שוקע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בכלי שיט, שׁוֹקַע (אנגלית: draft או draught) הוא המרחק האנכי בין פני המים לבין תחתית כלי השיט (השדרית), כולל עובי דופן הגוף. השוקע מגדיר את העומק המינימלי של המים שאונייה או סירה זקוקים לו כדי לשוט. ניתן לעשות שימוש בנתון השוקע כדי לקבוע את משקל המשא שכלי שיט נושא, על ידי חישוב ההדחק ושימוש בחוק ארכימדס. מספנות הבונות אוניות מספקות טבלת הדחק לכל שוקע. צפיפות המים (מי-ים או מים מתוקים) וקיבולת מכלי הדלק של האונייה חייבים להילקח בחשבון.

שוקע אוניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרגל שוקע ביחידות מטריות בחרטום אונייה.
  • השוקע האחורי נמדד בניצב האחורי (perpendicular of the stern).
  • השוקע הקדמי נמדד בניצב הקדמי (perpendicular of the bow).
  • השוקע הממוצע (mean draft) מחושב על פי ממוצע השוקע האחורי והשוקע הקדמי, עם תיקונים מסוימים.

שינויים בשוקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוקע אונייה יכול להשתנות בהשפעת גורמים רבים, לא רק על ידי שינוי הדחק האונייה.

  • שוקע משתנה עם נטייה של האונייה
  • שוקע משתנה עם שינוי בגובה המים
  • שוקע משתנה עם מעבר בין מי ים למים מתוקים ולהפך
  • שוקע משתנה על פי טמפרטורת המים
  • שוקע משתנה עם עליית המהירות בזמן שהמים רדודים, דבר העלול לסכן את האוניה ולגרום לה להפגע מהקרקעית

סרגל שוקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוקע נמדד באמצעות סרגל מידות בחרטום ובירכתיים, ובאוניות מסוימות משתמשים גם בממוצע המידות בניצבים. שני סוגי סרגלים קיימים בשימוש: סרגל מטרי, שבו מופיעים מספרים זוגיים בלבד, וסרגל ביחידות רגל, שבו מסומנים מספרים זוגיים ואי-זוגיים גם יחד, בדרך כלל בספרות רומיות.

היבטים שימושיים של מידת שוקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניות גדולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השאיפה באוניות גדולות היא לשמור על שוקע ממוצע כאשר הן ריקות (ללא מטען), זאת כדי להקל על השיט בים ולהפחית את השפעת הרוח על תנועת הספינה. כדי להשיג מטרה זו האוניה שואבת מי נטל כדי לייצב את כלי השיט, לאחר פריקת המטען.

כאשר אונייה נמצאת בתנועה היא עשויה להגביר את השוקע בירכתי כלי השיט, תופעה הנגרמת משקיעת החרטום עם הגברת כוח המנוע.

לאוניה יכול להיות שלושה מצבי שוקע

  • שקועת ירכתיים (down by the stern) - כאשר השוקע בירכתיים נמוך יותר מאשר בחרטום, זהו המצב המקובל בכלי שיט, ההיגוי יעיל יותר ונצילות ההנעה מקסימלית
  • שקועת חרטום (down by the head) - במצב זה השוקע בחרטום גבוה יותר, זהו מצב חריג ולא מקובל ברוב המקרים (קורה לרוב בעת פריקה וטעינה בנמל, כאשר אחרי היציאה לים מתקנים את השוקע) במצב זה ההיגוי חלש ולקוי, ייתכן והמדחף יהיה מחוץ למים בחלקו, דברי שמגדיל את העומס עליו ומקטין את יעילותו
  • שוות שוקע (even keel) - במצב זה השוקע בירכתיים ובחרטום זהים, מצב זה מקובל במקומות רדודים או בתעלות (סואץ ופנמה), בכניסה לנמלים בהם העומק רדוד ובמצבי ים קשים. במצב זה העומס על המנוע קל יחסית וההיגוי סביר

ספינות וסירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוקע קטן מאפשר לספינות לשוט במים רדודים יותר. השוקע הקטן מאפשר לספינות אלה גישה לנמלים קטנים, שיט בנהרות והתקרבות לחוף.

שוקע גדול מבטיח יציבות טובה יותר ברוח חזקה היות שבכך יורד מרכז הכובד של הספינה.