות מקרקעי ישראל
  8. ^ פרטי היתר הבניה, אתר הוועדה המקומית לתכנון ובניה הגליל העליון
  9. ^ רינו צרור, רינו צרור - חוות סוסים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 22:00), מתוך התוכנית 'דין וחשבון', ערוץ 10, 2004
    שי פוגלמן, "כשהתעוררו הפנתרים השחורים גולדה לא תפסה. אותו דבר קרה עם ביבי והמחאה החברתית", באתר הארץ, 14 בנובמבר 2012
    קרן צור, סמי עופר, מאחוריך: על בני העשירים שמאמצים את הפילנתרופיה, באתר כלכליסט, 26 באוגוסט 2008
    דוח מבקר המדינה 50ב, הפרק הדן ביחס מינהל מקרקעי ישראל למקום, ישראל 2000


ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.