שופרסל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שופרסל
סמליל החברה
שנת הקמה: 1958
חברת אם: אי די בי חברה לאחזקות
משרד ראשי: רח' שמוטקין 30, ראשון לציון
אנשי מפתח: יצחק-איציק אברכהן (מנכ"ל)
ענפי תעשייה: שיווק קמעונאי, נדל”ן
עובדים: 11,900
Shufersal.co.il
סמליל החברה הישן

שופרסל היא רשת המרכולים הגדולה בישראל (נתח שוק של 36.2% ב-2011[1]). החברה נמצאת בבעלות קבוצת IDB. ניירות ערך שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב החל מ-1980.

מנהלה הכללי של הרשת (מתחילת 2012) הוא יצחק (איציק) אברכהן.‏[2]

סניף "שופרסל דיל" בשכונת תלפיות בירושלים

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה נוסדה בשנת 1958, עם הקמת סניפה הראשון ברחוב בן יהודה 77-79 בתל אביב ב-28 באוגוסט. ביום הראשון לפעילות הסניף, שכונה אז "סופרמרקט", פקדו אותו 2,500 קונים שהותירו פדיון של כ-20 אלף לירות. רעייתו של אד סאליבן, שביקר באותה עת בישראל, הוזמנה לחנוך את החנות והייתה הקונה הראשונה.‏[3] במחאה על חנוכת החנות, שבתו רוב בעלי המכולות בעיר.

באוגוסט 1964 דווח על קשיים של החברה והממשלה הביעה נכונות לסייע לחברה בייעוץ ועזרה בתחום הניהול ובשחרור פקידים של הממשלה מתפקידם הממשלתי כדי שיוכלו לעבוד בשופרסל. עם זאת, הממשלה לא הסכימה להעניק לחברה עזרה כספית.‏[4] בשנת 1965 היו חנויות החברה פתוחות באופן רצוף מ-7 בבוקר עד 7 בערב, דבר ייחודי באותם ימים.‏[5]

עם כניסתה של החברה שהפעילה את רשת "קלאבמרקט" לחדלות פרעון בשנת 2005, רכשה שופרסל את אחזקות הרשת, ובכך הפכה לרשת הגדולה בישראל.

בראשית שנת 2013, הוערך שווי השוק של החברה ביותר משניים וחצי מיליארד שקל.‏[6] לאחר שהשליטה בקבוצת IDB, בעליה של שופרסל, עברה לידיים חדשות ולאור תוצאות כספיות נמוכות מהצפוי לחברה בסדר הגודל שלה,‏[7] באמצע 2014 הודיעו בכירי שופרסל על תוכנית התייעלות. במסגרת המהלך תסגור החברה 15 סניפים.‏[8]

שם החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם החברה הוא במקור הלחם של צמד המילים "שׁוּפְרָא", משמע "איכותי, מובחר" ו"סל". עם הזמן הבינו בחברה שהציבור אינו הוגה את השם באופן אליו התכוונו, והחליטו לאמץ את הצורה השגורה. כעבור זמן מה החל השם להכתב בלעז (כולל באתר האינטרנט של החברה) בדומה להגייה הנפוצה, "Shufersal", וכך נאמר גם בפרסומים האלקטרוניים.

תת-הרשתות ותחומי הפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלילי תת-הרשתות: "שלי", "ביג" (בוטל) ו"דיל"
סמליל תת-הרשת "יש"
סניף "שופרסל שלי" בקריית היובל, ירושלים

החברה מאחדת תחתיה ארבע תת-רשתות הפועלות בפריסה ארצית:

