שדה הנפט חלץ
 | |
| 22 בספטמבר 1955 – נפט פורץ בחלץ. צילם: דוד רובינגר | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| אזור | הנגב הצפוני |
| מיקום | ליד חלץ |
| יבשתי/ימי | יבשתי |
| שטח | 229.6 אלף דונם |
| קואורדינטות | 31°34′11″N 34°36′57″E / 31.56975°N 34.61586944°E |
| תאריך הגילוי | 22 בספטמבר 1955 |
| תפוקת נפט נוכחית | 120 חביות ליום |
| שנת תפוקת הנפט הנוכחית | 2013 |
| תפוקת נפט מצטברת | 17.2 מיליון חביות נפט |
| שנת תפוקת הנפט המצטברת | 2013 |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   שדה הנפט חלץ | |
  | |
שדה הנפט חֶלֶץ (נקרא עם גילויו חוליקאת) היה שדה נפט מסחרי במדינת ישראל ויחד עם שדה הנפט מגד ושדה צוק תמרור, הם שלושת שדות הנפט המסחריים היחידים שפעלו בישראל. השדה נמצא סמוך למושב חלץ, בנגב הצפוני מצפון לעיירה שדרות. מן השדה, שהיקפו 229.6 אלף דונם, הופקו בכל שנות קיומו כ-17.2 מיליון חביות נפט בשווי של 450 מיליון דולר, אחוז זעיר מסך הצריכה השוטפת במדינה[1]. ההצלחה הראשונית של חלץ הביאה לתנופה של חיפושי נפט בכל רחבי מדינת ישראל, אולם לא נמצא מאז גילויו נפט בכמויות משמעותיות בישראל[2].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שדה הנפט באדמות הכפר חוליקאת (כיום חלץ) התגלה בשכבות מתקופה היורה במסגרת סקר גאולוגי שערכה ממשלת המנדט בשנת 1933. חברת הנפט העיראקית (Iraq Petroleum Company), קיבלה את הזיכיון והחלה לקדוח במקום. בשל קשיים טכניים, פרוץ המרד הערבי הגדול ופרוץ מלחמת העולם השנייה, נעצרו העבודות שוב ושוב ולא חודשו לאחר 1947[3]. הכפר חוליקאת נכבש במלחמת העצמאות ובשנת 1950 הוקם במקום מושב חלץ.
בשנת 1952 נחקק בישראל חוק הנפט, לפיו הועברו כל הזיכיונות הבריטיים לידי המדינה באמצעות חברת חיפושי הנפט הממשלתית חנ"ל (חיפושי נפט לישראל) וחברת ההפקה הממשלתית "לפידות". עם זאת קבע דוד בן-גוריון את העיקרון שמימון לחיפושי נפט יגיע ממקורות בחו"ל ולא ממקורות מימון ממשלתיים.
חברת "לפידות" החלה לקדוח בשדות חוליקאת ב-1955 ובבוקר יום שישי, 23 בספטמבר, ימים ספורים לפני יום כיפור אותה שנה, פרץ נפט מן הקידוח, מעומק של 1,515 מטרים. הגילוי עורר סערת רגשות במדינה הצעירה. דבר הגילוי התפרסם בכותרות ראשיות בעיתונות, נכתב שיר שהפך ללהיט ("נפט זורם בחוליקאת" מאת שלמה וייספיש וחיים שלמוני) ובקבוקונים עם נפט "תוצרת ישראל" נמכרו בארץ ובריכוזים יהודיים בעולם[דרוש מקור]. פועלי הנפט העבריים כיכבו בכרזות וביומני החדשות. התחושה הייתה שישראל עומדת להפוך עד מהרה למעצמת נפט כשכנותיה. ערכן של איגרות המלווה של ממשלת ישראל עלה ופנחס ספיר, שהיה אז שר המסחר והתעשייה, מונה על ידי בן-גוריון למצוא מימון לחיפושי וקידוחי נפט נוספים. ב-25 בנובמבר 1955 הגיע לראשונה נפט משדה חלץ לבתי הזיקוק לנפט בחיפה[4]. בהמשך נמצא נפט בסמוך, בקיבוץ ברור חיל ("שדה ברור") בקידוח "ברור 2" ביוני 1957[5][6], והוחל מיד בהפקת הנפט[7]. כמו כן נמצא נפט מצפון בסמוך לכוכב מיכאל ("שדה כוכב") בשנת 1962[8]. בתחילת שנות ה-60 בוצעו קידוחים נוספים בחלץ (חלץ 20 עד חלץ 30) שבחלקם נמצא נפט[9].
