שושנה ויג
 | |
| לידה |
24 במרץ 1957 (בת 67) אשקלון, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| לאום | ישראל |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב, סמינר הקיבוצים, אוניברסיטת בר-אילן |
| תחום כתיבה | שירה |
| יצירות בולטות | "השמות שמורים במערכת", ״עצובים״ |
| תקופת הפעילות | מ-1972 |
  | |
שושנה ויג (באנגלית: Shoshana Vegh, נולדה ב־24 במרץ 1957) היא סופרת, משוררת, עורכת ועיתונאית ישראלית.[1] יזמית פעילויות בתחום הספרות, מנהלת את קבוצת "שיח כותבים" בעיר נתניה, וכן מנחה אירועים ספרותיים. פרסמה מספר אנתולוגיות לשירה, ויצירותיה נכללות במקראה שהוציא משרד החינוך.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שושנה ויג נולדה וגדלה באשקלון עד שנת 1976. היא בוגרת מגמה ביולוגית בבית הספר התיכון ע"ש "תגר" בשכונת אפרידר בעיר. בשנת 1974 נהרג אחיה טוביה פיינגולד בתאונת אימונים באזור בלוזה שבסיני. בין השנים 1975–1977, שירתה בחיל הים בתפקיד מוכמ"ת חוף.
היא למדה בחוג לספרות עברית ולשון עברית באוניברסיטת תל אביב, במשך שנה אחת (1977) לתואר ראשון. לאחר הפסקה של מספר שנים, למדה לימודי הוראה לחטיבת הביניים במכללת סמינר הקיבוצים והשלימה תעודת B.Ed. ויג בוגרת תואר שני עם תזה במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן (1994). נושא עבודת המ.א. שלה: "ביוגרפיה ופואטיקה בשירת יונה וולך", בהנחיית פרופ' הלל ברזל. בשנת 2002 סיימה קורס גישור באוניברסיטה הפתוחה, ובשנת 2013, סיימה עריכה לשונית במכללת בית ברל.
שירים, סיפורים ומאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שושנה ויג החלה לכתוב שירים בגיל הנעורים, ובשנת 1981, פרסמה לראשונה בקובץ שירים ״אנתולוגיה חדשה״ שיצא לאור בהוצאת ״תגא״. הרומן הראשון שכתבה "דרך העיניים שלי", פורסם בשנת 2000, ויצא לאור בהוצאת ״אסטרולוג״. נוסף על כך, היא פרסמה מאמרים על יוצרים חדשים באינטרנט ורשימות בכתבי העת "מאזנים" ו"אפיריון".
מאמר שכתבה בשיתוף עם המשורר והסופר בלפור חקק בנושא "חזון העברית הרזה",[2] הוא חלק מחומר הלימוד בהכנת תלמידים לבחינת הבגרות בלשון. שיריה, גם שולבו כחומר לימוד בתוכנית הלימודים. אחד השירים הוא השיר "המטבח", שפורסם במקראה "שיח בין דורי" שהוציא משרד החינוך.[3]
בשנת 2016 פורסם ספרה ״העצובים״ - וידוי של אחות שכולה. תוכן הספר מציג בפני הקורא את ההתמודדות עם כאב לב ואובדן בן משפחה קרוב במלחמה. הוא משמש כספר טיפולי לאלו שאיבדו את היקרים להם. למעשה, תוכן הספר מספר את המקרה האישי של שושנה ויג - ההתמודדות עם נפילתו של אחיה.[4] יהודית מליק-שירן הטיבה לתאר את מהותו של הספר: ״זה אחד הספרים הטיפוליים החשובים המתמודדים עם כאב ושברון לב על אובדן בן משפחה במלחמה. הדרך אותה בחרה ויג לתאר, היא הדרך המעניקה לסיפור האישי להגיח מתוכה גם אם בצורה מקוטעת, ללא סדר ועקביות, שכן הביבליותרפיה הנה תרפיה באמנות הספרות, ובה הקול הספרותי מהווה ׳קול שלישי׳ בדיאלוג הטיפולי״.[4]
שירים של שושנה ויג תורגמו לצרפתית, פולנית וסרבית ומתפרסמים בבמות שונות: כתבי עת בבלגרד ובספר רב לשוני, אנתולוגיות בינלאומיות, אתר Spillwords Press.[5] ויג מפרסמת ומסייעת בפרסום שירים באתר הבינלאומי שעורך Agron Shele. שיריה ״בדרך אל האושר״ או ״גם ממרחק״ פורסמו אף הם באתר זה.[6] בנוסף, היא משתתפת בפרסום תרגומי שירה ממשוררי העולם באתר ״קול ההמון״ שעורך ד״ר ניקולא יוזגוף אורבך.[7]
עשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2009, ייסדה והקימה את הוצאת הספרים "פיוטית".[8] בין הכותבים, יוצרים בעלי מוגבלויות פיזיות-מוטוריות. כך למשל: המשורר נועם שדות,[9] המשוררות אורית מרטון[10] ושחר גרינשפן.[11]במסגרת ההוצאה, הוציאה לאור מעל 200 כותרים בעיקר ספרי שירה. רבים מהם זכו בתמיכת אקו"ם, קרן גולדברג, מפעל הפיס ועוד.
