שווייץ בתקופה הרומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Civil Ensign of Switzerland.svg
ערך זה הוא חלק מסדרת
היסטוריה של שווייץ

שווייץ עד לתקופה הרומית (עד -15)

שווייץ בתקופה הרומית (-15 עד 401)

שווייץ בימי הביניים (401 עד 1291)

הקונפדרציה השווייצרית הישנה (1291 עד 1648)

המשטר הישן (1648 עד 1798)

הרפובליקה ההלווטית (1798 עד 1803)

שווייץ במאה ה-19 (1803 עד 1914)

שווייץ במלחמות העולם (1914 עד 1945)

שווייץ לאחר מלחמת העולם השנייה (1945 עד הלום)

שווייץ
מטבעות רומיים של פרובינקיית רייטיה (בלטינית Raetia), אשר היוותה את חלקה המזרחי של שווייץ המודרנית, מהשנים 1 - 5 לפנה"ס

חיילים רומאים נלחמו לראשונה על אדמת שווייץ במאה ה-1 לפנה"ס. בשנים שלפני כן חדרה התרבות הרומית לאזור, אך לאחר השלמת כיבושה של שווייץ בשנת 15 לפנה"ס, עת הכניע טיבריוס את הרטים, שווייץ הפכה לפרובינקיה רומית ותהליך זה הואץ. שלטונה של רומא באזור נמשך יותר-420 שנים נוספות, תחילה כאימפריה מאוחדת, והחל במאה ה-4 כאימפריה המערבית בלבד, אשר שבה והתאחדה עם המזרח ושוב נפרדה עד הפיצול הסופי לשתי ישויות נפרדות בשנת 395.

הכיבוש הרומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 107 לפנה"ס פלשו לאזור שבטי הקימברים והטווטונים.‏[1] שבטים אלו הנחילו לרומים מספר תבוסות צבאיות, ואף פלשו לאיטליה כשהם מתוגברים בלוחמים הלווטים שנספחו אליהם. לאחר שהוכו על ידי גאיוס מריוס בשנת 101 לפנה"ס, שבו הקימברים והטווטונים למקומות מוצאם.

בשנת 58 לפנה"ס ניסו ההלווטים, בלחץ השבטים הגרמאנים, לפלוש לגאליה, בהנהגת מנהיגיהם אורגטוריקס ודיוויקו אך הובסו על ידי יוליוס קיסר[2] בקרב ביבראקטה, ושבו למקומות מוצאם, כשהם מובסים וכנועים. בשנת 15 לפנה"ס הכניע טיבריוס את הרטים,‏[3] וארצם הפכה לפרובינקיה בשם רייטיהלטינית: Raetia).‏[4]

אזור האלפים הפך לחלק מהאימפריה הרומית ותושביו קיבלו על עצמם את התרבות הרומית במהלך המאות הבאות.‏[5][6][7]

שווייץ הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליטיקה ומשטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקה מנהלית רומית (לפרובינקיות) של מרכז אירופה בשנת 15 לספירה. עיקרה של שווייץ המודרנית הייתה שייכת באותה התקופה לפרובינקיית גרמניה עילית, ומיעוטה (החלק המזרחי) לפרובינקיית רייטיה.

מרכז השלטון הרומי באזור ישב בעיר אוונש שבקנטון וו. שווייץ באותה התקופה הייתה כפופה לחוקה רפובליקאית כמו זו אשר הייתה תקפה ברומא של אותם הימים.‏[8] סמכויות השלטון בפרובינקיה בוצעו ברובם על ידי צמד שופטים המכונים Duumviri. מדי שנה נערכו בחירות לתפקיד, ובהם השתתפו כל האזרחים (גברים לבד, למעט עבדים) מעל גיל 25, ובתקופות מאוחרות יותר על ידי מועצה בעלת 100 חברים.‏[9]

בעוד שהמערכת השלטונית בחלק המרכזי והמערבי של שווייץ, כפי שתואר לעיל, מתועדת היטב, לא ידוע שום מידע מהותי על המערכת הפוליטית והמנהלית של מזרחה של שווייץ - רייטיה.‏[10]

בתקופה הרומית היה השטח הקרוי כיום "שווייץ" מחולק בין כמה פרובינקיות. עיקרו של השטח היה שייך לפרובינקיה גרמניה עילית. המזרח היה שייך לפרובינקיית רייטיה.

תרבות וחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התושבים הקלטים קיבלו על עצמם את התרבות הרומית ואת מנהגי הרומים‏[5][6][7] ובבוא היום גם את הנצרות. הבישופויות הנוצריות הראשונות נוסדו במהלך המאה ה-4 לספירה.‏[11]

האוכלוסייה הקלטית לא הושמדה כליל. שרידים ממנה נותרו באזורי ההרים. כיום ישנם מספר עשרות אלפי דוברי רומאנש, שפה מקומית המהווה כנראה וולגריזציה של השפה הלטינית[12], אותה רכשו הקלטים תושבי האזור בתקופת האימפריה הרומית. דוברי הרומאנש, הקרויים רטו-רומאנים, הינם צאצאי ההלווטים והרטים הקדמונים שעברו רומאניזציה, מרוכזים בקנטון גראובינדן ומהווים כאחוז מאוכלוסיית שווייץ המודרנית. קרובים אליהם מבחינה אתנית דוברי הלדינית החיים בדרום טירול.

שקיעת רומא באזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 259 פלשו לאזור השבטים האלמנים,‏[13] אירוע שהפך את שטחה של שווייץ לגבול האימפריה למשך כמאה וחמישים שנה. בשנת 401 נאלצו הרומים להסיג את חייליהם מהאזור, בשל לחצן של פלישות הגותים. בשנת 406 כבשו האלמנים את צפונה של שווייץ, ולאחריהם הבורגונדים שכבשו את דרום שווייץ ומערבה.‏[13][14]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ducrey, p. 54.
  2. ^ אורן נהרי, אטלס אנציקלופדי של העולם, הוצאת מפה 2005, הערך 'שווייץ', עמוד 223.
  3. ^ האנציקלופדיה העברית, חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, ירושלים-תל אביב תשל"ט, כרך ל"א, הערך "שויץ", פסקת "היסטוריה", עמוד 595.
  4. ^ Encyclopedia Britannica Online: Roman Switzerland accessed November 13, 2008
  5. ^ 5.0 5.1 Ducrey, p. 85.
  6. ^ 6.0 6.1 Ducrey, p. 78.
  7. ^ 7.0 7.1 Ducrey, p. 74.
  8. ^ Regula Frei-Stolba: Colonia in German, French and Italian in the online Historical Dictionary of Switzerland.
  9. ^ Ducrey, p. 92.
  10. ^ Ducrey, p. 93.
  11. ^ Ducrey, p. 98.
  12. ^ "Swiss History: Life under the Romans". Presence Switzerland / Federal Department of Foreign Affairs. Retrieved 2009-07-04.
  13. ^ 13.0 13.1 האנציקלופדיה העברית, חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, ירושלים-תל אביב תשל"ט, כרך ל"א, הערך "שויץ", פסקת "היסטוריה", עמוד 596.
  14. ^ Ducrey, p. 105.