בשנת 1965 סיפקו שדה ברור יחד עם שדה חלץ וכוכב הסמוכים 10% מתצרוכת הנפט של מדינת ישראל[10]. תפוקת השיא הייתה כ-5,000 חביות נפט ליום בתחילת 1966[11], אולם תפוקה זו הושגה לזמן קצר בלבד. אחר כך פיתחו והרחיבו את השדה לאורך כשני עשורים, אך במשך השנים הלכה ופחתה כמות הנפט שניתן היה להפיק, וחלה ירידה הדרגתית בתפוקה עד אמצע שנות ה-80. אז החלה שוב תנופה בחיפושי הנפט בישראל[12]. והתפוקה עלתה במקצת שוב[13].
בשנת 1992 חברת "לפידות" בשיתוף אבנר חיפושי נפט ביצעה קידוח חדש לעומק גדול יותר של 2,500 מטר, אך לא נמצא נפט נוסף בכמות משמעותית[14].
בסוף 1995 חברת לפידות הופרטה ונרכשה על ידי איש העסקים ברוס רפופורט[15]. בשנת 2000 עברה החברה לידי יעקב לוקסנבורג[16]. החברה המשיכה בפעילות הפקת נפט. בשנת 2004 קמה שותפות מוגבלת בשם לפידות-חלץ המתמקדת בחיפושי נפט, לאו דווקא באזור חלץ[17].
בסוף 2003, לאחר צניחה תלולה בכמויות הנפט הנשאבות, הודיעה חברת לפידות על חידוש הקידוחים באזור[18]. בספטמבר 2004 דווחה על נפט בשווי 25 מיליון דולר בקידוח כוכב 13A[19], ובמאי 2005 הודיעה מציאת נפט בכמות מסחרית בקידוח "חלץ 40"[20]. הקידוחים נעשו לעומקים של 1,600 - 3,500 מטרים לאחר גילוי גז טבעי בים ממערב בעומקים אלו[21].
ביולי 2010 תבע מינהל מקרקעי ישראל את לפידות בסך 31.5 מיליון שקל על שימוש בשטח ללא אישור מאז 2007. זאת משום שעסקה בשדה הנפט, לטענת המינהל, בהטמנת פסולת ולא בהפקת נפט, בניגוד לזיכיון הממשלתי אותו קיבלה ועל פיו מותר לה לבצע בשטח פעילות הפקת נפט בלבד[22].
בסוף שנת 2010, בכל קידוחי חלץ הפיקו כ-55 חביות ביום בלבד, אך תוכננו קידוחים נוספים להגדלת התפוקה[23]. באותה שנה נכנסו משקיעים חדשים לשותפות בשדה, מתוך תקווה שבאמצעות שיטות מודרניות יכלו להגביר את התפוקה בצורה משמעותית[24], כולל קידוחים בים[25]. הקידוח הגיע לעומקו הסופי, 2,836 מטר, בתצורת "שדרות", ולאחר ביצוע מבחן הפקה בו נשאבו רק מי שכבה מלוחים החליטו השותפים לנטוש את הקידוח[26].
בשנת 2011 קידוח נוסף שבוצע "חלץ 41" הופסק עקב קשיים כלכליים של שותפה בקידוח[27]. בשנת 2016 הופסקה הפקת הנפט בשדה[28].
חשש לזיהום סביבתי באתר קידוחי הנפט בשדה חלץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 2014 שלח המשרד להגנת הסביבה מכתב התראה לשותפות לפידות-חלץ, שבו נטען כי בדגימות מבריכת התשטיפים הדרומית בשדה נמצאה פסולת חומרים מסוכנים ושהשותפות ערכה פינוי לא מורשה של תכולת הבריכה. עוד נטען כי לפידות סילקה את תכולת הבריכה על ידי החדרתה לקרקע, ללא אישור מצד הרשויות, ומבלי שנערכו פעולות מקדימות, דבר שהעלה חשש לדליפה אפשרית של חומרים מסוכנים למי התהום[29].