עבריתון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2012, יזמה את הוצאת כתב-העת לספרות עברית שיצא לאור ככתב-עת דו-שנתי, בשם "עבריתון, כתב-עת אחר", אשר היה חלק נוסף בהוצאת הספרים שייסדה. היא מינתה את יאיר בן-חור לעורך הגיליון וביחד ניהלו את כתב-העת. תוכנו של כל גיליון התרכז בנושא אחד ופרסם יצירות שטרם פורסמו, מאמר אקדמי על מספר יצירות, וללא ביקורות ספרותיות. הגיליון הראשון - "התחלות", יצא לאור לפני ראש השנה תשע"ג (ספטמבר 2012), בין המשוררים ששיריהם פורסמו בגיליון היו: אחמד שאמס, חמוטל בר יוסף, מירון איזקסון, יניב קקון, בן בן-ארי ואחרים.[12] הגיליון השני פורסם בפברואר 2013 ונושאו ״מסכות״. הוא כולל בתוכו יצירות של המשוררים והסופרים חנה לבנה, אביחי קמחי, חיים ספטי, גליה אבן-חן, טל איפרגן ועוד.[13] הגיליון השלישי והאחרון, שאחריו הפסיק כתב-העת להופיע, יצא לאור בחודש מרץ 2014 ונושאו היה ״פולמוס״. גיליון זה כלל בתוכו את יצירותיהם של בלפור חקק, הרצל חקק, חיים ספטי, יהודה ניב, ענת קוריאל ועוד אחרים.[14]ֿ[15]
אנתולוגיות בעריכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויג הפיקה 6 אנתולוגיות ספרותיות בהוצאת ״פיוטית״: (1) "המיית הרחם" (2014) - הופקה בשיתוף עם מזי כהן-מלמד, וכוללת בתוכה שירי נשים המביעים את רחשי לִבָּן. השירים נאספו תוך כדי הלחימה במבצע צוק איתן;[16] (2) "זכויות יוצרות" (2015) - אנתולוגיה ליום האישה הבינלאומי. אסופת יצירות פרי עֵטָן של משוררות וסופרות, ציירות וצלמות, המבטאות את עולמה של האישה כיום בישראל;[17] (3) "צלע מן האדם" (2016) - אנתולוגיה ליום האישה הבינלאומי. המכילה את יצירותיהם של 59 יוצרים:[18] גלי כהן חוה, סמדר שיר, טל איפרגן, גאולה הודס-פלחן, נתי מלאכי, טלי וייס ואחרות;[19] (4) "שירה על שירה" - אנתולוגיה לשירה ארס-פואטית, בשיתוף עם ציפי הראל, באנתולוגיה 107 יוצרים: ציפי הראל, שלומית הרטמייר, טובי סופר, אביטל קשת, ד״ר רחל אברהם-איתן, יהודית מליק-שירן, לילך גליל, חיים יחזקאל, אסתר דגן-קניאל, גאולה הודס-פלחן, שושנה קרבסי, טלי וייס; (5) ״תמונת עיר״ (2018) - אסופת שירי משוררים בני העיר נתניה, לכבוד יום ההולדת 90 של העיר.[20] באנתולוגיה שיריהם של משה ויג, נגה סוירי, חיה בנצל, יפה לורנצי, חיה מגנר, חנה כהן, אסתר דגן-קניאל, אסתי אברהם - קושמרו, ד״ר מירי דבי, פרופ׳ אביבית לוי; (6) ״שבילי הבחירה״ - אסופת שירים של 55 יוצרים עכשוויים, ששלחו שירים שבחרו בנושא הבחירות האישיות שלהם בתחומים שונים.[21] באנתולוגיה יצירות של פרופ׳ גד קינר-קיסינגר, סמדר שיר, רחל נפרסטק, שלומית כהן-אסיף, טלי כהן-שבתאי, מיקי הראל, בלפור חקק, הרצל חקק, טל איפרגן, ציפי הראל; (7) אִישׁ לֹא הֵכִין אֶת צִפּוֹרֵי הַשִּׁיר לַמִּלְחָמָה: אֲסֻפַּת שִׁירָה בֵּינְלְאֻמִּית.[22]
עריכה ועיבוד ספרותי של ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חפציבה גולדנברג, (עריכה ועיבוד ספרותי), לאחות את הקרעים, נתניה: הוצאת פיוטית, 2010.