  • שופרסל דיל - חנויות סיטונאיות המתאפיינות בטענה למחירים זולים. נכון לינואר 2011 מונה תת-הרשת 74 סניפים.
  • שופרסל שלי - רשת מכולות שכונתיות. נכון למרץ 2012 מונה תת-הרשת 92 סניפים.‏[9]
  • שופרסל אקספרס - חנויות נוחות שמופעלות על ידי זכיינים במתכונת של מכולות שכונתיות. אלו מתחרות ב-"AM:PM" של רשת הרבוע הכחול (מגה) ובחנויות "טיב טעם in the city".
  • יש - רשת המתאפיינת במוצרים בעלי תו כשרות למהדרין.
  • יש בשכונה - רשת סניפי דיסקאונט עירונית, הוקמה בסוף שנת 2013 כדי להתחרות ברשת מגה בעיר, הרשת הוסבה בעיקר מסניפי "יש" שהתאפיינה בייחודה שפנתה למגזר החרדי.‏[10]
  • יש חסד - תת-רשת שהוקמה בחצי השני של שנת 2012 ומיועדת למגזר החרדי. הרשת מתאפיינת במחירים זולים במיוחד במטרה להתחרות ברשתות "רמי לוי שיווק השקמה" ו"אושר עד".‏[11] נכון לאוקטובר 2012, תת-הרשת מונה שמונה סניפים, כאשר שבעה מהם היו סניפי תת-הרשת "יש" שעברו הסבה לפורמט החדש וסניף אחד, במרכז בני ברק, נפתח מלכתחילה תחת השם "יש חסד".

בנוסף, מפעילה החברה את "שופרסל Online", שירות מקוון המאפשר לבצע קניות דרך אתר אינטרנט או באמצעות הטלפון.

בעבר הפעילה שופרסל תת-רשת נוספת במותג "שופרסל ביג". היו אלה חנויות כלבו, אשר כללו גם מכירת מוצרים רבים שאינם בתחום המזון, כגון כלי בית, מכשירי חשמל וביגוד. בסניפים הושם דגש בעיקר על חווית הקנייה, ופחות על הוזלה במחירי המוצרים. יחד עם זאת, בתת-רשת זו התקיימו מבצעי מכירות רבים. עם ביטול המותג בראשית ינואר 2011, הוסבו כל 32 הסניפים של "שופרסל ביג" לסניפי "שופרסל דיל".‏[12] במהלך שנת 2011 הוסבו 9 סניפים גדולים של "שופרסל דיל" ל"שופרסל דיל אקסטרה", שבהם ניתנות הנחות על רכישת מספר פריטים מאותו מוצר (מתוך מבחר מוצרים).

הרשת מנפיקה תווי קנייה בשם "תו הזהב", ואלה מכובדים בחנויות הרשת וברשתות שיווק נוספות.

נכון לסוף שנת 2011, מספר חנויות הסופרמרקט אותן מפעילה שופרסל עומד על 267.‏[13] בסניפיה השונים של הרשת ובמטה החברה, השוכן בראשון לציון, מועסקים כ-11,900 איש.‏[13]

חברות בת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשופרסל חברת בת לייצור מאפים בשם "גדרון". לחברה שני מפעלים: מאפיית "גדרון דגון" בפתח תקוה, המתמחה בייצור לחמים מיוחדים ולחמי בריאות, וקונדטוריית "גדרון סהרון" בחולון, המייצרת מוצרי קונדטוריה כגון בורקס ועוגות. מוצרי החברה נמכרים בעיקר ב"פינות מאפה" השוכנות בסניפי הרשת, וכן אצל עסקים פרטיים, ובכללם ייצוא נרחב לקהילות היהודיות בארצות הברית ובאירופה. כמנכ"ל גדרון משמש נתן גוטנברג.

מותג פרטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-90, השיקה הרשת מותג פרטי. בתחילה, המוצרים שיוצרו לשיווק בלעדי של הרשת היו בשם "סופרקלאס". לאחר מספר שנים שונה השם וכעת המוצרים שבמותג הפרטי נמכרים בשם הרשת - שופרסל. על-פי דיווחיה של שופרסל, נכון לסוף שנת 2010 מכירות המוצרים במותג הפרטי מהוות 11 אחוזים ממחזור המכירות הכולל של הרשת, לא כולל מזון טרי.‏[12]

עבירות צרכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 הגיש ‏משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה כתב אישום פלילי נגד חברת שופרסל ועשרה מנהלי סניפים בגין עבירות של הטעית הצרכן, אי הודעת פרטים במכירה מיוחדת לרגל מבצעים וגביית מחיר הגבוה מזה המוצג על המדפים. כתב האישום הכיל 14 עבירות שהתקיימו במשך תקופה של שנתיים.‏[14] בית המשפט הרשיע את החברה ועל הרשת הוטל קנס בסכום של 40 אלף שקל והתחייבות על סך 60 אלף שקל למשך שנתיים - בגין עבירות על חוק הגנת הצרכן.‏[15]

