איחוד אזרחי
איחוד אזרחי (באנגלית: Civil Union, במדינות מסוימות קרוי "זוגיות / שותפות רשומה", "זוגיות / שותפות אזרחית" או "שותפות ביתית / קוהביטציה רשומה / לא רשומה" ומונחים נוספים אחרים) הוא איחוד זוגי השווה או הדומה במעמדו החוקי לנישואים. בחלק מהמדינות איחוד אזרחי שווה במעמדו החוקי לנישואים באופן מוחלט, ובחלק הוא שונה ולא מעניק את כל הזכויות הניתנות לזוגות נשואים, בעיקר בתחום האימוץ ובארצות הברית גם בתחום ההגירה. בדרך כלל האפשרות לאיחוד אזרחי קיימת עבור זוגות חד מיניים בלבד כתחליף לנישואים במדינות שאינן מתירות נישואים חד מיניים, אולם במדינות כגון ניו זילנד ואורוגוואי וקוויבק קיימת אפשרות לאיחוד אזרחי גם לזוגות הטרוסקסואלים. מרבית המדינות המתירות איחוד אזרחי מכירות באיחודים דומים אשר נעשו במדינות אחרות בהן החוק בנושא זהה.
איחוד אזרחי נוסד לראשונה בדנמרק בשנת 1989, ומאז החילו אותו מדינות מפותחות רבות אחרות, במטרה להקנות לזוגות חד-מיניים את הזכויות, ההטבות ותחומי האחריות החלים על זוגות הטרוסקסואלים נשואים.[1]
במדינות רבות שאינן מאפשרות נישואים חד מיניים קיימים הסדרים חלופיים, במסגרתם ניתנת הכרה ליחסי זוגיות בין בני אותו המין, במקרים רבים תוך רישום מוסדר של אותה זוגיות ובמקרים אחרים ללא רישום שכזה (בדומה למוסד "הידועים בציבור"). בצד מדינות המאפשרות נישואים חד מיניים, ישנן באירופה מדינות רבות נוספות שמקיימות הסדרים משפטיים חלופיים לנישואין. על-פי הארגון ILGA Europe,[2] במדינות אירופה ניתן להבחין בשלושה סוגים עיקריים של הסדרים כאלה, שבמסגרתם מוכרות, במידה זו או אחרת, זכויותיהם של בני זוג מאותו המין. לעיתים מדינות שיש בהן הסדרים בעלי שם זהה עדיין נבדלות זו מזו בהיקף הזכויות וההטבות שהן מעניקות במסגרת אותם הסדרים.
טרמינולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המונח המשמש לתיאור הסדר חוקי אלטרנטיבי לזוגות חד-מיניים איננו אחיד, והוא משתנה ממדינה למדינה וכך גם רמת השוויון המעניק אותו הסדר. בין המונחים המופיעים בחוקי המדינות השונות ניתן למצוא את הבאים:
|
|
המונח "איחוד אזרחי" הוחל לראשונה במדינת ורמונט שבארצות הברית בשנת 2000, והוא התייחס למעמד חוקי של זוגות חד-מיניים המקביל לחלוטין לזה של נשואים. המונח "שותפות ביתית", שנעשה בו שימוש בכמה מדינות, ערים, ועל ידי מועסקים מסוימים החל משנת 1985,[3] מצביע לרוב על מעמד חוקי נחות יותר עם הטבות פחותות.[4] יחד עם זאת, במדינות החוף המערבי של ארצות הברית: קליפורניה, וושינגטון ואורגון, משתמשים במונח "שותפות ביתית" במשמעות זהה או דומה לזו של "איחוד אזרחי" במדינות החוף המזרחי.
הסדרים הדומים במהותם לאיחוד אזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]
שותפות רשומה / רישום זוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שותפות רשומה (Registered Partnership) זהה במהותה לאיחוד אזרחי, והיא הסדר שבמסגרתו ניתנת אפשרות לבני זוג מאותו מין להירשם במרשם רשמי - רישום שמקנה להם מעמד, הכרה משפטית, זכויות וחובות שווים או דומים למדי לאלה של זוגות נשואים. על-פי רוב, הסדר של רישום מיועד אך ורק לבני זוג מאותו מין, אך ישנן מדינות שהתירו את החלתו גם עבור בני זוג ממין שונה.
"שותפות רשומה" הוכרה לראשונה בדנמרק ב-7 ביוני 1989, והאיחוד הראשון תחת חוק זה נעשה בתאריך ה-1 באוקטובר באותה שנה. מאז, שותפות רשומה או איחוד אזרחי לבני זוג מאותו מין הוכרו במדינות איסלנד (1996), הולנד (1997), צרפת (1999), גרמניה (2001) פינלנד (2002), לוקסמבורג (2004), בריטניה (2004), סלובניה (2005), צ'כיה (2006), שווייץ (2007), והונגריה (2009).
שותפות ביתית / קוהביטציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שותפות ביתית / קוהביטציה רשומה (Registered Cohabitation / Domestic Partnership) היא הסדר שבמסגרתו מספר מוגבל יותר של זכויות וחובות והכרה משפטית מצומצמת יותר ניתנים לבני זוג הרשומים כמתגוררים יחדיו מבלי להינשא או לבוא באיחוד אזרחי. צורה זו של רישום פתוחה לרוב הן לבני זוג ממין שונה והן לבני זוג בני אותו מין, והיא דורשת מהם הוכחה לכך שהם גרים ביחד במשך תקופת זמן מוגדרת, על-מנת שיוכלו להירשם. במדינות מסוימות מעמדה החוקי של שותפות ביתית שווה כמעט לחלוטין לזו של נישואים, למשל באוסטרליה ובניו זילנד, וכן במדינות ארצות הברית אורגון, וושינגטון, נבדה וקליפורניה. קוהביטציה רשומה בכל הנוגע לבני זוג מאותו מין הוכרה, למשל, באנדורה (2005) ובקרואטיה (2003).