ביוני 2015 התפרסמה ידיעה המעלה חשש על כך שפעילות הפקת הנפט גורמת לזיהום סביבתי חמור. המידע התגלה בעקבות סיור של ניצן מתן במסגרת עבודתו בעמותה לאיכות הסביבה "צלול"[30].
בינואר 2016, שלח המשרד להגנת הסביבה מכתב התראה שני, על הפרה לכאורה תקנות המשרד בנוגע לטיפול בחומרים מסוכנים, וזאת תוך גרימת מפגעים סביבתיים[29].
במהלך השנים נקדחו בשדה חלץ וסביבתו כ-80 קידוחים, אך מאז הפסקת הפקת הנפט נותר בשטח ציוד רב, ערמות עפר רוויות בשאריות נפט ומכלי תפעול עשויים מפח חלוד ומתפורר הממשיכים לזהם את הסביבה[31].
נכון לאפריל 2023 עדיין נשארו בשטח משאבות (חרגולים), צינורות ומכלי אגירה ששימשו את שדה הנפט[32].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בצלאל לביא, הזהב השחור בארץ ישראל, הוצאת כרמל, 1999
- ישראל רוזנסון, נפט זורם בחוליקאת: על זיכרון מטושטש לאירוע שנועד להיות נס, בתוך עת־מול 220, דצמבר 2011 עמ' 22–25
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הד חזק בעולם לגילוי הנפט בישראל, דבר, 25 בספטמבר 1955 - עמוד השער של "דבר" מיום א' 25 בספטמבר 1955
- גלריית תמונות מקידוח "חלץ 1" באתר אוניברסיטת הרווארד
- מילות השיר "נפט זורם בחוליקאת", באתר שירונט
גילוי נפט ראשון בשדה הנפט חלץ (חוליקאת), באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1955- אספקת הנפט הראשונה בישראל, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1955
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ליאור ברון, משקיעים אוסטרליים קיבלו את הרישיון להפקת נפט משדה חלץ שמדרום לאשקלון, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2007
- ^ אבי בר-אלי, 400 קידוחים ב-60 שנה: האם יש נפט בישראל?, באתר TheMarker, 26 באפריל 2011
- ^ החלו קידוחי נפט ליד עזה, המשקיף, 28 בספטמבר 1947
- ^ מיכליות ראשונות של נפט מחלץ הניעו לבתי הזיקוק בחיפה, קול העם, 27 בנובמבר 1955
- ^ באר 'ברור 2' - הטובה ביותר עד כה, הארץ, 30 ביוני 1957
- ^ שדה נפט חדש בברור חיל, קול העם, 9 ביוני 1957
- ^ נפט מברור חיל - תוד שבועיים, מעריב, 16 ביוני 1957
שדה חלץ מתפשט לדרום, הארץ, 11 באוקטובר 1957 - ^ סילון נפט חזק פרץ בכוכב 4 עובי השכבה 4 מטר. תפיק 150 חביות: חן: נגיע לאספקה עצמית, הארץ, 3 בפברואר 1963
חב׳ <לפידות> ניגשת לפיתוח מזורז של שדה הנפט כוכב מצפים לגילוי נפס בכוכב 10 תוך יום־יומיים מאת .יאיר קוטלד, שופר חאדץ, הארץ, 2 באוגוסט 1963 - ^ החלה הפקת הנפט ב"חלץ 28", דבר, 22 ביוני 1962
נפט פרץ ב"חלץ 25", סיכויים למעיינות נוספים, הַבֹּקֶר, 30 במרץ 1960 - ^ דויד מושיוב, תפוקת הנפט ב"לפידות" עלתה - ההכנסות גדלו, דבר, 22 בדצמבר 1965
- ^ תפוקת שיא של נפט בינואר בשדות "לפידות", דבר, 7 בפברואר 1966
- ^ אבי קרטין, דו"ח מצב - חיפושי הנפט: לאט אבל בטוח, חדשות, 2 בפברואר 1987
- ^ אבי קרטין, נפט פרץ מ"כוכב 6", חדשות, 17 בינואר 1986
דניאל רובינס, הפקה מקומית יוקרתית, חדשות, 20 במאי 1988 - ^ שי שלו, אבנר ולפידות ישקיעו 2.4 ד' בקידוח בחלץ, חדשות, 23 ביולי 1993
