שור קרב ספרדי
 | |
| שור קרב ספרדי | |
| ארץ מוצא |
 ספרד |
|---|---|
| תפוצה | ספרד, פורטוגל, דרום אמריקה |
| שימושים | מלחמת שוורים, בשר |
| תכונות | |
| משקל | עד 700 ק"ג |
| כסות | שחורה אחידה או עם טלאים לבנים וחומים |
| קרניים | ארוכות וחדות במיוחד |
| מיון | |
| משפחה | פריים |
| מין | בקר הבית |
| שם מדעי | Bos taurus |
שור קרב ספרדי (בספרדית: Toro Bravo, toro de lidia, toro lidiado, ganado bravo, Touro de Lide) הוא זן של בקר הגדל בעיקר בחצי האי האיברי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורו של שור הקרב היה ברבייה חופשית בדרום ספרד, פורטוגל ואמריקה הלטינית. באזורים אלה נפוצה תרבות מלחמות השוורים, ולצורך הקרבות נבחרו פרים זכרים שגילו תכונות של כוח ותוקפנות.
למרות המחלוקת הקיימת בין החוקרים באשר למקורותיו הזואולוגים של שור הקרב, הרי שמחקרים בזני בקר מוצאים בשור הקרב עקבות גנטיים של שור הבר מחצי האי האיברי אשר שימשו לקרבות ראווה גם בתקופת האימפריה הרומית. המחקר הגנטי המודרני מצא כי המאגר הגנטי של הזן הוא עתיק יומין ומשותף בחלקו גם עם זני בקר שמוצאם באפריקה וייתכן כי הגיעו לחצי האי האיברי מאזור המגרב בתקופת הכיבוש המורי.
התכונות התוקפניות של הזן טופחו לאורך הדורות על ידי המגדלים בתהליך של ברירה מלאכותית, לצורך שימוש במלחמות השוורים שהיו מקובלות בתרבות האזור. עם הכיבושים הספרדיים באמריקה הלטינית הועברו גם לשם שוורים מהזן אשר אפשר למתיישבים האירופאים לקיים ולתחזק את תרבות מולדתם.
תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
התכונה העיקרית המאפיינת כאמור את שור הקרב היא התנהגות תוקפנית. התנהגות זו מתחזקת בתנאים של הסגר ובידוד.
צבע הפרווה האופייני הוא שחור או חום כהה.
שור הקרב הספרדי מגיע לבגרות בקצב איטי יותר מן המקובל בזני בקר לבשר וזאת מכיוון שאילו אינם מגודלים לצורך העלאת המשקל אלא ליצירת מראה שרירי ואתלטי. מבנה הגוף של השור מדגיש את חלקו השרירי הקדמי ובמיוחד באזור הצוואר והכתפיים אשר מקנים לו עוצמה וכוח רב בתנועת הנגיחה של הקרניים.
הקרניים ארוכות לעומת זנים אחרים של בקר ומאפיינות הן זכרים והן נקבות. הן יוצאות משני צידי המצח, וצורתן האופיינית היא צמיחה קדימה במקביל לקו הגו והכתפיים, ולאחר כמחצין אורכן הן מתעקלות בכיוון מעלה.
משקל שור בוגר נע בין 500 ל-700 ק"ג.
השוורים הם בעלי ראייה דיכרומטית ואינם מבחינים בצבעים, כלומר האמונה הרווחת שעל פיה הבד האדום המתנפנף מול עיני השור בזירה גורמת לו לעצבנות היא חסרת בסיס וקשורה בעיקר לפן הטיקסי של הקרב.
גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]
שור הקרב מגודל בחוות מתמחות בתנאים טבעיים. העגל גדל בחברת אימו עד גיל שנה בערך. לאחר מכן מופרדים הזכרים והנקבות ומועברים לגידול ממותג. בגיל שנתיים מועברים העגלים לתהליך בחינה. הזכרים נבחנים לבדיקת ההתאמה לצורכי הרבעה או קרבות, ואלו שנפסלו מועברים לשחיטה לבשר.
בחינת ההתאמה לשימוש כשור קרב הוא תגובה תוקפנית כלפי סוס בזירה. בשלב זה של חייהם הם אינם נפגשים עם בני אדם בזירה או ביחידות. לאחר מכן הם מתאמנים לשימוש בקרניים לצורך חיזוק השרירים ולהפגנת דומיננטיות כלפי שוורים אחרים.
הנקבות נבחנות להתאמתן לרבייה. אלו שנמצאו מתאימות, עוברות גם הן תהליך אימון הכולל קרבות, על בסיס האמונה כי תכונת האומץ של השור מועברת אליו מאימו. הנקבות משמשות לצורכי הרבעה כל עוד הדבר אפשרי ולאחר מכן מועברות לשחיטה.
בזירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השוורים הצעירים לאחר גיל שלוש כבר מתאימים להשתתף בקרבות. הטובים שבהם מגיעים לקרבות זירה מול מטאדורים בגיל ארבע. המשקל המינימלי לשור קרב בזירה מקצוענית הוא 410 ק"ג, ועל מנת להשתתף בקרב בדרגה הגבוהה ביותר נדרש משקל מינימלי של 460 ק"ג.
לעיתים רחוקות יחוסו על חייו של שור קרב עקב התנהגות מופתית שלו בזירה. הדבר דורש את תמיכת הקהל והמטדור, ונחשב להבעת כבוד גדול כלפיו. במקרה כזה יחזור השור בר המזל לחיות את חייו בחווה ויעשה שימוש אינטנסיבי בזרעו לצורכי הרבעה. בתנאים כאלה אורך חייו יכול להגיע לכ-20 עד 25 שנים.
