שונם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תל שונם
מיקום תל שונם
תל שונם
תל שונם
מכתב א"ע 365, מכתבו של בירידיה בו מוזכרת שונם

שׁוּנֵם הוא כפר קטן המוזכר במקרא, בנחלת שבט יששכר, דרומית לעמק יזרעאל וצפונית להר הגלבוע: "וַיְהִי, גְּבוּלָם--יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת, וְשׁוּנֵם" (יהושע י"ט, יח). כיום מזוהה הכפר עם הכפר הערבי סולם[1] שליד עפולה.

מקורות היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שונם מוזכרת במקרא במספר הקשרים נוספים:

  • בשונם התכנסו הפלשתים לפני מלחמתם עם ישראל לאחר מות שמואל: "וַיִּקָּבְצוּ פְלִשְׁתִּים, וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ בְשׁוּנֵם; וַיִּקְבֹּץ שָׁאוּל אֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל, וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְבֹּעַ:" (שמואל א', כ"ח, ד).
  • אבישג השונמית, המשרתת האישית של דוד המלך בסוף ימיו, נקראה כך מכיוון שהייתה משונם: (ספר מלכים א', ג).
  • הנביא אלישע התארח בכפר אצל אישה שמאוחר יותר הציל את בנה ממוות: "וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל-שׁוּנֵם, וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה, וַתַּחֲזֶק-בּוֹ, לֶאֱכָל-לָחֶם; וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ, יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל-לָחֶם:" (מלכים ב', ד', ח).

שונם נמנית עם הערים שכבש תחותמס השלישי מלך מצרים העתיקה. שונם מופיעה גם במכתבי אל-עמארנה מהמאה ה-14 לפנה"ס, מכתבים א"ע 250 ו-365. על פי המכתבים העיר נכבשה על ידי לבאיה שליט שכם שהחריב אותה. בירידיה שליט מגידו מתלונן שהוא צריך לעבד לבדו עם אנשי מס את אדמות שונם שהיו אדמות המלך. כן מצויה ברשימת הערים (מס' 15) שכבש שישק הראשון במסעו לכיבוש ארץ ישראל.‏[1]

שונם העתיקה זוהתה כשוכנת על התל ליד הכפר סולם כבר באונימסטיקון של אוסביוס מקיסריה שחי במאה ה-4‏[2]

תל שונם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל שונם הוא תל בגודל של כ-25 דונם, השוכן על חלקו הצפוני מזרחי של הכפר. על פסגת התל והמדרונות נמצא בית הקברות של הכפר. במדרונות אלה נמצאו שרידים ארכאולוגים מתקופות הברונזה הקדומה I, תקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת, מתקופות הברזל, הפרסית וההלניסטית, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית והתקופה האסלאמית הקדומה.

בין השנים 2011-2002 נערכו בתל מספר חפירות הצלה.

בחפירת הצלה שהתקיימה במדרון הצפוני של התל בחודשים דצמבר 2009 - ינואר 2010 נחשפו שלוש שכבות ארכאולוגיות מהתקופה הביזנטית, הרומית וברזל 1. בשכבה I מהתקופה הביזנטית התגלו שני קטעי קירות ובורות, בשכבה II מהתקופה הרומית התגלה חלק מקיר ומפלס חיים. שכבה III נחפרה בעומק של 2.5 מטר נחשף מתקן עגול מאבן ששימש כנראה לממגורה.

בחפירות משנת 2010 נחפרו 5 שכבות, ביזנטית, ברזל I, ותקופת הברונזה המאוחרת III. בשכבה זו נמצאו שרידים של שני מבנים שנחתמו בשריפה עזה שהביאה להתמוטטות הקירות ולשמירה טובה שת תכולת החדרים. כלי החרס שהתגלו כללו קערות, קדרה עם זרבובית, סירי בישול, צפחות וקנקנים בנוסף נמצאו חרצני זיתים מפוחמים. על פי תכולת הממצא הקרמי, תוארכה השכבה לתקופת השושלת ה-20 במצרים העתיקה, שלהי השלטון המצרי בכנען.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תל שונם, בתוך ארץ הצפון: קובץ מאמרים בארכיאולוגיה של הגליל, בעריכת צבי גל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 John L. McKenzie, Dictionary of the Bible, Touchstone Press, 1965
  2. ^ אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, ז, עמ' 568

קואורדינטות: 32°36′20.95″N 35°20′1.96″E / 32.6058194°N 35.3338778°E / 32.6058194; 35.3338778