שושנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: לא ברור האם הערך מדבר על מין, סוג או משהו אחר, ראו דף השיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Information-silk.svgשושנון
Ocellaris clownfish.JPG
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: דקראים
משפחה: שוניתיים
סוג: שושנון
מינים

ראו בערך

שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Amphiprion
תחום תפוצה
Amphiprioninae distribution map-blank.svg

שושנון (שם מדעי: Amphiprion percula) הוא דג בעל צבעים עזים ממשפחת השוניתיים (Pomacentridae), מכונה גם דג הליצן. השושנון נפוץ בימים הטרופיים באזורי שוניות אלמוגים, וחי בקשרי הדדיות עם שושנות ים. בניגוד לטעות נפוצה, דג זה אינו ממשפחת האלמוגית.

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דג השושנון חי בקבוצות הכוללות "זוג רבייה" (זכר ונקבה), ועוד בין 0 ל- 4 זכרים שאינם מתרבים. בכל קבוצה קיימת היררכיה מעמדית הנקבעת על פי גודל הפרטים, כאשר הנקבה היא הגדולה ביותר, ובן זוגה הוא השני בגודל. שאר הזכרים שאינם מתרבים קטנים מהם אך גם הם מחולקים להיררכיה פנימית המבוססת על גודלם. אם מסיבה כלשהי הנקבה השלטת מתה, או מודחת על ידי הקבוצה, בן זוגה עובר תהליך של היפוך זוויג, משנה את מינו, והופך להיות הנקבה השלטת. את מקומו של הזכר שהפך לנקבה, תופס הזכר הגדול מבין קבוצת הזכרים שאינם מתרבים. תהליך שינוי המין או הפיכה לזכר פורה הוא חד סיטרי, כלומר זכר ששינה את מינו או הפך לפורה אינו יכול לחזור למצבו הקודם.

השושנון כדג אקווריום[עריכת קוד מקור | עריכה]

השושנון מאוד פופולארי כדג נוי לאקווריום מים מלוחים, גם בשל יופיו וגם בשל הקלות היחסית בגידולו בהשוואה למינים אחרים של דגי מים מלוחים. את דג השושנון ניתן לגדל במיכלים מעל 35 ליטר בטמפרטורה 24-30 מעלות צלזיוס ובמליחות (ריכוז מלח) בין 1.018-1.026.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הרבייה, הזכר מנקה משטח סלעי באזור מוגן, בקרבת השושנה, ומזמין אליו בתנועות חיזור את הנקבה. הנקבה מטילה את הביצים הנדבקות לסלע, הזכר מפרה את הביצים, ושני בני הזוג שומרים עליהן בקפדנות מפני אויבים פוטנציאליים, ודואגים לזרימת מים שוטפת כדי לספק לביצים שפע חמצן. זוג אחד מסוגל להטיל 4 - 6 פעמים בשנה כמה מאות ביצים בכל הטלה. לאחר 5 – 6 ימים בוקעות הפגיות (דגיגים) שגודלן כ-2 מ"מ. בשלב הראשוני לחייהם, מתפתחים בני המין בתוך להקות פלנקטון, אולם עם הגיעם לגודל של כ-10 מ"מ הם יוצאים לדרכם בחיפוש אחר שושנת ים שתשמש להם מקלט. פרטים שלא הצליחו למצוא את מבוקשם, עתידים להיטרף, בידי דגים גדולים.

רבייה בשבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגי השושנון הם הקלים ביותר לריבוי מבין דגי השונית. ליצירת זוג מטיל, על המגדל לרכוש 2 דגים בהפרשי גדלים ניכרים, הגדול יהיה הנקבה והקטן יהיה הזכר. בגיל שנה הזוג מגיע לבגרות מינית, ובתנאים הולמים תיתכן הטלה של השושנונים.

התנאים האופטימלים להתחלת הרבייה
14 שעות אור
ריכוז מלח הדומה לזה בריף (1.024-1.026)
אקווריום ייעודי לזוג המטיל (לא חובה)
נפח מכל 40 ליטר או יותר
אתר הטלה "נוח" (סלע, צינור PVC או אפילו ספל)
תזונה מגוונת (כולל מזונות קפואים)

כמו כן יש להכין מכל לגידול הדגיגים עם פילטרציה עדינה מספיק כדי למנוע שאיבה שלהם.

הדגיגים יבקעו מהביצים בלילה ה-6 עד ה-10 מיום ההטלה, לקראת הבקיעה יש לכבות את כל הזרימות באקווריום ולהאיר עם פנס את פני המים. הלארוות נמשכות לכיוון האור, לאחר שהם הגיעו אל פני המים יש לטבול קערה במי האקווריום והדגיגים ישאבו לתוכה. יש להעביר את הדגיגים למכל נפרד שהוכן מבעוד מועד (כזה שעבר את מחזור החנקן ויציב מספיק לקליטת הדגיגים).