הטרמינולוגיה סביב איחודים מסוג אלה עדיין נמצאת בהתפתחות, ולא ניתן להסיק משמו של ההסדר על רמת הזכויות ותחומי האחריות המגולמים בתוכו, ואלה משתנים באופן ניכר ממדינה למדינה. ישנן כמה רשויות מחוקקות שייסדו הסדר מסוג זה באופן וולונטרי, ומבלי שידרשו לכך מטעם בית משפט. על אף שבמקומות מסוימים נעשה הדבר על מנת ליצור הכרה חוקית בזוגיות חד-מינית, שותפות רשומה יכולה להוות הסדר חוקי גם בין זוגות הטרוסקסואלים, או בין בני-משפחה (למשל: אח ואחות המתגוררים יחדיו במשך תקופה ארוכה).
שותפות ביתית / קוהביטציה שאינה רשומה (Unregistered Cohabitation) היא הסדר שבמסגרתו זכויות וחובות מוגבלות למדי מוענקות אוטומטית לאחר תקופת זמן מסוימת של מגורים משותפים. זכויות אלה כמעט תמיד מוענקות הן לזוגות בני מינים שונים והן לבני זוג מאותו מין. קוהביטציה שאינה רשומה בכל הנוגע לבני זוג מאותו מין הוכרה, למשל, בהונגריה (1996), פורטוגל (2001), ואוסטריה (2003).
טענות בעד ונגד הסדרי איחוד אזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]
התומכים באיחוד אזרחי טוענים, כי הסדר מסוג זה מעניק ללהט"בים שוויון זכויות ומשווה את מעמדם החוקי לזה של זוגות נשואים.[6] אחרים מבקרים את ההסדר, וטוענים שהוא מייצר מעמד בלתי-שוויוני ומפלה זוגות חד-מיניים אל מול זוגות נשואים, במיוחד בתחום זכויות האימוץ.[7][8] ישנם מתנגדים לזכויות להט"ב המבקרים את האיחוד האזרחי בטענה שכיוון שמעניק שוויון זכויות מלא, מדובר למעשה בהסדר של נישואים חד-מיניים בשם אחר.[9]
בקהילות להט"ב רבות לא רואים בהסדרים של איחוד אזרחי תחליף לנישואים. איוואן וולפסון, פעיל זכויות אדם ומייסד הארגון האמריקאי "החופש להינשא", אמר כי "נישואים בארצות הברית הן איחוד אזרחי, אך מה שנהוג לכנות איחוד אזרחי איננו נישואים. היות שזה לא מוּכר בחוק ברוב המקומות, מדובר בהצעה היפותטית למנגנון חוקי, שנועדה לתת אמנם כמה מההגנות, אך יחד עם זאת למנוע מהומוסקסואלים ולסביות דבר יקר. אין כל סיבה הגיונית לעשות זאת".[10]
מצד שני, התומכים במוסד הנישואים המסורתי רואים את הדברים באופן שונה. רנדי תומפסון, המנהל בפועל של ארגון "הקמפיין למען משפחות קליפורניה" (Campaign for California Families), קרא לאיחוד אזרחי "נישואי הומוסקסואלים תחת שם אחר", וטען שאיחוד אזרחי מעניק ללהט"בים "את כל הזכויות האפשריות לנשואים תחת החוק המקומי".[9] בית המשפט העליון בקליפורניה עמד באחת מפסיקותיו בנושא על תשעה הבדלים הקיימים בחוק המקומי בין נישואים לאיחוד אזרחי.[11]
רשויות המכירות באיחוד אזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכל טריטוריות ומדינות אוסטרליה זוגות חד-מיניים המקיימים שותפות ביתית מוּכרים כזוגות דה פקטו, ומקבלים את כל הזכויות להן זכאים זוגות הטרוסקסואלים על-פי החוק הפדרלי. זוגות חד-מיניים יכולים לרשום שותפות ביתית בטסמניה[12] ובויקטוריה,[13] ואיחודים אזרחיים נעשים בטריטוריית הבירה האוסטרלית.
אורוגוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2007, לאחר דיון סוער וממושך, אישר הקונגרס באורוגוואי חוק היוצר מרשם של איחוד אזרחי עבור בני זוג מאותו המין, וכן עבור זוגות הטרוסקסואלים שאינם נשואים.[1] ב-1 בינואר 2008 הפכה אורוגוואי למדינה הראשונה באמריקה הלטינית המכירה באיחוד אזרחי, כאשר נכנס לתוקפו חוק האיחוד האזרחי, הקרוי "Ley de Unión Concubinaria".[14] ובאפריל אותה שנה נערך במדינה טקס ראשון של איחוד אזרחי בין בני זוג מאותו המין.
איחוד אזרחי באורוגוואי מעניק כמעט את כל הזכויות להן זכאים זוגות נשואים, לרבות זכויות ביטוח לאומי, זכויות ירושה וכן אפשרויות רישום חזקה ובעלות על רכוש משותף. על-פי החוק, כדי להירשם במרשם האמור נדרשים בני הזוג לחיות יחד חמש שנים לפחות. החוק עבר ב-19 בדצמבר 2007, ונשיא המדינה טאבארה ואסקס חתם עליו שמונה ימים לאחר מכן. חוק שעבר לאחר מכן בנפרד, התיר אפשרות של אימוץ לזוגות חד-מיניים, ואורוגוואי הייתה לחלוצה באמריקה הלטינית גם בנושא זה.[15]
בשנת 2013 אושרו נישואים חד מיניים.
אירלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממשלת אירלנד הודיעה, במהלך דיון שהתקיים בפרלמנט ב-31 באוקטובר 2007, כי תעלה הצעת חוק לאישור איחוד אזרחי בין זוגות חד-מיניים במרץ 2008.[16] הצעת החוק אושרה ביוני באותה השנה, ולפיה יכולים להירשם באיחוז זוגי רק זוגות חד-מיניים. החוק אינו מעניק מעמד שווה לנישואים, שכן הדבר נוגד את חוקת המדינה.[17]
אקוודור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2008 נוסף לחוקת אקוודור חוק המתיר איחוד אזרחי בין שני אנשים, ללא קשר למינם. בכך ניתנו לזוגות חד-מיניים כל הזכויות הניתנות לזוגות הטרוסקסואלים, למעט הזכות לאמץ.[18]
ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משנת 2003 מתירות פרובינציית ריו נגרו והעיר בואנוס איירס שותפות ביתית.[19] העיר ויז'ה קרלוס פאס אשר בפרובינציית קורדובה מכירה בהסכם זה החל משנת 2007. החל משנת 2009 מתאפשר איחוד אזרחי גם בעיר ריו-קווארטו (Río Cuarto), גם היא בפרובינציית קורדובה. ביולי 2010 אושרו נישואים חד מיניים.
ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
איחוד אזרחי בארצות הברית הוצע לראשונה במדינת ורמונט בשנת 2000. הממשל הפדרלי של ארצות הברית אינו מכיר באיחודים מסוג זה, ולפי "החוק להגנת הנישואים" האמריקאי משנת 1996 (DOMA) אין למדינות השונות מחויבות להכיר באיחוד אזרחי שנעשה במדינה אחרת.
בסוף שנת 2006 קונטיקט וניו ג'רזי חוקקו גם הן חוק איחוד אזרחי, וניו המפשייר עשתה כן בשנת 2007. בקליפורניה היה קיים חוק "שותפות ביתית" שהעניק רק חלק מהזכויות להן היו זכאים זוגות נשואים, אך זכויות אלה הורחבו במהלך השנים וכיום הן שוות לאלה המעניק איחוד אזרחי במדינות אחרות. מצב זהה קיים גם במחוז קולומביה, באורגון ובוושינגטון.
מדינות בארצות הברית המאפשרות איחוד אזרחי או שותפות רשומה המעניקים כמעט את כל הזכויות אותן מעניק מוסד הנישואים:
- ורמונט - איחוד אזרחי (2000)בנוסף יש גם נישואים חד מיניים
- קליפורניה - שותפות רשומה, זכויות הורחבו (2000) ובנוסף יש גם נישואים חד מיניים במדינה (מאז 2013.
- קונטיקט - איחוד אזרחי (2005) בנוסף יש גם נישואים חד מיניים במדינה
- ניו ג'רזי - איחוד אזרחי (2007) בנוסף יש גם נישואים חד מיניים במדינה (מאז 2013).
- ניו המפשייר - איחוד אזרחי (2008) בנוסף יש גם נישואים חד מיניים במדינה (מאז 2013).
- אורגון - שותפות רשומה (2008)
- מחוז קולומביה - שותפות רשומה (1992 / 2002)-בנוסף יש גם נישואים חד מיניים במדינה.
- וושינגטון - שותפות רשומה, זכויות הורחבו (2007)-בנוסף יש גם נישואים חד מיניים במדינה.
- נבדה (2009)
- אילינוי (2011) - בנוסף יש גם נישואים חד מיניים במדינה.
- הוואי (2011)-[20] בנוסף יש גם נישואים חד מיניים במדינה (מאז 2013).
מדינות בארצות הברית המאפשרות שותפות רשומה או הסדר אחר המעניקים חלק מהזכויות אותן מעניק מוסד הנישואים:
- מיין - שותפות רשומה (2004) בנוסף יש נישואים אזרחיים במדינה (מאז שנת 2013)
- מרילנד - שותפות רשומה (2008) בנוסף יש נישואים אזרחיים במדינה (מאז שנת 2013)
- ניו ג'רזי - שותפות רשומה (2004) בנוסף יש נישואים אזרחיים במדינה (מאז שנת 2013)
- קולורדו - הסכם יחסי טובה (2009) בנוסף יש נישואים אזרחיים במדינה (מאז שנת 2013)
- ויסקונסין - שותפות רשומה (2009)
מדינות בארצות הברית המאפשרות נישואים חד מיניים:
איווה
יוטה
דלאוור
וושינגטון
וושינגטון די. סי.