בשנת 2009 הרשיע בית משפט השלום בראשון לציון את חברת שופרסל בגין הטעיית צרכנים וכן בשורה של חריגות בנוגע למחירי מוצרים. בית המשפט קבע כי החברה הטעתה את צרכניה בעניין היקף מבצעי הוזלה ותחולתם והטעתה צרכנים בעניין מחירו הקודם של מוצר. עוד עלה מכתב האישום כי בסניפים רבים של הרשת נמצאו פערים בין הצגת המחירים על המדפים לבין מחירם בפועל, וכי בסניפים מסוימים נמנעו מלכלול את דמי הפיקדון במחיר הרשום על גבי המוצרים וזאת בניגוד לחוק הגנת הצרכן.‏[16] בית המשפט קנס את החברה ב-450 אלף שקל, וחייב את הרשת לחתום על התחייבות בסך 150 אלף שקל להימנע מעבירה דומה. בנוסף, הורשעו ונקנסו גם חמישה מנהלי סניפים של הרשת.‏[16]

בנובמבר 2010, נקנסה החברה לאחר ששלחה מסר שיווקי בדיוור ישיר‏[17] בו לא צוין באופן ברור ובולט כי הפנייה היא בדיוור ישיר, ולא צוין מספר הרישום של המאגר המשמש לשירותי דיוור ישיר.‏[18]

בספטמבר 2011, הורשעה שוב החברה בעבירות הנ"ל. שופט בית משפט השלום בראשון לציון, אברהם היימן, קיבל הסכם טיעון במסגרתו הוטל קנס בסך של 250 אלף שקלים על שופרסל בגין הטעיית צרכנים. זאת משום שבסניפי הרשת גבו מהצרכנים מחירים גבוהים מאלו שסומנו על המוצרים עצמם. במסגרת ההסדר שנחתם בין משרד התמ"ת (שהגיש את כתב האישום מטעם המדינה) לבין שופרסל, חתמה הרשת גם על התחייבות בסך של 150 אלף שקלים שלא לעבור עבירה דומה בשנתיים הקרובות. התחייבויות אישיות בסך של 1,500 שקלים כל אחת, נחתמו גם על ידי שלושה מנהלי סניפים של הרשת.‏[19]

ביולי 2014 גזר בית המשפט המחוזי בירושלים קנס של שלושה מיליון ש"ח על רשת שופרסל, ועונש של חודשיים מאסר בפועל וקנס בסך 250,000 ש"ח על מי שהיה מנכ"ל הרשת, אפי רוזנהויז, בגין הפרת תנאי המיזוג עם רשת קלאבמרקט שקרסה ובנסיון לעשיית הסדר כובל בניגוד לחוק‏[20]

