שואיצ'י יוקוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שואיצ'י יוקוי (Shōichi Yokoi, מיפנית: 横井 庄; נולד ב-31 במרץ 1915 - 22 בספטמבר 1997) היה חייל בדרגת סמל בצבא הקיסרי היפני, שנלחם במלחמת העולם השנייה וסירב להיכנע עד לשנת 1972 - כעשרים ושבע שנים לאחר סיום המלחמה וכניעת צבא יפן. יוקוי היה אחד מאחרוני הלוחמים במלחמת העולם השנייה שקיבלו עליהם את הוראת הפסקת האש.

תקופת המלחמה והמסתור[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוקוי התגייס לצבא הקיסרי היפני בשנת 1941. בתחילה שירת בחטיבת החי"ר ה-29 במנצ 'וקו, ובשנת 1943 הוא הועבר לגדוד 38 של איי מריאנה והגיע לגואם בפברואר 1943. בשנת 1944, כאשר הכוחות האמריקנים שחררו את האי, ירד יוקוי למחתרת יחד עם עשרה חיילים יפנים נוספים. שבעה מהחיילים עזבו לאחר תקופה קצרה, אך יוקי ושניים מחבריו נותרו יחד. מאוחר יותר נפרדו השלושה זה מזה והמשיכו בביקורים הדדיים עד שנת 1964 בערך, אז מצא יוקי את חבריו מתים - ככל הנראה מרעב. מאז ועד לשנת 1972 - תקופה של כשמונה שנים, הוא חי לבדו, התגורר במרבית התקופה במערה והתקיים מצייד. הוא השתמש בצמחים מקומיים לייצור בגדים, כלים, מצעים וכלי אחסון.‏[1]

הכניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערב 24 בינואר 1972 התגלה יוקוי בג'ונגל על גדות הנהר סמוך לכפר טאלופופו (Talofofo) שבדרום האי גואם על ידי שני גברים מקומיים שהגיעו לבדוק את מלכודות החסילונים שלהם, ובתחילה סברו כי מדובר בתושב הכפר. עם שובו ליפן אמר יוקוי "אני נבוך מאוד מכך שחזרתי בחיים", מילים שיהפכו מאוחר יותר לאימרה יפנית פופולרית. יוקוי היה אחד משלושת הלוחמים האחרונים שהסכימו לקבל את הפסקת האש שנחתמה עם בעלות הברית. שנתיים לאחר חזרתו, נמצאו ונכנעו שני חיילים נוספים - היראו אונודה וטראו נקאמורה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Shoichi Yokoi - Last Japanese WWII Straggler on Guam, באתר The Official Guam Website