ורמונט
ניו מקסיקו
מיין
מינסוטה
מסצ'וסטס
מרילנד
ניו ג'רזי
ניו המפשייר
מדינת ניו יורק
קונטיקט
רוד איילנד
קליפורניה
אילינוי
הוואי
אורגון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 2005 אושר באורגון תיקון לחוקה, האוסר על נישואים חד מיניים. במאי 2007 חוקקה אורגון חוק (The Oregon Family Fairness Act) שמקנה לבני זוג מאותו המין המצויים בהסדר של שותפות רשומה (domestic partnership registry) את מרבית הזכויות והחובות שמוקנות מכוח חוקי המדינה לבני זוג נשואים.[1][21]
הוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1997 הנהיגה הוואי הסדר מסוים של שותפות רשומה (reciprocal beneficiary registry), המיועד לבני זוג שאינם יכולים להינשא כחוק' והקנה זכויות והגנות גם לבני זוג מאותו המין.[22]
בפברואר 2010 אישר סנאט המדינה איחוד אזרחי לזוגות מאותו המין, המעניק שוויון זכויות מלא.[20]
וושינגטון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1998 נחקק במדינת וושינגטון "חוק להגנת הנישואין" המונע נישואין בין בני זוג מאותו המין. ביולי 2007 החליטה המדינה להעניק זכויות מוגבלות לבני זוג מאותו המין הרשומים במסגרת של שותפות רשומה (Domestic Partnership). ב-15 באפריל 2009 אישר בית המחוקקים הצעת חוק שזכתה לכינוי "everything but marriage bill", שמטרתה להקנות לבני זוג מאותו המין את מלוא הזכויות וההטבות שמוקנות ברמת המדינה לזוגות נשואים. החוק עצמו עבר ב-3 בדצמבר 2009.[23]
וושינגטון די. סי.[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2002 נכנס לתוקפו בוושינגטון הבירה חוק שותפות רשומה (SRDP), המקנה זכויות מוגבלות הן לבני זוג ממינים שונים והן לזוגות בני אותו המין. ב-5 במאי 2009 החליטה מועצת העיר להכיר בנישואים בין בני אותו המין שנערכו כחוק במדינות אחרות.[1]
ורמונט[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניו ג'רזי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-25 באוקטובר 2006 קבע בית המשפט העליון של ניו ג'רזי פה אחד, כי על-פי עקרון השוויון המעוגן בחוקה, לבני זוג מאותו המין יש את אותן זכויות בדיוק כמו לזוגות נשואים (Lewis v. Harris). עם זאת, ברוב של ארבעה נגד שלושה שופטים החליט בית המשפט באותה פרשה להותיר בידי המחוקק את המלאכה לקבוע את טיב ההסדר המשפטי שיחול על אותם בני זוג ושבמסגרתו הם ייהנו מאותן זכויות כאמור. בית המשפט נתן למחוקק שתי אפשרויות לעניין זה: או לתקן את חוקי הנישואים באופן שיכללו גם בני זוג מאותו המין, או ליצור מבנה סטטוטורי מקביל, בשם אחר, שבמסגרתו הם יקבלו את אותן זכויות, הטבות והתחייבויות שגלומות בנישואים אזרחיים. בהקשר זה ציין בית המשפט, כי "השם שיינתן להסדר הסטטוטורי שיעניק זכויות והטבות מלאות לבני זוג מאותו המין, בין אם נישואין ובין אם מונח אחר כלשהו, הוא נושא שיש להשאירו להליך הדמוקרטי".[24]
בדצמבר אותה שנה בחר בית המחוקקים של ניו ג'רזי באפשרות השנייה, ויצר הסדר של איחוד אזרחי בין בני זוג מאותו המין, המעניק להם את מלוא הזכויות וההטבות המוקנות לזוגות נשואים. בנוסף, ניו ג'רזי מכירה בנישואים חד מיניים שנערכו כחוק במדינה אחרת.[1]
ניו המפשייר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2013 אושרו נישואים חד מיניים במדינה.
קונטיקט[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2005 האספה הכללית של קונטיקט העבירה חוק שאישר איחוד אזרחי במדינה. החוק שווה במעמדו לנישואים באופן מוחלט ומעניק את כל הזכויות ותחומי האחריות המוענקים לזוגות נשואים. קונטיקט הייתה המדינה הראשונה בארצות הברית שהעבירה חוק איחוד אזרחי לזוגות חד מיניים באופן וולונטרי, ומבלי שתידרש לכך מבית משפט.[25]
ב-10 באוקטובר 2008 ביטל בית המשפט העליון את החוק, קבע שהוא בלתי-חוקתי, ודרש מהמדינה להתיר נישואים חד מיניים. המושלת ג'ודי רייל אמרה, שלמרות התנגדותה לפסיקה בכוונתה להביא להוצאתה לפועל, והנישואים החד מיניים אכן אושרו.[26]
קליפורניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקליפורניה נהגה לראשונה בעולם המונח "זוגיות דומסטית" (domestic partnership) לתיאור הכרה בחוק של מערכת יחסים חד-מינית בין שני אנשים שאינם יכולים להינשא. את המונח הציע בשנת 1975 הפעיל למען זכויות להט"ב טום ברוגמן (Brougham).[27]
בקליפורניה קיים כיום הסדר של שותפות רשומה (domestic partnership registry) שנחקק בשנת 1999, ובעקבות חקיקה נוספת מהשנים 2003 ו-2005 הורחבו הזכויות וההטבות שמוענקות מכוחו. הסדר זה מקנה לבני זוג מאותו מין כמעט את כל הזכויות והחובות שמוקנות מכוח חוקי המדינה לבני זוג נשואים.[1] בשנת 2013 בית המשפט העליון בארצות הברית אישר נישואים חד מיניים במדינה.
ברזיל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריו גראנדה דו סול הייתה המדינה הראשונה שבברזיל שהכירה באיחוד אזרחי, לאחר שנדרשה לכך על ידי בית המשפט העליון במדינה במרץ 2004, וזוגות חד מיניים יכולים להרשם אצל כל נוטריון במדינה. על אף שאין לכך השפעה על זכויותיהם הפדרליות, זוגות רשומים נהנים משוויון זכויות רב יותר כאשר מדובר ברישום חזקה ובעלות על רכוש משותף, זכויות במשמורת ילדים, וכן זכויות פנסיה וירושה במידה שאחד מבני הזוג נפטר.
