שוואבך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שוואבך
Schwabach
DEU Schwabach COA.svg
סמל העיר
Schwabach - Marktplatz 1.jpgכיכר השוק בשוואבך
מדינה / טריטוריה Flag of Germany.svg  גרמניה
מדינה Flag of Bavaria (striped).svg  בוואריה
מחוז פרנקוניה התיכונה
ראש העיר מתיאס טיראוף (Matthias Thürauf)
שטח 40.71 קמ"ר
גובה 326 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

39,137‏  (נכון ל-2012)
קואורדינטות 49°19′45″N 11°1′15″E / 49.32917°N 11.02083°E / 49.32917; 11.02083קואורדינטות: 49°19′45″N 11°1′15″E / 49.32917°N 11.02083°E / 49.32917; 11.02083
http://www.schwabach.de

שוואבךגרמנית: Schwabach), עיירה בפרנקוניה, בצפון בוואריה, בת כ-40,000 תושבים, סמוכה לעיר השנייה בגודלה בבוואריה, נירנברג.

העיירה מפורסמת בשל תעשיית רדידי המתכת המוזהבים המסורתית שבה. בשנת 2004 ציינה העיר בפסטיבל חגיגי, 500 שנות ייצור של "רדיד הזהב" (המכונה בגרמנית: Blattmetall)‏[1].

בראשית המאה ה-16, פיתח סדר דפוס תושב העיירה את הגופן "Schwabacher" (שוואבכר). גופן זה שימש להדפסת התנ"ך הראשון בתרגום לגרמנית, שנערך בידי מרטין לותר.

שוואבך היא עיר הולדתם של המלחין והפסנתרן אדולף פון הנזלט (1814-1889), האנטומיסט והבוטנאי יוהאן גוטפריד צין (1727-1759).

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשוואבך התקיימה קהילה יהודית, והיא הייתה מקום מושבם של רבני "מדינת אנסבך" בין רבני העיר מוזכרים בספרות היהודית:

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לכבוד הפסטיבל הופק התקליטור: Goldschlägerstadt Schwabach. 500 Jahre Blattgold, 1504–2004. imbiss-media, Nürnberg 2004, ISBN 3-938451-01-7.
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "בית פרנקל", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2954.
  3. ^ יצחק דוב פלד, קונטרס חלקי אבנים, ירושלים תשמ"ב. (נספח לשו"ת "נשאל דוד" חלק ג'). עמ' רעח.
  4. ^ יצחק נתנאל גת, המכשף היהודי משוָאבּך; משפטו של רב מדינת ברנדנבורג-אנסבך 
צבי-הירש פרנקל. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013.
  5. ^ ראו עליו עוד: הגאון רבי ברוך אברהם כהנא רפפורט, רבה של פיורדא, "מהות נס חנוכה", בתוך: מוריה, שנה כג, גיליון א-ב (רסה-רסו), כסלו תש"ס, עמ' כא.
  6. ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה ח"ב עמ' 567, והסכמתו על מהדורת ספר "פי שנים", אלטונה, תצ"ה. ומהדורת ספר "מנורת המאור", זולצבך, תצ"ט
  7. ^ בנין שאול מהדורת ירושלים תשס"ה, קונטרס תשובות והסכמות סימן כ"א. וראו גם: הסכמתו על מהדורת ספרו של המקובל רבי מאיר פופרש, "אור הישר", פיורדא, תקכ"ד.
  8. ^ ראו עליו עוד: אברהם ביק (שאולי), הגאון רבי יהושע העשיל לבוב, "בדין שטר חלק בירושה ונדוניא", בתוך: מוריה, שנה ד, גיליון ג-ד, סיון-תמוז תשל"ב, עמ' ה-ו.
  9. ^ בנין שאול מהדורת ירושלים תשס"ה, קונטרס תשובות והסכמות סימן כ"א. וראו גם: הסכמתו על ספר "אספקלריה המאירה", פירט, תקל"ו. ועל מהדורת ספר ה"כל בו", פיורדא, תקמ"ב
  10. ^ תשובה הממוענת אליו נדפסה בספר השו"ת "כתב סופר", יורה דעה סימן קס"ז.
Flag of Germany.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גרמניה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.