שונן

שׁוֹנֶן (בקנג'י: 少年) הוא תת-סוגה של אנימה ומאנגה, המיועד בדרך-כלל לילדים ולנערים צעירים בגילאי 13 עד 18. הפרסום הגדול ביותר של מאנגת שונן הוא במגזין השבועי "שונן ג'אמפ".

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסוגת השונן מספר מאפיינים המבדילים אותו מז'אנרים אחרים. סדרות השונן עוסקות בדרך כלל בנער בגילאי 12–18 בעל מטרה או שאיפה אותה הוא מנסה להגשים לאורך הסדרה. סדרה מסוגה זאת מתרכזת באקשן ובריבוי קרבות כדי לפתח את העלילה ולהעביר מסר. פעמים רבות מערכת היחסים בין הדמויות קיצונית (אהבה אובססיבית, שנאה, חברות אמת וכדומה) וקבועה, אם כי לעיתים, שינוי מערכת היחסים מהווה חלק חשוב מהעלילה.

בהשוואה לז'אנר קודומו, פרופורציות הגוף באנימות שונן פחות מוגזמות והאירועים בה קיצונים יותר וכוללים אלימות, ולעיתים מוצגים גם שתיית אלכוהול, עישון ואף מוות. בנוסף, מכיוון והסדרה מיועדת לבני נוער, לעיתים מוצגות בה רמיזות מיניות, אמנם במידה מתונה, אך דבר זה אינו מתרחש כמעט כלל בסדרות מז'אנר קודומו.
הז'אנר המגיע אחרי שונן בקטגוריות הגיל – הוא ל"מבוגרים צעירים" (גברים) – ונודע בדומה לשאר הז'אנרים ביפנית בשם ייחודי לו, סיינן (אנ') Seinen.

דוגמאות למאנגות שונן בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר הרשמי של הוצאת המאנגה שונן ג'אמפ

ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע ובנושא יפן. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

אנימה ומאנגה
מיקוד לפי קהל יעד	קודומו • שונן • שוג'ו • סיינן • ג'וסיי
סוגות ייחודיות	מכה • איסקאי • מאהו שוג'ו • מאהו שונן • ג'ידאימונו • הארם • אצ'י • הנטאי
אמני מאנגה בולטים	אוסמו טזוקה • אייצ'ירו אודה • ביסקו הטורי • מגומי איגראשי • הייאו מיאזאקי • טייט קובו • מסאשי קישימוטו • קלאמפ • רומיקו טקהאשי • אקירה טוריאמה • פוג'יקו פוג'יו • לייג'י מאטסומוטו
אנימטורים יפנים בולטים	אוסמו טזוקה • הידאקי אנו • מאמורו הוסודה • מאקוטו שינקאי • הייאו מיאזאקי • טייט קובו • יושיאקי קוואג'ירי • רומיקו טקהאשי
חברות אנימה בולטות	טאצונוקו הפקות • טואי אנימציה • ניפון אולפני אנימציה • סטודיו ג'יבלי • סטודיו פיירו
סגנונות ציור	בישוג'ו • בישונן • צ'יבי • SD
תרבות קהילות המעריצים	אוטאקו • קוספליי • כנסי אנימה