שושן צחור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgשושן צחור
ShoshanTzachor wiki-Zachi-Evenor.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד פסיגיים
סדרה: שושנאים
משפחה: שושניים
סוג: שושן
מין: שושן צחור
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Lilium candidum
‏(ליניאוס, 1753)
שושן צחור פורח מעל נחל כלח בכרמל. ברקע הר טללים ועליו אוניברסיטת חיפה.

שושן צחור (שם מדעי: Lilium candidum, באנגלית Madonna Lily) הוא גאופיט ממשפחת השושניים, בעל בצל גדול ופרחים לבנים גדולים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמח גדל בדרום אירופה ותפוצתו מגיעה עד לצפון ישראל. בעונת הסתיו הבצל מצמיח שושנת עלים; בחודשים פברואר-מרץ מתחיל להתפתח גבעול הפריחה, ובחודש מאי מופיעים הפרחים. הפריחה נמשכת כשבועיים, ולאחריה השחלות המופרות מתפתחות להלקטים, שבתוכם זרעים פחוסים וקלים. במהלך הקיץ, הגבעולים הנושאים את הפירות, וכן שושנות העלים, מתייבשים בהדרגה ומתים. הגבעולים וההלקטים היבשים נותרים על כנם חודשים רבים, וטלטול שלהם על ידי הרוח או בעלי-חיים, מפזר את הזרעים מסביב. בבוא הסתיו הבא תופיע שושנת עלים חדשה, וחוזר חלילה. מספרים שצמח השושן צמח מתוך דמעותיה של חווה, כאשר גורשה מגן-עדן.

לשושן הצחור פרח שצורתו כפעמון גדול בצבע לבן, והוא בעל ריח מתוק חזק - מבנה טיפוסי להאבקה על ידי רפרפים. עם זאת, החוקר אמוץ דפני גילה שהפרח לא מואבק בישראל על ידי רפרפים, אלא על ידי זבובי רחף. דפני משער שהפרח הואבק בעבר על ידי רפרף שנכחד מהאזור וזו הסיבה למבנה הפרח האופייני. לא ידוע מי מאביק את הפרח באזורי תפוצתו שמחוץ לישראל.

אבקני השושן הצחור רעילים לכלבים וחתולים.‏[1]

השושן הצחור בתרבות ובאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דימוי שושן צחור בצד שמאל של מטבע יהוד מדינתא, הוטבע בארץ ישראל במאה ה-6 לפנה"ס

יש המזהים את השושנה המוזכרת בהושע[2] ובשיר השירים "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת"[3] לא כורד כפי כנהוג לחשוב אלא כשושן צחור. פירוש אבן עזרא המאוחר למילה שושנה בשיר השירים, מתאר אותה כפרח לבן, שיש לו ריח טוב, ויש לו ששה עלים וששה אבקנים. אך זיהוי זה אינו וודאי, מכיוון שאינו מתאים לתיאור "שושנת העמקים", בשל העובדה שמקום גידולו של השושן הוא בהרים.

דימוי שושן צחור הוטבע על ידי יהודים במטבע יהוד מדינתא בארץ ישראל בתקופת שיבת ציון במאה ה-6 לפנה"ס. דימוי זה צוטט במטבע השקל אשר הונפק על ידי מדינת ישראל במאה ה-20.

הבשורה מאת סנדרו בוטיצ'לי, ובו דימוי המלאך אוחז בידו שושן צחור, שלהי המאה ה-15

שושן צחור מסמל עבור הנוצרים את בתוליה של מרים, אם ישו (באנגלית הוא מכונה "Madonna Lily"). ציורים רבים שנעשו בידי אמנים אירופאיים מתקופות שונות בהיסטוריה, מתארים את מרים עם פרח השושן הצחור. הפרח בולט במיוחד בציורי הבשורה, בהם מופיע המלאך גבריאל לפני מרים, לבשר לה כי תלד את בנו של האלהים, לעתים קרובות כשהוא אוחז בידו את הפרח (ראו תמונה).

לשושן הצחור יש שישה עלי כותרת.

השושן הצחור בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיבותו של השושן הצחור כסמל בדת הנוצרית, גרמה לאיסוף ולעקירה רבה של בצלי שושן בארץ-ישראל על ידי צליינים מאירופה, החל בתקופה הצלבנית בארץ ישראל. ובתחילת המאה ה-20, נדמה היה כי הצמח, שככל הנראה היה נפוץ בעבר, נכחד מהארץ. ניסיונותיו של הבוטניקאי אהרון אהרונסון לאתרו בתקופה זו עלו בתוהו. בשנת 1925 גילה נח נפתולסקי בצל של שושן ברכס פקיעין בגליל העליון, בהיותו במשלחת בוטניקאים שבראשה עמד אלכסנדר איג.‏[4] אחר כך, המין התגלה גם באזור נחל יגור בכרמל על ידי טוביה קושניר.

עם השנים התגלו עוד מספר אתרים בארץ שבהם גדל שושן צחור, אך הצמח עודנו נחשב בסכנת הכחדה. כיום השושן הצחור גדל בישראל, לפי הידוע, בכרמל ובשלושה אתרים בגליל העליון: נחל כזיב, הר שזור ורכס פקיעין. בתי גידול אלה הינם חשובים מאוד לשימור, הן בשל התיירים הנוצרים, והן משום היותם גבול התפוצה הדרומי של המין.

בית הגידול האופייני של השושן הצחור בישראל הוא מצוקי גיר קשה תחת צל חלקי של חורש. פרטים של שושן הגדלים בצל מלא במעבה החורש, אינם מצמיחים פרחים. כדי לעודד את פריחתו והתרבותו של המין באזורים שבהם החורש מתעבה, מבצעת רשות הטבע והגנים מדי פעם דילול ופתיחה של החורש, באזורים מסוימים בהם גדל השושן.

שושן צחור הוא ערך טבע מוגן בישראל.‏[5]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלר דה ליס

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עפר כהן ואבי שמידע, צמחים נדירים בישראל - ספר המידע האדום, כרך א' - הצמחים הנדירים של הגליל העליון, רשות שמורות הטבע והחברה להגנת הטבע, 1992, עמ' 55.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ארז ארליכמן, זהירות: שושן צחור קטלני לחתולים, באתר ynet‏, 15 ביולי 2008
  2. ^ הושע י"ד ו'.
  3. ^ שיהש"ר ב' ב'
  4. ^ ד"ר אפרים הראובניתגלית מדעית חשובה ע"י פועל בארץ ישראל, דבר, 27 בדצמבר 1929.
  5. ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה (15 בפברואר 2005), עמוד 426 (תוקן ב־31 במרץ 2009)