שוק תלפיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שוק תלפיות, מבט לכיוון דרום מערב

שוק תלפיות הוא שוק בנוי השוכן בשכונת הדר הכרמל בחיפה שנבנה בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 ונחנך ב-9 באפריל 1940 בטקס פתיחה חגיגי, בנוכחות נציגי המוסדות הלאומיים, עיריית חיפה וממשלת המנדט. המבנה נבנה בסגנון הבינלאומי . מטרת הקמת השוק הייתה להחליף את השווקים שפעלו בעיר התחתית, ובמיוחד את שוק "אל-חסבה" שהיה השוק המרכזי של חיפה, ושכן בסמוך למבנה הסראיה, בשטח שבין כיכר חמרה ממערב ומסגד אל-ג'רינה ממזרח. המבנה הוכרז כמבנה לשימור על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת השוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 החל להתגבש רעיון שיש לבנות שוק בשכונת הדר הכרמל שישרת את התושבים. הסיבות לכך היו מאורעות 1929 שמנעו מאנשי השכונה להגיע לעיר התחתית, התרחבות שכונת הדר הכרמל, הרצון למנוע את התלות בשווקים בעיר התחתית ותנאי ההיגיינה הגרועים שם. מאורעות 1939-1936 שבעקבותיהם הפסיקו אנשי שכונת הדר הכרמל לבצע את קניותיהם שבעיר התחתית, נתנו דחיפה סופית ליוזמה. המאורעות הביאו להתפתחות שוק ארעי לתוצרת חקלאית ברחוב סירקין. אלא שהתנאים במקום לא התאימו לשוק מודרני. הרחוב נעשה צפוף בדוכנים, בבהמות משא ובכלי רכב וכתוצאה מכך נוצרה במקום בעיית ניקיון. יוזמה של אדם פרטי בשנת 1937 לבנות שוק ברחוב סירקין, זירזה את אנשי ועד הדר הכרמל לבנות שוק ביוזמתם. ההצעה להקמת השוק על ידי הוועד הועלתה לדיון במועצת עיריית חיפה. האחריות על הקמת שוק כזה בהתאם לחוקים העירוניים הייתה של העירייה, למרות זאת חסן שוכרי ראש העירייה לא הביע התנגדות להקמת השוק על ידי הוועד. הוועד היה מעוניין להקים את השוק במקום העירייה, מתוך רצון לשלוט במקורה של התוצרת החקלאית שתימכר בשוק והרצון למכור תוצרת עברית. דבר זה לא היה מתאפשר לו השוק היה נבנה על ידי העירייה.‏[1]

הוועד איתר שטח קרקע פנוי משופע במורד רחוב סוקולוב. השטח נרכש מבעליו הערבי ביחד עם שני מגרשים סמוכים וזאת כדי למנוע בניית שוק מתחרה לידו. המגרשים שנרכשו היו בשטח של 4,297 מ"ר, והבעלות עליהם הועברה בספרי האחוזה לוועד הדר הכרמל במרץ 1938. עבודת התשתית התחילה מיד לאחר הרכישה ונמשכה שישה חודשים, ובמקביל החלה פעילות עסקית של החכרת השטחים בשוק. תקציב הבנייה של השוק הגיע ל-70 אלף ל"י. הוועד מימן את הבנייה בהלוואות שהתקבלו מחברת הביטוח "אליאנס", מבנק אפותקאי להלוואות, מחברת "ביצור", מאשראי ספקים ומתקבולים מדמי החכירה.

בתחילת שנת 1938 ארגן ועד השכונה תחרות בין אדריכלים שונים לתכנון בניין השוק. חבר השופטים של התחרות כלל את: מיכאל אליניקוב שהיה יו"ר הוועד, האדריכל זלקינד נציג אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל, המהנדס מ' לדיז'נסקי, מהנדס עיריית תל אביב י' שיפמן ושני פרופסורים מהטכניון ה' נוימן ויוחנן רטנר. לתחרות הוגשו 96 הצעות, מתוכן נבחרה הצעתו של האדריכל משה גרסטל והמהנדס צ' כהן.