- יוסף שמוחה, (עיבוד ספרותי של הספר), ערפלית, נתניה: הוצאת פיוטית, 2012.
- אנה שומלו (תרגום מסרבית), דווקא פתאום, סיפורים קצרים, נתניה: הוצאת פיוטית, 2013.
- אורית מרטון, מצלמה מגובה ישיבה, נתניה: הוצאת פיוטית, 2013.
- כרמית רינצלר, אפיקי הלב, סיפורים קצרים, נתניה: הוצאת פיוטית, 2014.
כתיבת ספרי זיכרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שושנה ויג, (ניצולת אושוויץ - רחל ויג-רוזנווסר), חזקה מברזל חלשה מזבוב, נתניה: הוצאת פיוטית, 2012.
- ד"ר פני וולד, הניצחון שלי, נתניה: הוצאת פיוטית, 2014.
חברות במוסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברה באגודת הסופרים (2017-2002); חברת ועדת הביקורת באגודת הסופרים, כאשר עוזיאל חזן היה יו"ר הוועדה (2007-2005);[23] דוברת אגודת הסופרים (2009-2007);[23] שופטת בפרס קוגל לשירה (2913);[24] חברה בחבר הנאמנים של פרס ראש הממשלה (2015-2013); סגנית יו"ר ״גנזים״ (2015-2013); חברה באיגוד הסופרים הכללי ומייסדת קבוצת "שיח כותבים" משוררי העיר נתניה (2015); חברה בארגון DIPLOMA of MEMBER of the World Literature Academy, מייסודו של המשורר הרומני טרנדאפיר סימפטרו; חברה בוועד העולמי של משוררי העולם ליצירתיות ולהומניזם (IFCH) מיסודו של ד״ר עזיז מונטסייר ממרוקו וד״ר ז׳אנט אירוקה טיברסיו ממקסיקו; חברה באקו״ם.
מלגות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מקום ראשון בתחרות כתיבה, בפסטיבל הספרים הבינלאומי בירושלים (2012).
- מקום שלישי בתחרות השירה של קבוצת ״אות ועוד״ של הסופרת יהודית מליק־שירן (2014).[1][25]
- מלגת בית הנשיא לסופרים ומלומדים עבור הספר "תבואת השיגעון".[1]
- מלגת אקו"ם עבור הספר "קופיף מעצבן".[1]
- מלגת קרן קיימת לישראל עבור הספר "העצובים".[1]
- מלגת יד ושם עבור ספרי הוצאת ״פיוטית״.[1]
- מלגת אקו"ם עבור כתב העת ״עבריתון״.[1]
- קבלת ״אות החלוצים״.[26]
- קבלת פרס ספרותי בקוסובו - פרס בוגדני (The Bogdani Presitios Prize).[27]
- פרס והוקרה בפסטיבל פמיניסטי באיסטנבול.[28]
הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אירוע מיוחד לכבוד שושנה ויג, בשם "צומחת כמו שושנה" - היצירה והחיים, (2021).[29]
פסטיבלים, מיצגים וראיונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תערוכה ״קורא בצבע״ שהתקיימה בנתניה, שילוב יוצרי שיח כותבים ועמותת אמני נתניה, ציור ושירה, (2017).[30]
- השיר ״סגור״ - פסטיבל שירה בינלאומי רוסיה טורקיה, (2020).[31]
- השיר ״תה״ - במיצב וידאו במוזיאון לשירה באיטליה במסגרת שירים מכל העולם בנושא: ״תה״, (2021).[32]
- ראיונות עם משוררים מכל העולם, (2021).[33]
- ראיון ברדיו ״סול״, מראיין גידי לויתן, בתוכנית ״מגשימי חלומות״, (16 מרץ 2022).[34]
- ראיון ברדיו ״103FM״, מראיין גדעון רייכר בתוכנית ״למבוגרים בלבד״, ״המשוררת והעורכת שושנה ויג על מפעל התרגום בהנהגתה מטורקית, אלבנית ואנגלית עליו היא עמלה לילות כימים • יישר כוח!״, (8 ספטמבר 2023).