בשנת 2011 הרחיב בית המשפט העליון בברזיל את הסדר האיחוד האזרחי לכל מדינות הפדרציה.[28]
גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל מ-1 באוגוסט 2001 מתירה גרמניה רישום זוגיות (בגרמנית: "Eingetragene Lebenspartnerschaft") לזוגות חד-מיניים. בתחילה הקנה ההסכם את מירב אך לא את כל הזכויות המוענקות לזוגות נשואים, וכיום הוא מעניק את כולן, למעט אימוץ משותף והטבות מס מלאות. ב-22 באוקטובר 2009 פסק בית המשפט החוקתי הפדרלי של גרמניה, כי יש להשוות את הזכויות המוענקות לזוגות רשומים לאלה של זוגות נשואים.[29]
דנמרק[עריכת קוד מקור | עריכה]
איחוד אזרחי נכנס לראשונה לחוק בדנמרק ב-7 ביוני 1989, והיווה תקדים ראשון מסוגו בעולם. ההסדר קיבל אמנם את השם "זוגיות רשומה" (בדנית: "Registreret Partnerskab"), אך בפועל גילם בתוכו כמעט את כל הזכויות ותחומי האחריות המגיעים לזוגות נשואים, עם ארבעה הבדלים:
- זוגות רשומים לא מורשים לאמץ, למעט אחד מהם המורשה לאמץ אל ילדיו הביולוגים של האחר.
- זוגות רשומים לא מורשים לקיים משמורת ילדים, אלא אם כן מדובר באימוץ.
- חוקים המתייחסים באופן מפורש למין הזוויג של אחד מבני-זוג נשואים אינם תקפים לגבי זוגות רשומים.
- זכויות מכוח אמנות בינלאומיות מוקנות רק במקרה שכל המדינות שהן צד לאמנה אישרו זאת.
זוגיות רשומה בדנמרק נערכת בטקס אזרחי בלבד, ויחס הכנסייה במדינה לזוגות רשומים אינו חד-משמעי. חלק מאנשי הכמורה במדינה מסכימים לתת את ברכתם לזוגות חד-מיניים, בהסבירם כי הכנסייה נותנת ברכה לאנשים עצמם ולא למיסוד עצמו. תהליך הגירושים מזוגיות רשומה נעשה תחת אותו הליך של גירושים מנישואים רגילים.
רק תושבים של מדינות סקנדינביה רשאים לבוא בברית זוגיות רשומה בדנמרק, וזאת על מנת למנוע מזרים להירשם במדינה על מנת להיות מוכרים במעמד זה במדינתם. נכון ל-1 בינואר 2001 היו בדנמרק יותר מ-2,0000 זוגות רשומים, כאשר ל-220 מתוכם היו ילדים.
בשנת 2012 אושרו נישואים חד מיניים במדינה.
דרום אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרום אפריקה אישרה רישום של שותפות ביתית בשנת 1999, ונדרשו חמש פסיקות של בית המשפט העליון על מנת להסדיר את מעמד ההסכם בחוק: הכרה בזכויות של זוגות חד-מיניים בנושאי הגירה, החל משנת 2002 השווה החוק את זכויותיהם בנושאים פיננסיים של זוגות רשומים לאלה של זוגות נשואים, ובנוסף הותרה זכות האימוץ. בשנת 2003 ניתנו לזוגות רשומים הקלות במס, בדומה לאלה הניתנות לזוגות הטרוסקסואלים המקיימים הסדר שותפות ביתית, וניתנה הכרה בחוק לילדים הנולדים לזוגות חד-מיניים.
בדצמבר 2005 קבע בית המשפט העליון של דרום אפריקה, כי שלילת הזכות לנישואים בין בני זוג מאותו המין מנוגדת לחוקה והנחה את הפרלמנט לתקן בהתאם לכך את חוקי הנישואין במדינה.[30] בנובמבר 2006 אישר הפרלמנט חוק המתיר נישואים בין בני זוג מאותו המין. עם זאת, החוק מאפשר למוסדות דת וכן לפקידים אזרחיים להימנע מעריכת טקסי נישואים כאמור.[31][1] בשנת 2006 אושרו נישואים חד מיניים במדינה.
האיחוד האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – זכויות להט"ב באירופה
איחוד אזרחי באירופה מתאפשר במדינות הבאות:
נישואים אזרחיים במדינות:
איסלנד(2010)
בלגיה(2003)
דנמרק(2012)
הולנד(2001)
ספרד(2005)
נורווגיה(2009)
פורטוגל(2010)
צרפת(2013)
שוודיה(2009)
הממלכה המאוחדת(2013):
הולנד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1998 נחקק בהולנד חוק איחוד אזרחי מסוג "זוגיות רשומה", הפתוח לזוגות חד מיניים והטרוסקסואלים. החל משנת 2001 מאפשרת הולנד גם נישואים חד-מיניים.
הונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הונגריה מאפשרת זוגיות רשומה (בהונגרית: bejegyzett élettársi kapcsolat) לזוגות חד מיניים החל מ-1 ביולי 2009, והסכם זה מקנה כמעט את כל הזכויות המוקנות לזוגות נשואים. בנוסף, מאז שנת 1996 מאפשרת הונגריה שותפות ביתית בלתי-רשומה (élettársi kapcsolat) של זוגות חד-מיניים, וזו מקנה את אותן זכויות הניתנות לזוגות הטרוסקסואלים הבוחרים באופציה זו על פני נישואים.
