שושנה היימן

שושנה היימן
לידה	3 בינואר 1923; גרמניה
פטירה	18 במרץ 2009 (בגיל 86); עין הוד, ישראל
לאום	ישראלי
מקום לימודים	בית הספר בצלאל החדש לאומנות ולאמנות (1941); רודי להמן (1946) ;
תחום יצירה	פיסול, חיתוך-עץ
הושפעה על ידי	רודי להמן
פרסים והוקרה	פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול (1951); פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול (1967)
בן או בת זוג	ט. כרמי

שושנה הימן (נכתב גם היימן) (3 בינואר 1923 – 18 במרץ 2009) הייתה פסלת, ציירת ומאיירת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היימן נולדה לחיים ופרידה לבית רייס בגרמניה. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עלתה לארץ ישראל עם משפחתה לארץ ישראל והם השתקעו בשכונת בת גלים בחיפה. בנעוריה עבדה בקרמיקה ובשנת 1939 החלה ללמוד בבצלאל החדש בירושלים. לאחר סיום לימודיה למדה פיסול בעץ אצל הפסל רודי להמן. עבודתה הייתה קשורה בתקופה מסוימת אל הפיסול "הכנעני" בשימוש שעשתה במוטיבים מן הפיסול המצרי והארכאי.

ב-1953 נמנתה על מייסדי כפר האמנים עין הוד.

בשנת 1955 איירה את הספר "שמוליקיפוד" מאת ט. כרמי, שהיימן הייתה נשואה לו באותה עת. גיבור הסיפור, גדי, נקרא על שם בנם, גד צ'רני^[1].

בשנים 1958–1960 עסקה בציור ורישום, בין היתר איירה את הספר "דירה להשכיר" במהדורתו הראשונה ב-1959.

בשנת 1963 השתתפה בסימפוזיון בסלובניה, שכלל עשרה אמנים ממדינות שונות, בו פיסלה בעץ. השתתפה בהמשך בסימפוזיונים דומים בדנמרק ב-1997 ובקוריאה הדרומית ב-1999.

משנות השבעים שימשה כפרופסור באוניברסיטת חיפה, מ-1977 כיהנה כראש החוג לאמנות שם וב-1987 הוענק לה תואר פרופסור.

בשנת 1980 העתיקה את מגוריה לעין הוד.

בשנת 2003 פרסמה העיר דיסלדורף את "צילו של התן" ("Der Schatten des Schakals"), קובץ משיריה, לרגל יום הולדתה ה-80.

2009, "חיתוכי עץ", גלריה קיימא, יפו
2009, "חוזה במדבר", מוזיאון הכט, חיפה
2009, "ניצבת על קו האופק", מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, הזורע^[6]
2000, "In Orbid", המוזיאון העירוני דיסלדורף
1994, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן
1987, מוזיאון וילפריד ישראל
1986, "פיסול בעץ", הגלריה של אוניברסיטת חיפה
1959, בית האמנים בירושלים
1950, בית האמנים בירושלים

מדיה וקבצים בנושא שושנה היימן בוויקישיתוף