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שושנה ויג נשואה ואם לחמישה. מתגוררת בנתניה.
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דרך העיניים שלי (רומן), הוד השרון: הוצאת אסטרולוג, 2000.
- חגיי ועונותיי (רומן), הוד השרון: הוצאת אסטרולוג, 2002.
- תבואת השיגעון (שירה), ירושלים: הוצאת צור אות, 2006.
- איפה את חיה (שירה), ירושלים: הוצאה פיוטית / צור-אות, 2008.
- לאחות את הקרעים (רומן), יחד עם חפציבה גולדנברג, ירושלים: הוצאה פיוטית / צור-אות, 2010.
- הקונטרס שלי (שירה), ירושלים: הוצאת פיוטית/ צור אות, 2011.
- השמות שמורים במערכת (רומן מכתבים), יחד עם בלפור חקק, ירושלים: הוצאת פיוטית, 2011.[35]
- דמעות של גלידה (ספר ילדים), יחד עם חיה בנצל, נתניה: הוצאת פיוטית, 2012
- נשמה אינדיאנית (שירה), ירושלים: הוצאת פיוטית, 2013.[35]
- קופיף מעצבן (ספר ילדים), נתניה: הוצאת פיוטית, 2014.
- מולי רוצה לשיר (ספר ילדים), נתניה: הוצאת פיוטית, 2014.
- העצובים – וידוי חושפני של אחות שכולה מכוחות הביטחון (נובלה), נתניה: הוצאת פיוטית, 2016.
- בסבך השערה - התשוקה אינה זקוקה לפנים (פרוזה), הוד השרון: הוצאת אסטרולוג-משכל, 2017.[35]
- הרואין (שירה), נתניה: הוצאת פיוטית, 2019.
- עד שתשרוף אותי האהבה, נתניה: הוצאת פיוטית, 2019.
- אין זה משנה מי אתה - בשותפות עם אוואל אחמד איברהים, נתניה: הוצאת פיוטית, 2020.
- ענפי התודעה, נתניה: הוצאת פיוטית, 2021.
- מטענים של זיכרון, נתניה: הוצאת פיוטית, 2022.
- Unsolved Equations, קוסובו: הוצאת IWA Bogdani edition, 2022.
- Act Of Love, נתניה: הוצאת פיוטית, 2023.[36]
- שירים מכר ההיתוך (שירה), נתניה: הוצאת פיוטית, 2024.
- מזמורים לחיים / Odi alla vita, יחד עם שרה צ'אמפי (איט'), קורט פ. סווטק (Kurt F. Svatek), הוצאת Edizioni Universum, 2024.
תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רקויאם לסתו (תרגום מאלבנית של המשורר אגרון שֶלֶה), נתניה: הוצאת פיוטית 2023.[37]
- אהבה מוצאת עצמה בכל מקום (תרגום מאנגלית של המשורר קלמנדי ג׳טון), נתניה: הוצאת פיוטית 2023.[38]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שושנה ויג, ברשת החברתית פייסבוק- רשימת הפרסומים של שושנה ויג, בקטלוג הספרייה הלאומית.
- שושנה ויג, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה".
- שושנה ויג, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית".
- אתר בית ההוצאה ״פיוטית״, שיסדה שושנה ויג
שושנה ויג, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל.- עוד חוזר הניגון של תיבת הזמרה: שיחה עם פרופ' זיוה שמיר, על שירי הילדים של נתן אלתרמן, ראיון עם שושנה ויג (פורסם במקור ב-E-mago - כתב עת בנושאי תרבות ותוכן, 16 בספטמבר 2005).