פעילות השוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוק נפתח בחודש אפריל 1940. התוצרת החקלאית ששווקה בו הגיעה ממשקים חקלאיים בעמק יזרעאל, הגליל והשומרון. בעת פתיחת השוק היו בו כ-200 בתי עסק שונים,‏[2].המסחר הסיטונאי התרכז בקומה התחתונה של השוק.‏[3] מלחמת העולם השנייה הביאה להאטה בפעילות המסחרית, הייתה ירידה בצריכה, וחלק מהסוחרים שהתכוונו להיכנס לשוק ויתרו על מקומם. עיקר הפגיעה הייתה במסחר הקמעונאי. הפעילות של הסוחרים הסיטונאיים לא נפגעה. בנוסף השוק ברחוב סירקין המשיך לפעול, למרות מאמצי הוועד לסגור אותו. כתוצאה מהאטה בפעילות נותרה הקומה העליונה של השוק ריקה. וועד הדר הכרמל העביר לשם את משרדיו תוך ביצוע התאמות במבנה.‏[4]. בשוק שכנו גם משרדיהם של גופים שונים שפעילותם קשורה לפעילות השוק כגון ארגון מגדלי הפירות ותנובה. בשנת 1944 החלה התאוששות כלכלית בהדר הכרמל, בשנה זו החל השוק בפעם הראשונה להרוויח.‏[5]

מיקומו של השוק במזרחה של שכונת הדר הכרמל הקשה על דיירי השכונה להגיע אליו. בפברואר 1946 אורגן שירות מוניות של "חבר" לשוק. המסלול היה ממעון "כרמליה" בקצה רחוב "הרצליה" לאורך רחוב הרצל, יל""ג השוק וחזרה.‏[6]

בתחילת שנת 1948 הקים הצבא הבריטי עמדה צבאית באחת המרפסות בשוק המשקיפה על העיר התחתית. בנוסף השתלטו החיילים בכוח על מספר חדרים במבנה לשימושם.‏[7] במלחמת העצמאות בקרב על חיפה שימש הגג של השוק כנקודת תצפית של כוחות ההגנה היהודיים.

התרחבות פעילות השוק הביאה לעומס רב שהקשה על פעילותו. בשנת 1950 הוקם ברחוב הפרסים פינת רחוב אלנבי שוק סיטונאי חדש. מטרתו הייתה להקל על העומס שנוצר בשוק תלפיות. לשוק החדש הועבר שליש מפעילות הסיטונאית שהתקיימה בשוק תלפיות.‏[8]

בשנת 1951 החלו סוחרי השוק לסבול מפעילות של עבריינים שגנבו סחורה מסוחרי השוק, חלקה תוך התנפלות על רכבי הסוחרים הסיטונאיים המביאים את הסחורה לשוק וגניבת התוצרת. פעילותם פגעה בפעילות השוק.‏[9]

הצפיפות באזור השוק ודרכי הגישה הלא נוחות, הביאו בסוף שנת 1954 להחלטה להקים בחיפה "שוק סיטונאי" חדש במזרח העיר התחתית. המטרה הייתה להעביר לשוק הסיטונאי את כל הפעילות הסיטונאית שהתקיימה בשוק תלפיות ולהופכו לשוק קמעונאי בלבד.‏[10]. טקס הנחת אבן הפינה לשוק החדש ברחוב קיבוץ גלויות התקיים ביום 23 בינואר 1958.‏[11] השוק הסיטונאי החדש נפתח ביום 15 ביוני 1961.‏[12]

בשנת 1958 הוחלט על פירוק "ועד הדר הכרמל". במסגרת הפירוק הועברו נכסיו כולל שוק תלפיות לבעלות העירייה.‏[13]