הממלכה המאוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2003 הודיעה ממשלת בריטניה כי בכוונתה להציג איחוד אזרחי אשר יעגן בחוק את זכויותיהם של זוגות חד מיניים וישווה אותן לאלו של זוגות הטרוסקסואלים אשר קיימו נישואים אזרחיים. חוק האיחוד האזרחי (Civil Partnership Act 2004) הוגש לבית הלורדים ב-30 במרץ 2004. לאחר שעבר שינויים בניסוחו בבית הנבחרים הבריטי עבר החוק בבית הלורדים ב-17 בנובמבר 2004, ויום לאחר מכן הוא אושר סופית.
החוק נכנס לתוקפו ב-5 בדצמבר 2005 ואפשר לזוגות חד-מיניים לקיים איחוד אזרחי החל מ-19 בדצמבר בצפון אירלנד, מ-20 בדצמבר בסקוטלנד, מ-21 בדצמבר באנגליה ומ-21 בדצמבר בוויילס.[32] סעיף 1 לחוק קובע במפורש, כי שותפות אזרחית היא קשר בין שני אנשים מאותו המין, הנרשמים כ"בני זוג אזרחיים" (civil partners) האחד של האחר.[33]
החוק מקנה לבני זוג מאותו המין את אותן זכויות וחובות שמקנה מוסד הנישואים, לרבות זכויות בתחום דיני קניין, מיסוי, ביטוח לאומי, ביטוח חיים, קצבאות הפנסיה, משמורת ילדים של בן או בת הזוג ועוד. למעשה, "השותפות האזרחית" בבריטניה היא בבחינת נישואים חד מיניים לכל דבר ועניין, רק בשם אחר. הוראת חוק נפרדת נעשתה בתחום החקיקה הפיננסית, והשוותה את הזכאות בהקלות מס של זוגות חד-מיניים הרשומים באיחוד אזרחי לאלה שזכאים להן זוגות נשואים. על-פי חוק נוסף, בני זוג מאותו המין רשאים גם לאמץ במשותף ילדים.[1]
בשנה הראשונה לייסוד החוק נרשמו באיחוד אזרחי 18,059 זוגות. בשנת 2007 נרשמו 8,728 זוגות נוספים,[34] ובשנת 2008 נרשמו 7,169 זוגות.[35]
בשנת 2013 אושרו נישואים חד מיניים באנגליה, בווילס ובגיברלטר. מספר חודשים לאחר מכן, בפברואר 2014 אושרו ברוב גדול נישואים חד מיניים גם בסקוטלנד
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל יש רק רישום בביטוח לאומי כידועים בציבור שאינו נחשב כאיחוד אזרחי. נכון להיום נהנים זוגות חד-מיניים בישראל מאותן זכויות המוקנות לידועים בציבור הטרוסקסואלים; בית המשפט מאשר הסכמי ממון בין בני זוג מאותו המין ומעניק להם תוקף של פסק דין. בספטמבר 2006 הכיר בית המשפט לראשונה בהסכם שחתמו זוג נשים שנפרדו, והעניק לו תוקף של פסק דין בדומה לגירושין.[36]
ב-21 בנובמבר 2006, בבג"ץ יוסי בן ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, חייב בית המשפט העליון את המדינה לרשום כנשואים זוגות חד-מיניים שנישאו בקנדה, בין השאר בהסתמך על הלכת פונק שלזינגר, שבה חויבה המדינה לרשום נישואים אזרחיים שנעשו בחו"ל.
בישראל מונהגת "ברית הזוגיות", מעמד חוקי שמטרתו להסדיר חלק מבעיות רישום הזוגות בישראל שמתעוררות עקב חוקי מדינת ישראל, בהן דיני האישות והמשפחה הנקבעים על פי דיני העדות הדתיות, והוא נועד להסדיר את היחסים בין בני זוג (זכר ונקבה) שמוגדרים כ"חסרי דת" ואינם שייכים לאחת העדות הדתיות.
הארגון משפחה חדשה מנפיק "תעודת זוגיות", מסמך המעיד על כך שבני הזוג הנושאים אותו חיים בזוגיות קבועה. הנפקת המסמך מתאפשרת גם לזוגות חד-מיניים. לתעודה יש תוקף חוקי אם כי היא איננה רשמית, ישנם גופים המכירים בזוגות בעלי תעודה זו בשנת 2014 הכיר בית משפט לענייני משפחה במעמדה החוקי והמשפטי של תעודת הזוגיות.