- שושנה ויג, האור הבהיר - ראיון עם בלפור חקק (הקישור אינו פעיל)
- שושנה ויג ובלפור חקק, חזון העברית הרזה - אש התורה - אתר עם חכמת חיים, באתר אש התורה - אתר עם חכמת חיים, 8 במאי 2005
- שושנה ויג, "העצלנים של ילדותנו", 2005. (הקישור אינו פעיל)
- יפתח אורעד, בית לרחל המשוררת, 2007.
- יעקב לויתם, ההתכתבות המרגשת בין הנערה למילואימניק, ״ישראל היום״, 18 באוקטובר 2013.
- רותי ברמן, בעת קורונה. שוש ויג מינפה את השירה לקשרים בעולם, חדשות נתניה, 19 בדצמבר 2020.
- חן כהן, סיפורה של שושנה, השבוע בנתניה, עמ׳ 20, גיליון 2746, 16 מרץ 2023.
ביקורות על ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בלפור חקק, אמנות השירה כתבואת השיגעון / שושנה ויג, 2006. (הקישור אינו פעיל)
- אדם דובז'ינסקי, מעבר לפינה - הקונטרס שלי לשושנה ויג, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 בפברואר 2011
- ראובן שבת, פתחו את המנעול - אודות רומן המכתבים: "השמות שמורים במערכת", מוסף ״שבת״, באתר ״מקור ראשון״, 12 נובמבר 2011.
- משה גרנות, "השמות שמורים במערכת" - סוגה חדשה?, באתר News1 מחלקה ראשונה, 5 בינואר 2012.
- מיכאל רייך, אחות במשפחת השכול - על ספרה של שושנה ויג: "העצובים" (הוצאת "פיוטית", פברואר 2016).
- חיים יחזקאל, עיין ערך: גוף – מאמר על ספרה של שושנה ויג: "בסבך השערה" (הוצאת אסטרולוג-משכל, 2017).
- משה גרנות, אריקה ג'ונג הישראלית – על ספרה של שושנה ויג "בסבך השערה - התשוקה אינה זקוקה לפנים" (הוצאת אסטרולוג-משכל, 2017).
- משה גרנות, חרך של תקווה, על ספרה של שושנה ויג, הרואין, הוצאת פיוטית, 2019.
- חגי קמרט שיר הלל, חדשות, מחלקה ראשונה, 2 בפברואר 2018.
- חגי קמרט, מילים על הירואין, חדשות, מחלקה ראשונה, 18 ביוני 2019.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 שושנה ויג, באתר אוצר הספרות העברית - מוטיב
- ^ שושנה ויג ובלפור חקק, חזון העברית הרזה, באתר AISH, 7 מאי 2005
- ^ תשס"ז שיח בין דורי משרד החינוך, מנהל החינוך הדתי, המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח עמ' 156-152
- ^ 1 2 יהודית מליק-שירן, קולו של המטפל - קולו של המטופל, באתר News1, 8 מרץ 2016
- ^ SHOSHANA VEGH, Where Word Matter, Spillword Press, 2020
- ^ AGRONSH, Poems by Shoshana Vegh (שושנה ויג), באתר ATUNIS GALAXY POETRY, 2 ספטמבר 2021
- ^ World Literature, קול ההמון
- ^ אודות ההוצאה, באתר פיוטית
- ^ שושנה ויג, נשיקת הטל, שירי אהבה לשירלי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 13 ינואר 2013
- ^ הילה סימון אשור, שירת חייה, באתר ישראל היום, מוסף שישבת, 13 יוני 2019
- ^ ערן נבון, שחר של שיר חדש: שחר גרינשפן שנפצעה אנוש כילדה מוציאה ספר שירים, באתר ישראל היום, מוספים:שישבת, 21 אוקטובר 2021
- ^ עבריתון, באתר נוריתה - מבט אל ספרים וספרות בגובה העיניים, 8 מרץ 2013
- ^ אילן ברקוביץ, עבריתון – מסכות, באתר פיוטית
- ^ עבריתון - כתב עת אחר, באתר אוצר הספרות העברית, 20 יוני 2021
