שחבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תיאור סכמטי של תהליך השחבור

שחבוראנגלית: Splicing) הוא אחד התהליכים המתרחשים בגרעין תא איקריוטי בהם מעורבת מולקולת RNA.

בתהליך השחבור, מולקולת RNA שהורכבה בתהליך השעתוק, עוברת עריכה ומתקבלת מולקולה המכונה RNA שליח (messenger RNA). מולקולה זו מסוגלת לעזוב את גרעין התא בו התרחשו תהליכי השעתוק והשחבור, ולעבור לציטופלזמה, שם יש לה תפקידים שונים בתהליך התרגום, בו מסונתז חלבון חדש.
הגן המשועתק ביצורים אאוקריוטיים כולל בדרך כלל מקטעים שאינם מקודדים לחלבון או ל-RNA פעיל המכונים אינטרונים (introns), המשולבים בין המקטעים המקודדים המכונים אקסונים (exons). מטרת תהליך השחבור הינה "לקלוע" (splice) יחד את האינטרונים מתוך ה-RNA הלא מעובד ולהשאיר מולקולת RNA המכילה אך ורק את המקטעים התפקודיים. האברון המבצע את השחבור נקרא ספלייסוזום והוא מכיל שילוב של אנזימים ומולקולות RNA להם תפקיד קטליטי.

חשיבותו הרבה של תהליך השחבור מתבטאת בעובדה שזהו תהליך מבוקר מאוד. הבקרה הבסיסית היא באמצעות "סימון" המקטעים ב-DNA מהם מתבצע חיתוך ה-RNA. אתרים אלה נקראים donor site ו-acceptor site ובשלב ביניים נוצרת ביניהם לולאה המכילה את האינטרון לפני שזה מוסר מה-RNA (לולאת הלריאט). תהליך השחבור על אותה מולקולת ה-RNA אינו מתרחש תמיד באותה צורה. שתי מולקולות RNA זהות יכולות לעבור בתא שחבורים שונים, תופעה הידועה כשחבור חליפי (alternative splicing). תופעה זו היא האחראית לכך שמספר מצומצם יחסית של גנים יכול להניב מגוון עצום של כמיליון תוצרים חלבוניים שונים האפשריים בתא איקריוטי.

המונח הלועזי splice הושאל מעולם הימאות, שם הוא מתאר איחוי של חבל מפותל, אשר מקצתו הרקובה הוסרה, על ידי פתיחת הפיתול וקליעת המקטעים הנותרים של החבל זה לתוך זה. מקורו בפועל ההולנדי הנושן splissen.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]