תביעות ייצוגיות נגד שופרסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביולי 2012 הוגשה לבית-המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לתובענה ייצוגית נגד החברה בסך של 144 מיליון ש"ח בעילה של חיוב יתר שלא כדין של צרכנים הרוכשים מוצרים באמצעות אתר האינטרנט של החברה. בבקשה נטען, כי שופרסל מחייבת צרכנים במחיר שגבוה באופן משמעותי מהסכום אותו אמורים היו לשלם עבור המוצרים אותם רכשו, כאשר הפער הממוצע הוא בסך של כ-10% לרעת הצרכן. במעשים אלה נטען כי שופרסל מבצעת הטעיה, הפרת חובת הגילוי והפרת חובת סימון מוצרים, בהם היא מחויבת לפי חוק הגנת הצרכן. בבקשה נטען כי במקרים רבים הפער לרעת הצרכן עומד על עשרות אחוזים מסכום הקניה, ואף על פי שפורסם באתר האינטרנט לגבי מוצרים מסוימים שהם במחיר מבצע, הרי שהצרכן חויב עבורם במחיר מלא, כאשר הוא מגלה את הפער לרעתו רק אם טרח לבדוק את החשבונית המצורפת למוצרים בזמן קבלת המשלוח.‏[21] ב-17 בדצמבר 2013 הושגה פשרה בתביעה, בה נקבע ששופרסל תפצה את הלקוחות שיזמינו דרך האתר בסכומים שבין 10-25 ש"ח,‏[22].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיל קליאן, ניתוח "כלכליסט": המהפכה הקמעונאית של רשת כמעט־ביתן, באתר כלכליסט, 15 ביולי 2012
  2. ^ המבנה הארגוני של הרשת, באתר הבית של שופרסל
    ערן אזרן ועדי דברת-מזריץ, מנכ"ל שופרסל אפי רוזנהויז וריצ'י האנטר התפטרו, באתר TheMarker,‏ 27 בנובמבר 2011
  3. ^ י. משולח, תורים ארוכים ומשמרות שוטרים בפתיחת ה"סופרמרקט" בתל-אביב, דבר, 29 באוגוסט 1958
  4. ^ הממשלה מוכנה לסייע ל"שופרסל", דבר, 11 באוגוסט 1964
  5. ^ שופרסל נגד סגירת חנויות בקיץ, מעריב, 15 ביוני 1965
  6. ^ שופרסל בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, 14 בינואר 2013
  7. ^ יורם גביזון ועדי דברת-מזריץ, שופרסל לא מצליחה לבלום את הצניחה: תיפרד ממאות עובדים ומ-15 סניפים, באתר TheMarker‏, 11 ביוני 2014
  8. ^ יורם גביזון ועדי דברת-מזריץ, בכירי שופרסל על תוכנית ההתייעלות: "כולם מבינים שיש צרכן חדש", באתר TheMarker‏, 28 ביוני 2014
  9. ^ אילנית חיות, ספקים: לא נסכים לכפל הנחות ב"שופרסל שלי", באתר גלובס, 4 במרץ 2012
  10. ^ נורית קדוש, בתגובה להוזלות של מגה בעיר: שופרסל תסב את רוב סניפי יש לפורמט שכונתי, באתר כלכליסט, 16 בדצמבר 2013
  11. ^ אילנית חיות, ‏שופרסל תשיק תת-רשת חדשה למגזר החרדי, באתר גלובס, 25 ביוני 2012
  12. ^ 12.0 12.1 אילנית חיות, ‏שופרסל מוחקת את תת-הרשת "שופרסל ביג", באתר גלובס, 20 בדצמבר 2010
  13. ^ 13.0 13.1 אילנית חיות, קיצוץ עמוק בשופרסל: תפטר 600 עובדים השנה, באתר גלובס, 20 במרץ 2012
  14. ^ לירן דנש, תביעה נגד שופרסל: מטעה את הצרכנים, באתר nrg‏, 8 באוגוסט 2007
  15. ^ לירן דנש, רשת שופרסל נקנסה ב-40 אלף שקל, באתר nrg‏, 9 במאי 2007
  16. ^ 16.0 16.1 "בית משפט השלום בראשון לציון הרשיע אתמול את רשת שופרסל בגין הטעיית צרכנים וכן בשורה של חריגות בנוגע למחירי מוצרים וקנס אותה ב- 450 אלף שקל", באתר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, 9 במרץ 2009
  17. ^ דיוור ישיר: פנייה אישית לאדם בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין מסוימת
  18. ^ מירב קריסטל, הפרטיות שלנו זה לא תמיד העסק שלכם, באתר ynet‏, 4 ביוני 2011
  19. ^ שופרסל נקנסה ב־250 אלף ש', באתר ישראל היום, 14 בספטמבר 2011
  20. ^ תומר גנון, אפי רוזנהויז, מנכ"ל שופרסל לשעבר, נידון לחודשיים מאסר בפועל, באתר כלכליסט, 6 יולי 2014
  21. ^ בקשה לייצוגית ב-144 מיליון שקל נגד שופרסל בגין הטעיית צרכנים, באתר גלובס, 29 ביולי 2012
  22. ^ פשרה בין שופרסל ללקוחותיה, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2013