- ^ דוד חיון, לפידות הספיקה לרפפורט, באתר גלובס, 18 בדצמבר 1996
- ^ TheMarker digital, לפידות החל בקידוח באר נוספת בשדה חלץ; הצלחתו תגדיל משמעותית את תפוקת השדה, באתר TheMarker, 10 באוגוסט 2004
- ^
ערן אזרן, לפידות-חלץ: פוטנציאל ל-2.5 TCF גז טבעי -255 מיליון חביות נפט ברישיון "עוז", באתר TheMarker, 27 באפריל 2014
- ^ עמירם כהן, לפידות מחדשת קידוחי נפט וגז בשדה חלץ, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2003
דוד חיון, חברת לפידות: גילינו נפט בשכבות נוספות בשדה חלץ, באתר גלובס, 19 באוגוסט 2004 - ^ עמירם כהן, לפידות מדווחת על נפט בשווי 25 מיליון דולר בקידוח כוכב 13A; המניה זינקה ב-8% , באתר TheMarker, 6 בספטמבר 2004
- ^ גל ניסים, נפט בכמות מסחרית בקידוח חלץ 40, באתר גלובס, 22 במאי 2005
- ^ דוד חיון, לפידות: סימני נפט בקידוח חלץ 40; עדיין לא ברורה המסחריות של התוצאות, באתר גלובס, 20 במרץ 2005
- ^ ליאור זנו, לפידות ירדה ב-3.5% לאחר שמינהל מקרקעי ישראל דרש מהחברה 33 מיליון שקל ועזיבה מיידית של שדה חלץ, באתר הארץ, 27 ביולי 2010
- ^ יעל גרונטמן, שדה חלץ: 2 קידוחים חדשים יגדילו התפוקה מ-55 ל-160 חביות, באתר גלובס, 3 בנובמבר 2010
- ^ עמירם ברקת, הבהלה לנפט: יזמים רכשו שליש משדה חלץ ב-5 מ' ד', באתר גלובס, 28 ביוני 2010
אוריאל הרמן, צפו בווידיאו מקידוח הנפט של לפידות באשדוד: "אנחנו מצפים שיהיה כאן מאגר נפט; מוקדם לנתח הפוטנציאל", באתר גלובס, 6 בספטמבר 2010 - ^ עדי בן ישראל, לפידות-חלץ מאשרת חשיפת "גלובס": מבקשת לקדוח מול חופי אשדוד, באתר גלובס, 21 בינואר 2010
- ^ קובי ישעיהו, קידוח יבש: לפידות, רציו ומודיעין נוטשות את אשדוד A3, באתר גלובס, 12 בדצמבר 2010
ליאור זנו, אכזבה בלפידות חלץ: בקידוח שרית יש מי מלח ולא גז, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2010 - ^ ענבל עומר, לפידות חלץ הודיעה על הפסקת עבודות הקידוח בחלץ 41, באתר גלובס, 10 ביולי 2011
- ^ לפידות- חלץ שותפות מוגבלת - דוח תקופתי לשנת 2017, באתר מאיה (הודעות לבורסה)
- ^ 1 2 ערן אזרן, לפידות-חלץ נופלת ב-8.3%; המשרד להגנת הסביבה שוקל לפתוח בחקירה פלילית נגד החברה, באתר TheMarker, 5 בינואר 2016
- ^ אילנה קוריאל, "חשש לזיהום באתר קידוחי הנפט שדה חלץ", באתר ynet, 9 ביוני 2015
- ^ גיל טבת, המשוטט, זבת חלב ונפט: על הנס השחור של המדינה הצעירה, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 7 במאי 2021
- ^ אסף קמר, בעקבות הזהב השחור: ביקרנו בשדה הנפט הנטוש בחלץ, באתר ynet, 9 באפריל 2023
| אנרגיה בישראל | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תחנות כוח |
| ||||||||||||||||||
| שדות גז ונפט | חלץ • לווייתן • מגד • מרי • נועה • צוק תמרור • ראש זוהר • תמר • תנין • כריש | ||||||||||||||||||
| חברות וארגונים | תשתיות נפט ואנרגיה • חברת החשמל לישראל • נתיבי הגז הטבעי לישראל • נתיבי נפט • חברת קו צינור אירופה אסיה • ערבה פאוור קומפני | ||||||||||||||||||
| אנרגיה גרעינית בישראל • גז טבעי בישראל • משק החשמל בישראל • כלכלת ישראל – אנרגיה | |||||||||||||||||||