שורינג'י קמפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אמנות הלחימה שורינג'י קמפויפנית: 少林寺拳法 - שיטת הלחימה של שאולין) נוסדה ב־1947 על ידי דושין סו (ביפנית: 宗 道臣) ‏(1911‏-1980). שורינגי קמפו אינה מוכרת כמעט בישראל ומונה מספר מוגבל של סניפים באירופה ובצפון אמריקה, יחד עם זאת זוהי אמנות לחימה פופולרית ביותר ביפן, המונה, על פי האתר הרשמי של ההתאחדות העולמית, מעל 1.5 מיליון חברים רשומים ב־32 ארצות.

אמנות לחימה יפנית זו הינה מקורית מבחינת שיטות הלחימה שלה אך שואבת את בסיסה הרעיוני מעקרונות הבודהיזם שפותחו על ידי הנזירים במנזר שאולין בסין ומכאן שמה של השיטה. דושין סו, מייסדה היפני התרשם עמוקות משיטות האימון הלא תחרותיות של הנזירים וכאשר חזר ליפן בנה את אמנות הלחימה הייחודית שלו סביב עקרונות של אחווה, עבודת צוות ועזרה לזולת. יחד עם זאת אין כל קשר ישיר לקונג פו שפותח על ידי נזירי שאולין.

השיטה מאורגנת ברמה עולמית וכל החברים בעולם מאוחדים תחת ארגון WSKO שמרכזו ביפן ולומדים את אותם עקרונות ואת אותן טכניקות.

שורינג'י קמפו אינה לשם רווח והארגון אוסר על מאמניו להשתכר מהוראת השיטה. בנוסף, בשל שורשיו הבודהיסטיים של הארגון, שורינג'י קמפו נרתע מתחרות ולפיכך הארגון אינו עוסק או מארגן תחרויות ספורטיביות ומטרת האימונים הינה חברית לשם רכישת מיומנות ולא לשם האדרה עצמית.


האימונים והפילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית האימונים כוללים:

  • 'צ'ינקון': תרגילי מדיטציה ונשימה
  • 'טאיסו': חימום ומתיחות;
  • 'קיהון': לימוד טכניקות בסיסיות של איגרוף, בעיטות חסימות ועוד
  • 'הוואה': דיון קצר על אספקטים פילוסופיים וטכניים של שורינג'י קמפו
  • 'הוקיי': עבודה בזוגות על פי תוכנית האימונים העולמית
  • 'ראנדורי': יישום הטכניקות הנלמדות תוך קרבות לא תחרותיים.

מטרתה של אמנות לחימה זו ליצור אנשים בריאים יותר נפשית ופיזית, בעלי יכולות הגנתיות התורמים לחברה בה הם חיים. הפילוסופיה של שורינג'י קמפו מדגישה את ההשפעה של כל אחד ואחת מאיתנו על החברה בה אנחנו חיים. ניתן לסכם את עקרונות השיטה תוך ציטוט מדבריו של מייסדה:

האדם - הכול תלוי באיכויותיו של האדם! משום שהעולם מתנהל בידי אנשים, אין שום דרך להגיע לשלום אמיתי מלבד לטפח באנשים רבים ככל האפשר אומץ לב, נדיבות וחוש צדק מפותח.

– דושין סו

על מנת לפתח באנשים את כל אותן איכויות שורינג'י קמפו מדגישה שישה עקרונות:

  1. זן קן איצ'י ניו – הגוף והנפש הם אחד
  2. ריקי איי פוני – אחדות האהבה והעוצמה
  3. שושו קוג'ו – ההגנה קודמת להתקפה
  4. פוסטצו קצו ג'ין – לא לגרום נזק אלא לעורר למחשבה
  5. גו ג'ו איתיי – רך וקשה פועלים בצוותא
  6. קומיטה שוטיי – חשיבותו של עקרון העבודה בזוג

השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורינג'י קמפו משלבת טכניקות (קשות - Goho) של עבודת רגליים וידיים עם טכניקות (רכות - Juho) של הפלות, ריתוקים ובריחים. במקביל עוסקים החברים במדיטציה, וברמות הגבוהות בשיטות ריפוי ייחודיות. כל הטכניקות חוברות יחדיו לאמנות לחימה אחת, וככול שמתקדמים יותר מבחינת הטכניקה מוצאים יותר ויותר שילוב של הטכניקות הקשות עם הרכות. האמנות מחולקת לשלוש שיטות עבודה:

גוֹ‏הוֹ‏ 
טכניקות קשות הכוללות אגרופים, בעיטות, וחסימות. שיטת הלחימה שמה דגש על עידון תחת הפעלת כוח רב, ובהתאמה הטכניקות כוללות שימוש בעבודת רגליים והגנה ומעבר מהיר להתקפת נגד מדויקת לנקודות חיוניות. אף כי השיטה אינה שמה דגש על כוח, האגרופים והבעיטות חזקים ביותר בעיקר בשל דגש על שימוש נכון במכניקה של הגוף. למעשה שורינג'י קמפו מאפשרת לאנשים בגדלים ומשקלים שונים להתמודד זה מול זו באופן שיוויוני בשל פרט זה.
אימוני גוהו נעשים תוך שימוש בציוד הגנה, זאת בעיקר בשל הרצון להקנות למתאמנים תחושה אוטנטית של מהירות, עוצמה, מרחק ודיוק.
ג'וּ‏הוֹ‏ 
טכניקות רכות כוללות, התחמקות, בריחים, הטלות וריתוקים. בג'והו כמו בגוהו הדגש הוא על עידון במקום כוח, וכן על שימוש במהירות, דיוק, ושימוש נכון במשקל הגוף, באופן המאפשר למתמודד נחות בכוח ומשקל (ובכלל זה נשים) לרתק ולחמוק מתוקפים.
בשונה מאמנויות לחימה אחרות, ג'והו מתמקדת בנקודות לחיצה במקום בפגיעה במפרקים חיוניים לשם ניטרול התוקף מבלי לגרום לנזק ארוך טווח. בשל כך, התרגול של הטכניקות אינו יוצר נזק ארוך טווח ובפיקוח ניתן ורצוי לתרגל אותן פעמים רבות.
סייהו 
טכניקות הריפוי כוללות שימוש בנקודות חיוניות (בדומה לדיקור סיני או שיאצו) לשם ריפוי. הטכניקות נלמדות באריכות לרוב רק לאחר מספר שנות אימון ולאחר שנרכש ידע רב באשר לנקודות הלחיצה במסגרת אימוני הגוהו וג'והו.

רק לעתים רחוקות נעשה בשורינג'י קמפו אימון של טכניקות בודדות (בעיקר במסגרת לימוד יסודות 'קיהון') לרוב האימון נעשה בזוגות תוך התמקדות על ההקשר הנכון של ביצוע הטכניקות. הטכניקות מבוצעות במסגרת תבניות המהוות את הבסיס לשיטה (הוקיי – hokei) והמורכבות ב־90% מהמקרים מהתקפה הגוררת הגנה או הגנה והתקפה נגדית. לעתים, לשם ההמחשה והבנת ההקשר, נלמדות הטכניקות במסגרת קרבות חופשיים (ראנדורי – בתרגום חופשי 'השלטת סדר בתוהו ובוהו'). כאמור קרבות אלו נעשים באווירה בלתי תחרותית, לשם לימוד ותוך שימת דגש על אחוה בין המשתתפים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]