מקסיקו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-9 בנובמבר 2006 אישר הפרלמנט של המחוז הפדרלי של מקסיקו במקסיקו סיטי ברוב קולות (43-17) חוק המאשר איחוד אזרחי בין זוגות חד-מיניים. החוק קרוי "Ley de Sociedades de Convivencia", עיקרו הוא עיגון זכויות ירושה וקניין לזוגות חד מיניים והוא נכנס לתוקף ב-16 במרץ 2007.[37] ב-11 בינואר 2007 העבירה מדינת קואווילה חוק זהה תחת השם "Pacto Civil de Solidaridad".[38] שלא כמו במקסיקו סיטי, זכויותיהם של זוגות הנרשמים בקואווילה נשמרות בכל אחת ממדינות מקסיקו.[38] מאז שנת 2006 הוגשו הצעות חוק בנושא איחוד אזרחי לזוגות חד מיניים בשש מדינות נוספות במקסיקו.[39]
ניו זילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 2004 חוקק הפרלמנט של ניו זילנד, ברוב של 65 תומכים מול 55 מתנגדים, חוק המאפשר איחוד אזרחי בין בני זוג מאותו המין, כמו גם בין בני זוג ממינים שונים שאינם רוצים להינשא. החוק (Civil Union Act 2004 No. 102)[40] מקנה לזוגות אלה את אותן זכויות המוקנות לזוגות נשואים בתחומים כמו משמורת ילדים, מיסוי ורווחה.[1] באפריל 2013 אושרו נישואים חד מיניים
פורטוגל[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק ה"איחוד דה פקטו" (União de facto), המאפשר איחוד אזרחי לזוגות ממין שונה, נכנס לתוקף בפורטוגל ב-1 ביולי 1999, והורחב גם לזוגות חד מיניים המתגוררים שנתיים ביחד ב-11 במאי 2001.[41] החוק מעניק רק חלק מצומצם מאותן זכויות והטבות המוקנות לזוגות נשואים.[1] במהלך השנים הורחבו זכויות אלה וכללו בין היתר זכויות בנושאי ירושה וביטוח רפואי, וזכויות נוספות המגיעות לבני זוג נשואים, אך ב-24 באוגוסט 2009 השתמש נשיא פורטוגל אניבל קבאקו סילבה (Aníbal Cavaco Silva) בסמכות הוטו שלו, וביטל את אותן זכויות.[42] בפברואר 2010 אושרו נישואים חד מיניים בפרלמנט והחוק נחתם על ידי הנשיא במאי אותה השנה
צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק האיחוד האזרחי בצרפת נקרא "Pacte Civil de Solidarité" או בקיצור PACS, והוא מעניק הטבות לזוגות הבוחרים באפשרות זו על פני נישואים ללא קשר למינם. פירוק הסכם PACS נחשב לפחות מורכב מגירושים. החוק מעניק הטבות במס באופן מידי, והקלות בהגירה לאחר שעוברת שנה מחתימת ההסכם. החוק דורש מבני-הזוג להיות רשומים באותה הכתובת, דרישה המקשה על זרים שכן הם אינם יכולים לקבל היתר מגורי-קבע. ההסכם לא מאפשר חיים עם זר, שכן הוא אינו מעניק זכות הגירה באופן אוטומטי כפי שמוענק לזוגות נשואים.[43]
קנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרובינציית קנדה נובה סקוטיה מאפשרת שותפות ביתית החל מיוני 2001 לזוגות לא-נשואים, ללא התייחסות למינם של בני הזוג. ההסכם מעניק רק חלק מהזכויות המגיעות לזוגות נשואים.[44] בפרובינציית קוויבק, החל מיוני 2002, ניתן לרשום איחוד זוגי המעניק את כל הזכויות מהן נהנים זוגות נשואים.[45] בפרובינציית מניטובה זוגות אשר חיים ביחד מספר שנים, חד מיניים או דו-מיניים, מקבלים באופן אוטומטי מעמד של ידועים בציבור, המקנה חלק מהזכויות המגיעות לזוגות נשואים.[46] החל משנת 2003 מאפשרת פרובינציית אלברטה רישום יחסי תלות-גומלין למבוגרים לזוגות ללא קשר למינם, וההסדר מעניק חלק מהזכויות המגיעות לזוגות נשואים.[47]
קולומביה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוקטובר 2007 קבע בית משפט בקולומביה, כי זוגות חד-מיניים יהנו מהטבות בביטוח לאומי ובביטוח בריאות המגיעות לזוגות הטרוסקסואלים, וזאת לאחר ניסיון חקיקה בנושא שכשל.[48] ב-29 בינואר 2009 קבע בית המשפט החוקתי במדינה, כי על זוגות חד מיניים המקיימים שותפות ביתית לקבל את מלוא הזכויות המגיעות לזוגות הטרוסקואלים במעמד זה, ובכך ביטל אפליה שהייתה קיימת בנושא והפך את קולומביה למדינה הראשונה באמריקה הלטינית שהעניקה שוויון זה לכלל האזרחים.[49] זוגות יכולים לדרוש את זכויותיהם לאחר מגורים משותפים במשך שנתיים.
שווייץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן לבצע איחוד אזרחי בחלק מהקנטונים של שווייץ, ואיחודים אלה מוכרים רק בקנטונים בהם בוצעו.[50] החל משנת 2005 ניתן גם להירשם ברמה פדרלית,[51] אך רישום כזה אינו מעניק את האפשרויות הבאות:
- אימוץ ילדים
- טיפולי הפריה חוץ-גופית
- רישום שם משפחה משותף
קנטון ז'נבה מאפשר "שותפות ביתית קנטונית" (Cantonal Domestic Partnership) מאז שנת 2001. ההסכם הוא במעמד נישואי חוזה והוא מתאפשר לזוגות חד-מיניים ולזוגות הטרוסקסואלים, ומעניק חלק מהזכויות הניתנות לזוגות נשואים. ההסכם אינו מעניק הטבות במס, בביטוח לאומי או בביטוח בריאות ממלכתי, שלא כמו הסכמים המעוגנים בחוק הפדרלי. ז'נבה הייתה הקנטון הראשון שהעניק הכרה חוקית לזוגות חד-מיניים בדרך זו.
ב-22 בספטמבר 2002 הצביעו תושבי הקנטון ציריך על הרחבת הזכויות המגיעות לזוגות חד-מיניים הבאים באיחוד אזרחי, וכללו בתוכן הטבות מס, ירושה ופרמיות ביטוח. החוק הקנטוני מגביל את האיחוד האזרחי לזוגות חד-מיניים בלבד, ועליהם להוכיח מגורים משותפים וניהול משק בית משותף במשך חצי שנה לפחות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 עו"ד ליאור בן דוד, הכרה משפטית ביחסי זוגיות בין בני זוג מאותו מין - סקירה משווה, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 27 במאי 2009
- ^ השלוחה האירופית - ILGA
- ^ "Governments Offering Benefits". Partners Task Force for Gay & Lesbian Couples. 2007-06-29. Retrieved 2007-07-31.
