שוגג ומזיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בהלכה, שוגג הוא מי שעבר על מצוות לא תעשה משום שלא ידע שהיא אסורה, או שלא ידע שמתקיימים התנאים לאיסור; למשל, מי שכתב בשבת משום שלא ידע ששבת היום, או שלא ידע שכתיבה אסורה בשבת. מזיד, לעומתו, הוא מי שעבר בכוונה על מצוות לא תעשה. אף שבשני המקרים המעשה זהה, התורה עורכת הבחנה ברורה בין שני המקרים ומקלה מאוד בעונשו של השוגג.

אין לבלבל בין זה העושה את המעשה עצמו במתכוון, אך אינו מודע לאיסור לבין זה שעשה את המעשה עצמו בלא כוונה. הראשון הוא השוגג המוזכר לעיל, בעוד שהאחרון נקרא בהלכה אנוס או מתעסק.

דינו של השוגג מפורט בספר ויקרא, פרק ד', ובספר במדבר, פרק ט"ו. שני המקומות מבדילים בין שגגה של היחיד ושגגה של הכלל.

בספרו משנה תורה (ספר קרבנות, הלכות שגגות) מפרט הרמב"ם 43 חטאים שהשוגג חייב עליהם קורבן חטאת, והמזיד חייב כרת או מיתת בית דין.

הרוצח במזיד דינו מוות, ואילו רוצח בשוגג זוכה להגנה בעיר מקלט.

הבדלים בין שוגג, מזיד ואונס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבדילים בין "שוגג", "מזיד", ו"אונס":

  • שוגג- אדם שלא ידע שהמעשה אסור, או שלא ידע את פרטיו
  • מזיד- אדם שידע שהמעשה אסור עליו ובכל זאת הזיד ועבר
  • אונס- אדם שהוכרח ונכפה עליו לעבור את המעשה, דוגמה: אדם שאיימו עליו במוות לאכול מאכל אסור, אדם שחייב לאכול משום סכנת נפשות (בולמוס- שלא אכל זמן רב, או חולה שהמאכל היחיד שהוא מסוגל לאכול מצד מרקמו וצורתו הוא מאכל שאינו כשר)- אותו אדם יודע שאסור לו, מכיר בחומרת המעשה אך לעתים אין בידו ברירה אחרת, אלא לאכול את המאכל המדובר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.