שחור-זנב

שחור-זנב
מצב שימור
conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	ציפורי שיר
תת־סדרה:	דמויי־דרור
משפחה:	חטפיתיים
סוג:	סלעית
מין:	שחור-זנב
שם מדעי
Oenanthe melanura ‏טמינק, 1824

שחור-זנב בשדה בוקר

שְׁחוֹר-זָנָב (שם מדעי: Oenanthe melanura) הוא ציפור שיר מדברית, החיה בעיקר באזורים מדבריים בצפון אפריקה, המזרח התיכון (לרבות ישראל) וחצי-האי ערב. בתי-הגידול המועדפים עליה הם מדבריות סלעיים ומדרונות הרים. בישראל היא מצויה בעיקר בסוואנות שיש בהם עצי שיטה רבים.

מאפיינים

אורכו של שחור-הזנב כ-14 ס"מ. הוא קרוי על-שם זנבו השחור, בעזרתו הוא מצנן את עצמו. שאר גופו אפור-כחלחל (באוכלוסיית המזרח התיכון) או אפור-חום (באוכלוסיית צפון אפריקה). הזכר והנקבה זהים זה לזה במראם. השיר אותו משמיע שחור-הזנב הוא מעין "צ'ורלי... טרולו... צ'ורלי... טרולו..." מלנכולי, וקריאתו היא גרסה מקוצרת של שיר זה.

שחור-הזנב ניזון בעיקר מחרקים, אותם הוא תופס על הקרקע, ומפירות. זהו מין שלא חושש מהאדם. בישראל הציפור נפוצה בעיקר באזורי הערבה והנגב. אלו אזורים צחיחים, ותנאי האקלים בהם מתאימים לשחורי-הזנב.

שחורי-הזנב מונוגמיים, והזוגות נשארים בטריטוריית הרבייה שלהם לאורך כל השנה. הקן נבנה על ידי הנקבה בלבד, ועשוי להיות ממוקם בין סלעים גדולים, בחריץ ביניהם או במחילה נטושה. הקן עשוי מעשב, עלים ושערות שנשזר לצורה דמוית-כוס. הנקבה בדרך כלל מקיפה את הקן בחלוקי נחל קטנים. היא מטילה 3–4 ביצים מנוקדות בנקודות אדומות-חומות, בעוד כל ביצה מוטלת בהפרש של כיום מהאחרת. אורך הביצים כ-19.6 מ"מ על 14.7 מ"מ, ומשקלן כ-2.26 ג'. הנקבה דוגרת עליהן במשך כ-13 עד 14 ימים עד בקיעתן. שני ההורים מאכילים את הגוזלים, שפורחים מהקן כ-14 ימים לאחר בקיעתם. בדרך כלל, זוג יכול לגדל רק 3 גוזלים בשנה.

לפי מחקר שבוצע באזור הערבה, הסיבה העיקרית לנטישת הקינים היא טריפת הגוזלים על ידי קוצנים זהובים ומצויים.

בעבר, המין הוגדר בסוג נפרד - Cercomela, אך מחקרים אחרונים איחדו אותו עם הסוג סלעית.

תיאור ותת-מינים

אורכו של שחור-הזנב הוא כ-14 ס"מ בממוצע, ומוטת כנפיו נעה בין 23 ל-27 ס"מ. משקלו כ-15 גרם. גבו ועורפו של תת-המין השלט (melanura) אפורים בהירים-כחלחלים, בעוד כנפיו כהות יותר והביב והזנב שחורים. הבטן וחלקן התחתון של הכנפיים לבנים-אפרפרי, בעוד המקור והרגליים שחורים. צבע נוצותיהם של תת-המינים האפריקניים lypura ו-airensis בעל גוון חום, בשונה מהשאר.

ישנם שישה תת-מינים:

• O. m. melanura - צפון-מזרח מצרים, ישראל, ירדן ומרכז ערב הסעודית.
• O. m. neumanni - דרום-מערב ערב הסעודית, תימן ועומאן.
• O. m. lypura - מצפון-מרכז סודאן לאריתריאה.
• O. m. aussae - צפון-מזרח אתיופיה, ג'יבוטי וצפון סומליה.
• O. m. airensis - מצפון ניז'ר לדרום סודאן.
• O. m. ultima - מזרח מאלי ומערב ניז'ר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שחור-זנב בוויקישיתוף

• שחור-זנב, באתר ITIS (באנגלית)
• שחור-זנב, באתר GBIF (באנגלית)
• שחור-הזנב - אגדות ומידע מפורט מתוך האתר טיולי - טיולים מסלולי טיול