- ^ Marriage, Domestic Partnerships, and Civil Unions: An Overview of Relationship Recognition for Same-Sex Couples in the United States
- ^ Andy Towle, "NYC Protest and Civil Rights March Opposing Proposition 8", Towelroad.com, November 13, 2008; accessed November 14, 2008.
- ^ "Barack Obama on LGBT RIGHTS". 2008. Retrieved October 03, 2009.
- ^ Ian Ayres, "Separate, Unequal: How Civil Unions Fall Short Of Marriage - An Op-Ed by Ian Ayres, Yale Law School, 10/6/2005
- ^ "No Separate but Equal in Marriage". New York Times. April 1, 2007.
- ^ 1 2 AP, "Bush stance on gay unions irks conservatives", MSNBC.com, 26/10/2004
- ^ David Shankbone, "Interview with Evan Wolfson", September 30, 2007
- ^ "In Re Marriage Cases, California Supreme Court Decision", footnote 24, pages 42-44.
- ^ "Relationships Act 2003"
- ^ The Relationships Act 2008 (commenced 1 Dec 2008)
- ^ "Uruguay OKs gay unions in Latin American first", Reuters, 18/12/2007
- ^ "Uruguay allows same-sex adoption", BBC News, 9/9/2007
- ^ "Publication of Scheme of Civil Partnership Bill", The Department of Justice, Equality and Law Reform
- ^ "Move toward Civil Partnership law", RTÉ News, 24/6/2008
- ^ Associated Press, "New Ecuador constitution includes gay rights guarantees", 365gay, 9/29/2008
- ^ "בואנוס איירס: טקס "איחוד אזרחי" ראשון מסוגו", Gogay, 20/7/2003
- ^ 1 2 Suzanne Roig, Hawaii lawmakers approve civil unions for gay couples, Reuters, Feb 16, 2011
- ^ "Ruling Allows Legal Status for Partners of Same Sex", The New York Times, 3/2/2008
- ^ "Register as Reciprocal Beneficiaries - An informational publication by Lambda Legal and The Center Hawai’i
- ^ Ammons, David. "R-71: Effective 12-3-09", From Our Corner, 19/3/2010
- ^ Alison M. Smith, Same-Sex Marriages: Legal Issues, CRS [Congressional Research Service] Report for Congress RL 31994, Updated November 18, 2008, p. 12.
- ^ David A. Fahrenthold, "Connecticut's First Same-Sex Unions Proceed Civilly", Washington Post, 2/10/2005
- ^ ROBERT D. McFADDEN, "Gay Marriage Is Ruled Legal in Connecticut", The New York Times, 10/10/2008
- ^ "A Brief History of Domestic Partnerships" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2010-11-16. נבדק ב-2010-07-01.
- ^ Brazil Supreme Court awards gay couples new rights, bbc, 6 May 2011
- ^ Heribert Prantl, "marriage, partner, children", sueddeutsche.de, 23/10/2009 (בגרמנית)
- ^ "Gay marriage around the globe", BBC News, 22/12/2005
- ^ "Same-Sex Marriage: Redefining Marriage Around the World", The Pew Forum on Religion & Public Life, 22/1/2009
- ^ "'Gay weddings' become law in UK", BBC News, 5/12/2005
- ^ "Civil Partnership Act 2004 - 2004 CHAPTER 33", Office of Public Sector Information (OPSI), 18/11/2004
- ^ "Civil Partnerships: Over 18,000 formed by December 2006". Office for National Statistics. 28 June 2007. Retrieved 8 September 2007.
- ^ "Civil partnerships down by 18%", The Guardian, 4/8/2009
- ^ דורית גבאי, מפרקות את החבילה, באתר nrg, 21 בספטמבר 2006
- ^ Erich Adolfo Moncada Cota, "Mexico City Approves Same Sex Unions", 9/12/2009
- ^ 1 2 S. Lynne Walker, "New law propels gay rights in Mexico", Mail & Guardian Online, 15/12/2009
- ^ Christine Delsol, "Mexico's top destinations for gay vacations", San Francisco Gate, 26/11/2008
- ^ "Civil Union Act 2004", New Zealand Legislation, 13/12/2004
- ^ DECRETO N.º 349/X - Primeira alteração à Lei n.º 7/2001, de 11 de Maio, que adopta medidas de protecção das uniões de facto (בפורטוגזית)
- ^ "Veto de Belém acentua fractura entre esquerda e direita", RTP, 24/8/2009 (בפורטוגזית)
- ^ Circulaire n°2007-03 CIV du 5 février 2007
- ^ "Domestic Partnerships", Vital Statistics Agency, Nova Scotia
- ^ "Text of Book 2 of the Civil Code of Quebec - arts". 521.1-521.19
- ^ "Family Law in Manitoba - 2005 Edition, Chapter 3". Manitoba Department of Justice. Spring 2005. Retrieved 2007-08-05.
- ^ "Adult Interdependent Relationships Act", Parlee McLaws LLP, June 2003
- ^ "Colombian court rules in favour of equal rights for gay couples", Pinknews, 6/10/2007
- ^ "Colombian court confirms equal rights for same-sex couples", Pinknews, 29/1/2009
- ^ "Registered Partnerships in Switzerland", ZÜRICH LOCAL REFERENCE INFORMATION, AngloINFO
- ^ "First same-sex union registered in Switzerland", swissinfo.ch, 2/1/2007