- ^ עבריתון 3 – פולמוס, באתר פיוטית
- ^ "המיית הרחם"- ערב השקה, באתר במה, 2014
- ^ שושנה ויג, זכויות יוצרות – אנתולוגיה, באתר הוצאת ״פיוטית״, 2015
- ^ צלע מן האדם - אנתולוגיה, באתר הוצאת ״פיוטית״, 2016
- ^ צלע מן האדם / ויג שושנה-עורכת (2016), באתר מדף הספרים של פאני
- ^ עדי ארצי, משוררי העיר מכינים הפתעה לכבוד יום ההולדת ה-90 של נתניה, באתר מיינט נתניה, 21 פברואר 2018
- ^ האנתולוגיה “שבילי הבחירה”, באתר פיוטית
- ^ שושנה ויג (לקטה, ערכה ותרגמה), אִישׁ לֹא הֵכִין אֶת צִפּוֹרֵי הַשִּׁיר לַמִּלְחָמָה: אֲסֻפַּת שִׁירָה בֵּינְלְאֻמִּית, מסת"ב 979-8-8707-9336-8
- ^ 1 2 שושנה ויג, באתר הקשרים
- ^
מיה סלע, פרס קוגל לספרות יוענק לאילן שיינפלד, באתר הארץ, 11 ביוני 2013
- ^ שושנה ויג פרס שלישי בתחרות שירים מקבוצת אות עוד, באתר youtube, 28 ינואר 2014
- ^ טקס הענקת "אות החלוצים" לשנת 2021-2022, באתר youtube, הטקס התקיים בירושלים ״יד בן צבי״ בתאריך 20 נובמבר 2022, שושנה ויג מופיעה ב-1:14:36
- ^ Shoshana Vegh, Israel – The Bogdani Presitios Prize, IWA BOGDANI, International Writers Association, 17 פברואר 2022 (באנגלית)
- ^ News1.co.il - חדשות, פוליטיקה, כלכלה וספורט, באתר News1.co.il
- ^ nehamamazor, טעימה קלה מהאירוע המיוחד של שושנה ויג, בשם "צומחת כמו שושנה" - היצירה והחיים., באתר youtube, 15 בדצמבר 2021
- ^ nehamamazor, "קורא בצבע" - תערוכה מקורית של שירי משוררים, שקבלו ביטוי באמנות פלסטית, באתר youtube, 7 בינואר 2017
- ^ We meet. Poet of the world. Vegh Shoshana. Israel, youtube, 13.11.2020 - 11.11.2020
- ^ Rucksak a Global Poetry Patchwork 2021, Voicing Diversity, Shoshana Vegh, Israel, youtube, 2 נובמבר 2021
- ^ שושנה ויג - ראיון עם האואל אחמד איבראים מניגריה, SHOSHANA VEGH AND Auwal Ahmed Ibrahim, youtube, 1 פברואר 2021 (באנגלית)
- ^ ראיון עם שושנה ויג, באתר youtube, 16 מרץ 2022
- ^ 1 2 3 שושנה ויג (1957), באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה, 7 יולי 2018
- ^ ”משוררי העולם מתרגשים כשהם רואים את שיריהם בשפת הקודש”, באתר sh.mcity.co.il
- ^ רקוויאם לסתיו, באתר m.news1.co.il
- ^ סיפורה של שושנה - רשת מקומונים בשרון | השבוע בנתניה, באתר israelnow.co.il
- סופרות ישראליות
- סופרים ישראלים
- משוררות ישראליות
- משוררים ישראלים
- משוררות כותבות עברית
- משוררים כותבי עברית
- נשות חינוך ישראליות
- אנשי חינוך ישראלים
- מורות לספרות עברית
- מורים לספרות עברית
- עורכות ספרותיות ישראליות
- סופרות כותבות עברית
- סופרים כותבי עברית
- בוגרות סמינר הקיבוצים
- בוגרי סמינר הקיבוצים
- מו"ליות ישראליות
- מו"לים ישראלים
- עורכים ספרותיים ישראלים
- בוגרי תיכון תגר (אשקלון)
- בוגרי אוניברסיטת בר-אילן
- בוגרות אוניברסיטת בר-אילן
- מגשרות ישראליות
- נתניה: אישים
- מגשרים ישראלים
- ישראליות שנולדו ב-1957
- ישראלים שנולדו ב-1957