בשנת 1963 פעלה עיריית חיפה לחסל את הרוכלות ברחובות שסביב השוק שפגעה באזור. העירייה השקיעה בהקמת דוכנים ל-100 רוכלים בתוך השוק בשטח שהתפנה לאחר העברת השוק הסיטונאי לשוק החדש, והעבירה לשם את הרוכלים שעבדו ברחובות שמסביב.‏[14]

השוק במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנות ה-90 של המאה ה-20 החלה ירידה בפעילות השוק ובמרכזיותו. השינויים שחלו במבנה האוכלוסייה בשכונת הדר, התושבים המבוססים יותר עברו לגור בשכונות על הכרמל, ונכנסה לשכונה אוכלוסייה חלשה יותר. שכונת הדר סבלה מהזנחה, ואתה גם נזנח השוק. חלק גדול מהחנויות עברו לרחובות הסמוכים לשוק. הפעילות בתוך מבנה השוק הצטמצמה בעיקר לקומת הקרקע של המבנה. קיימת פעילות מזערית בקומה מעליה. יתר הקומות ננעלו בשער והגישה אליהן נאסרה.

במסגרת פעילותה לשיקום שכונת הדר הכרמל, עיריית חיפה מבקשת לשקם גם את מבנה השוק. פעילות לשיקומו נעשית בידי מתנדבים במסגרת פעילות קבוצת מ.ק.ס - שבה חברים אדריכלים ומתכננים. מתוך הכרה בחשיבותו האדריכלית וההיסטורית של המבנה, הקבוצה מבקשת שהוא ישוקם תוך החזרתו והפיכתו לעוגן לשכונה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים אהרנוביץ, הדר הכרמל - מסכת עמל ויצירה של דור המיסדים. בהוצאת "ועד הדר הכרמל בחיפה", 1958 , עמ' 173-171
  • תמיר גורן, שיתוף בצל עימות: ערבים ויהודים בשלטון המקומי בחיפה בתקופת המנדט הבריטי, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2008, עמ' 224-222.
  • דני רבינוביץ, "פעם היה פה מזרח תיכון חדש", כתב עת צלול, נובמבר-דצמבר 1998, עמ' 25-22

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שוק תלפיות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תמיר גורן, שיתוף בצל עימות: ערבים ויהודים בשלטון המקומי בחיפה בתקופת המנדט הבריטי, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2008, עמ' 224-222
  2. ^ חיפה - התפתחות שוק תלפיות, דבר, 16 במאי 1940
  3. ^ חיפה - ביקור המושל בוועד הדר הכרמל, דבר, 7 באוגוסט 1942
  4. ^ חיפה - לפרשת השוק המרכזי בהדר הכרמל, דבר, 15 באוגוסט 1940
  5. ^ הדר הכרמל בסימן גידול וביסוס, דבר, 15 בינואר 1944
  6. ^ מהיום שירות מכוניות להדר הכרמל, דבר, 26 בפברואר 1946
  7. ^ יחידה צבאית תפסה בשוק תלפיות, דבר, 28 במרץ 1948
  8. ^ שוק סיטונאי חדש הוקם בחיפה, דבר, 5 במאי 1950
  9. ^ ליסטים ובריונים מסכנים אספקת התוצרת החקלאית בחיפה, דבר, 30 באוקטובר 1951
  10. ^ יוקם שוק חקלאי בחיפה, דבר, 7 בנובמבר 1954
  11. ^ אבן פינה לשוק סיטוני חדש, דבר, 24 בינואר 1958
  12. ^ שוק סיטונאי חדש נפתח בחיפה , דבר, 16 ביוני 1961
  13. ^ התפרקות לשם איחוד, דבר, 12 בפברואר 1958
  14. ^ מאה רוכלים ברחוב סירקין בחיפה רוכזו בשוק תלפיות, דבר, 7 במרץ 1963