שובל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שובל
Shoval.JPG
מחוז הדרום
מועצה אזורית בני שמעון
גובה ממוצע ‎207‏ מטר
תאריך ייסוד 1946
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים פולין ודרום אפריקה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 634 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-1.4%‏ בשנה עד דצמבר 2013
נתוני קיבוץ
תאריך ייסוד הגרעין 1944
תנועת אם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
זרם הקיבוץ המתחדש
ענפי ייצור מפעל Seal Jet, רפת, לול וגידולי שדה.
מיקום שובל
שובל
שובל

ש‏וֹ‏בָ‏ל, הוא קיבוץ בצפון הנגב ליד העיר רהט השייך למועצה אזורית בני שמעון. הקיבוץ, משתייך לקיבוץ הארצי. נוסד ב-6 באוקטובר 1946, במסגרת מבצע 11 הנקודות והוקם על ידי גרעין חברי השומר הצעיר בארץ ומחוצה לה ועל ידי מעפילים מהאונייה "פאטריה".

קיבוץ שובל שוכן בין קריית גת לבאר שבע והגישה אליו היא דרך כביש 264. הקיבוץ ממוקם למעשה במרכז ישראל בדיוק בין הנקודה הצפונית ביותר בחרמון (33.20 צפון) לנקודה הדרומית ביותר באילת (29.29 צפון).

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הקיבוץ רצו לקרוא לקיבוץ בשם "אילת" משום שרצו להתיישב ליד הים באזור אילת אולם ועדת השמות בחרה בשם שובל.
מקורו של השם הוא מהתנ"ך:

Cquote2.svg

וּבְנֵי שֵעִיר לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה וְדִישׁן וְאֵצֶר, וְדִישָן

Cquote3.svg
דברי הימים א', ל"ח

וכן:

Cquote2.svg

בְּנֵי יְהוּדָה: פֶּרֶץ חֶצְרוֹן וְכַרְמִי וְחוּר וְשׁוֹבָל.

Cquote3.svg
דברי הימים ד', א'.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום הקיבוץ הוקם בית הספר התיכון מבואות הנגב בשנת 1963 ובו לומדים בני הקיבוץ בכיתות ז' עד י"ב. מערכת החינוך בקיבוץ כוללת גם גנים לגיל הרך ותלמידי היסודי לומדים בקיבוץ בית קמה בניצני הנגב. בשובל פועל גם אולפן ללימוד עברית אשר תלמידיו מתגוררים ועובדים בקיבוץ. בשנת 2007, מכינת נחשון פתחה קבוצה נוספת בקיבוץ שובל. המכינה נמצאת בתוך הקהילה החינוכית מבואות הנגב.

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקיבוץ ארבעה מקורות ההכנסה עיקריים:

  1. חקלאות - בקיבוץ פועלת רפת שהיא אחת מהגדולות באזור ופועלת בשותפות עם קיבוץ נען. ישנו ענף גידולי שדה (גד"ש) אשר מנצל את השטחים הנרחבים אשר מסביב לקיבוץ בעיקר לגידולים חקלאיים ללא השקיה כחיטה ושעורה אך גם לגידולים מושקים כתפוחי אדמה. בנוסף לקיבוץ מספר לולי תרנגולות. עד שנות השמונים היו בקיבוץ שטחי מטע גדולים בהם גודלו פקאנים,תפוזים ופירות נשירים אחרים אך לאור חוסר הכדאיות הכלכלית והמחסור במים המטעים נעקרו.
  2. בקיבוץ פועל מפעל שמייצר אטמים לתעשייה - מפעל סיל ג'ט (Seal Jet).
  3. בקיבוץ פועל מפעל ליצור נגררים, ווי גרירה לרכב וארגזים למשאיות.- שובל נגררים.
  4. חברי קיבוץ רבים עובדים מחוץ לקיבוץ והכנסתם מהווה חלק חשוב בפעילות הכלכלית של הקיבוץ.

התפתחות הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ ב-1958

הקיבוץ הוקם על ידי גרעין של השומר הצעיר אשר הוקם באזור נתניה ב-1944. הקיבוץ עלה לקרקע באדמות קרן קיימת לישראל בביר זבאלה במוצאי יום כיפור, 6 באוקטובר 1946, במסגרת מבצע 11 הנקודות.

לאחר מלחמת העצמאות המשיך הקיבוץ לקלוט חברים וגדל למשק חקלאי מהגדולים באזור. בשנים הראשונות הופעלה בקיבוץ קומונה א' אשר ביטאה את מידת השיתוף הגדולה של החברים בכך שלמעשה לא היה רכוש פרטי כלל. אולם בשנות החמישים בוטלה שיטה זאת ובהדרגה לאורך השנים הופחתה רמת השותפות והעזרה הדדית. עד לסוף שנת 1990 (עד פרוץ מלחמת המפרץ) הייתה בשובל לינה משותפת, אולם לאור דרישות החברים היא הופסקה למעט פנימיה בה יכלו התלמידים בתיכון להיות במסגרת המוסד החינוכי מבואות הנגב.

בשנים האחרונות עובר הקיבוץ תהליכי שינוי רבים, מהפרטת המזון אשר בעבר היה מחולק על פי הצורך, דרך תשלום אישי על חשמל ועד לשינוי הגדול שהתרחש ביוני 2008 בו התקבלה החלטה לשינוי המודל השיתופי למודל דיפרנציאלי עם רשת ביטחון לאחר שנת הרצה בה קיבלו החברים משכורות דיפרנציאליות. משמעותו של שינוי זה בשובל הוא מתן תמריץ לחברים להשתכר יותר תוך כדי שמירה על הערבות ההדדית באמצעות רשת הביטחון אשר עשויה לתמוך במי שיזדקק לסיוע מהקהילה הקיבוצית. בשנת 2010 החלה תוכנית לבניית שכונה חדשה בקיבוץ אשר תאכלס משפחות של חברים אשר רובם יהוו תוספת חדשה לקיבוץ על מנת להגדיל את האוכלוסייה במקום ולתמוך בקהילה הקיימת. בניגוד לשכונות קהילתיות ביישובים רבים אחרים, התנאי לקליטה לשכונה החדשה הוא חברות בקיבוץ.

אנרגיה סולארית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטח קיבוץ שובל עתיד לפעול שדה סולארי בינוני של ערבה פאוור קומפני בשם שובל סאן. השדה ייצר 6.4 מגה-וואט חשמל ירוק, ישתרע על שטח של 96 דונם ויורכב מ22,100 פאנלים פוטו-וולטאים של חברת JA Solar. עלות הפרויקט: 88.9 מיליון שקלים, כולל השקעה של 17.8 מיליון שקלים הון עצמי על ידי ערבה פאוור, קרן נוי וקק"ל. במהלך עשרים שנות הפעילות של השדה הוא צפוי לחסוך הפקה של כ-162,000 טון-מטרי של דו-תחמוצת הפחמן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]



קואורדינטות: 31°24′46.08″N 34°44′34.08″E / 31.4128000°N 34.7428000°E / 31.4128000; 34.7428000