למרות הקלות היחסית בהגעה לשלב הביצים, גידול הצאצאים דורש קצת יותר השקעה מהמגדל, בימיהם הראשונים הדגיגים ניזונים בעיקר מרוטיפרים (יצורים זעירים) ובהיעדרם אחוזי השרידות מאוד נמוכים.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליצן בואש כתום

שושנון בואש כתום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושנון מצנפת לבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושנון פס רחב (שושנון כחול שפתיים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שם מדעי: (Amphiprion latezonatus)
  • תיאור: צבע חום כהה, שלושה פסים לבנים רחבים אנכיים על הגוף
  • מקור: מערב האוקיינוס השקט, אוסטרליה.
  • גודל: עד 15 ס"מ.
  • אופי:בדרך כלל שקט, בבגרותו נעשה טריטוריאלי ויותר תוקפני.
ליצן שונית המחסום

שושנון שונית המחסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שם מדעי: (Amphiprion akindynos)
  • תיאור: צבע חום עם שני פסים לבנים אנכיים המעוטרים בסיומת לבנה. הפס הראשון ממוקם בראשו של הדג, והפס השני חוצה את גופו במרכזו של הסנפיר הגבי.
  • מקור: האוקיינוס השקט המערבי, איי לויאלטי, ניו סאות' ויילס, קלדוניה החדשה ושונית המחסום הגדולה (מכאן בא שמו של הדג).
  • גודל: עד 12 ס"מ.
  • אופי: קשוח.
ליצן הים האדום

שושנון ים סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נקרא גם שושנון אילתי
  • שם מדעי: (Amphiprion bicinctus)
  • תיאור: צבע חום כתום, עם שני פסים כחולים אנכיים במרכז הגוף. לדג הצעיר יש לעתים פס בהיר שלישי בבסיס הזנב.
  • מקור: אנדמי לים סוף.
  • גודל: עד 10 ס"מ
  • אופי: טריטוריאלי - הנקבה תוקפת מי שחודר לנחלתה.
ליצן פסים כחולים

שושנון פסים כחולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שם מדעי: (Amphiprion chrysopterus) נקרא גם "שושנון כתום סנפיר"
  • תיאור: צבע בין חום לשחור, שני פסים כחולים חוצים את הגוף במאונך. צבע הסנפיר נע בין כתום לצהוב.
  • מקור: האזורים הטרופיים במערב האוקיינוס השקט.
  • גודל: עד 16 ס"מ.
  • אופי: נוח.
ליצן אלרדי

שושנון אלרדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שם מדעי: (Amphiprion allardi)
  • תיאור: צבע חום צהבהב, עם שלושה פסים לבנים החוצים את הגוף במאונך. האחד מאחורי העין, השני במרכז הגוף והשלישי בבסיס הזנב.
  • מקור: מערב האוקיינוס ההודי, עד דרבן שבדרום אפריקה.
  • גודל: עד 12 ס"מ.
  • אופי: קשוח וטריטוריאלי.

שושנון פרקולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שם מדעי: (Amphiprion percula). כדי להבדילו מה"פרקולה המזויף", מכונה: "פרקולה אמיתי".
  • תיאור: צבע כתום, עם שלושה פסים לבנים, ליד הפס האמצעי שלו יש קו הפרדה שחור עבה, אשר יוצר צורת אוכף.
  • מקור: האוקיינוס השקט, האוקיינוס ההודי, מעל מערב אוסטרליה, מזרח אסיה ויפן.
  • גודל: עד 11 ס"מ.
  • אופי: רגוע אך תוקפני כלפי בני מינו.
שני דגי ליצן פרקולה מזויף בתוך שושנת הים שלהם

שושנון אוסלריס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שם מדעי: (Amphiprion ocellaris) נקרא גם "פרקולה מזויפת"
  • תיאור: צבע כתום, עם שלושה פסים לבנים התחומים בקו שחור דק ומדויק. הזנב תחום בקו שחור, אך ניתן להבחין בקו לבן דקיק שמקיף אותו כהילה.
  • מקור: אוסטרליה אזור דרווין
  • גודל: עד 8 ס"מ.
  • אופי: יותר רגוע מהפרקולה המקורי.

השפעת הסרט 'מוצאים את נמו'[עריכת קוד מקור | עריכה]

דג שושנון מסוג "פרקולה מזויפת", מככב בסרט מוצאים את נמו. ההופעה בסרט גררה אחריה תופעה עולמית של עלייה בביקוש לדג, וזו הביאה בתורה להקטנת תפוצתו בטבע ולהרס שוניות אלמוגים רבות. (אחת השיטות הנפוצות ללכידת דג זה היא על ידי פיזור רעל בשונית תוך פגיעה בשאר היצורים החיים בשונית).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שושנון בוויקישיתוף