ברכת שהחיינו
ביהדות, ברכת שהחיינו היא ברכה שבאמצעותה מודה המברך לאלוהים על כך שזכה להגיע לזמן מיוחד מסוים. נוסח הברכה הוא "ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
ברכה זו נאמרת:
- בתחילת מועדים (פסח, שבועות, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, שמחת תורה).
- בפעם הראשונה מדי שנה לקיום מצווה לא תכופה (כמו: ישיבה בסוכה, אכילת מצה בפסח, מקרא מגילה או הדלקת נר חנוכה).
- בעת אכילת פרי חדש באותה שנה, כאשר לצורך זה תחילת השנה היא ראש השנה.
- על ראיית חברו, אם לא ראה אותו שלושים יום. מחויבים בברכה רק כאשר אותו חבר הוא חביב ביותר על המברך והוא שמח על שראהו, אך כדי למנוע מצבים מביכים הונהג לברך בכל מקרה ללא שם ומלכות. כיום, יש מחלוקת בנוגע לברכה זו בשל העובדה שקיימים מכשירים טכנולוגיים כמו טלפון, המאפשרים כל העת לדעת את מצב החבר.
- על קניית בגדים (למעט נעליים, עליהם יש מחלוקת האם מברכים), כלים או חפצים החשובים לאותו אדם.
- על הולדת ילדים.
- על עניין טוב שקרה לאדם.
על מנת לברך ברכת שהחיינו גם בליל היום השני של ראש השנה (שכבר אינו תחילתו של המועד), נהוג לאכול פרי חדש, המצריך גם הוא ברכת שהחיינו.
לפי חלק מהפוסקים, בברכת שהחיינו לא חל הכלל האומר ש"ספק ברכות להקל", לפיו אין לברך במקום שיש ספק אם האדם חייב בברכה זו או לא, משום שברכה זו באה על שמחת הלב, ואם האדם שמח - הברכה אינה לבטלה.
יש להבדיל בין ברכה זו הנאמרת על אדם מסוים, לברכת הטוב והמטיב, שנאמרת כאשר השמחה משותפת עם אדם נוסף.
המילה "שהחיינו" הפכה בלשון העממית למטבע לשון שמשמעותה "סוף סוף!". כך יכול אדם לומר לחברו שנדרש לו זמן רב מדי לבצע פעולה עבורו: "שהחיינו! כמה זמן צריך בשביל לקנות ארטיק?"
[עריכה] קישורים חיצוניים
הבהרה: ויקיפדיה איננה מקור לפסיקות הלכה.
