שחטאר דונצק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שחטר דונצק)
שחטאר דונצק
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל שחטאר דונצק
כינוי הכורים, החפרפרות
תאריך ייסוד 24 במאי 1936
אצטדיון מרכז הספורט הלאומי אולימפיסקי, קייב
(תכולה: 70,050)
בעלים אוקראינהאוקראינה רינאט אחמטוב
נשיא אוקראינהאוקראינה רינאט אחמטוב
יו"ר אוקראינהאוקראינה אולג פופוב
מנכ"ל אוקראינהאוקראינה סרגיי פלקין
מאמן קרואטיהקרואטיה מרינו פושיץ'
ליגה הפרמייר-ליג האוקראיני
shakhtar.com
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית
מחלקות הספורט
של שחטאר דונצק
כדורגל קבוצת מילואים א' קבוצת מילואים ב' כדורגל נשים קטרגל כדורעף כדוריד
סמל הקבוצה בשנים 19972007.

מועדון הכדורגל שַחְטָאר דוֹנֵצְקאוקראינית: ФК «Шахтар» Донецьк) הוא אחד ממועדוני הכדורגל החשובים והידועים ביותר באוקראינה ולפני כן בברית המועצות. המועדון מייצג את העיר דוֹנֵצְק שבמזרח אוקראינה והוא ממועדוני הכדורגל האוקראיניים הפופולריים ביותר.

קבוצת הכדורגל של המועדון הוקמה ב-24 במאי 1936 בחסות כורי הפחם בעיר ונחשבת לאחת הקבוצות הגדולות במזרח אירופה. לאחר שזכתה באליפות הליגה האירופית בעונת 2008/2009, הפכה לקבוצה הראשונה באוקראינה העצמאית שזכתה בתואר אירופי. זהו גם אחד המועדונים העשירים ביותר באוקראינה. לזכות הקבוצה 13 אליפויות לאומיות (בעונות 2001/02, 2004/05, 2005/06, 2007/08, 2009/10, 2010/11, 2011/12, 2012/13, 2013/14, 2016/17, 2017/18, 2018/19, 2019/20), 13 גביעי אוקראינה (בעונות 1994/95, 1996/97, 2000/01, 2001/02, 2003/04, 2007/08, 2010/11, 2011/12, 2012/13, 2015/16, 2016/17, 2017/18, 2018/19), תשעה תוארי הסופרקאפ האוקראיני (2005, 2008, 2010, 2012, 2013, 2014, 2015, 2017, 2021), ארבעה גביעי ברית המועצות (1961, 1962, 1980, 1983) וזכייה אחת בסופר קאפ הסובייטי בשנת 1984.

בעקבות משבר אוקראינה, אצטדיונהּ הביתי של הקבוצה, החל ממאי 2020, הוא האצטדיון האולימפי בקייב[1]. קודם לכן, החל משנת 2017, הקבוצה אירחה באצטדיון מטאליסט שבחרקוב, המכיל 40,200 מקומות ישיבה. קודם לאצטדיון זה, שיחקה הקבוצה בארנה לבוב ובדונבאס ארנה, שהיה האצטדיון הביתי האמיתי האחרון שלה משנת 2009 עד 2014, כאשר בדלני הרפובליקה העממית של דונייצק השתלטו על העיר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקני שחטאר חוגגים זכייה בגביע האוקראיני 2017.

מועדון הכדורגל, שהוקם רשמית במאי 1936 נקרא תחילה בשם סטאחאנובץ על שמו של אלכסיי סטאחאנוב, שהיה כורה פחם אגדי באותו האזור באוקראינה. עקב מלחמת העולם השנייה הקבוצה השתנתה מאוד. מהקבוצה של 1941 נשארו רק שלושה שחקנים. תוך כמה שנים הגיעו שחקנים חדשים והקבוצה חזרה לליגת העל הסובייטית ב-1949. ההישג הראשון של הקבוצה היה בשנת 1951 עם המאמן החדש ויקטור נוביקוב, בתקופה שבה היא נקראה שחטאר הגיעה הקבוצה למקום השלישי בליגה הסובייטית.

הקבוצה, שכונתה "הכורים", הייתה ידועה בכל ברית המועצות בשל רוח הלחימה של המועדון וההישגיות שלו. בשנות ה-60, תחת הנהגתו של המאמן אולג אושנקוב, הגיעה הקבוצה שלוש פעמים לגמר הגביע הסובייטי, מתוכן פעמיים, ב-1961 ו-1962 זכתה הקבוצה בגביע. הקבוצה כונתה "קבוצת הגביע" בשל יכולתה לזכות פעם אחר פעם במעמד מכובד בגביע אך ההישגים המרשימים באמת של הקבוצה היו בשנות ה-70 ותחילת שנות ה-80.

בשנת 1975 שחטאר סיימה במקום השני בליגה הסובייטית וזכתה לייצג את ברית המועצות במפעלים האירופיים. בשנת 1978 הגיעה הקבוצה למקום השלישי בליגה הסובייטית ושנה לאחר מכן הגיעה בפעם השנייה בתולדותיה למקום השני (1979). בשנים הללו בקבוצה היה חלוץ ויטאלי סטרוכין, שנחשב לשחקן הטוב בהיסטוריה של המועדון. שחטאר זכתה בשנת 1983 בסופר קאפ הסובייטי אך לא הצליחה להשלים טרבל שכן באליפות זכתה באותה העונה דנייפר דנייפרופטרובסק. בעונת 1983/1984 הקבוצה הגיעה לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע.

עם הקמת הפרמייר ליג האוקראינית בשנת 1991 הפכה שחטאר דונצק, ביחד עם דינמו קייב, לאחת משתי המועמדות המובילות בכל שנה לתואר האליפות, ועד שנת 2018 זכתה ב-12 אליפויות. בשנת 2000 השתתפה שחטאר דונצק בפעם הראשונה בליגת האלופות. באחד מהמשחקים בבית היא ניצחה 0–3 את ארסנל.

בעונת 2008/2009 זכתה הקבוצה בגביע אופ"א לאחר שגברה במשחק הגמר בתוצאה 1–2 על קבוצת ורדר ברמן הגרמנית. בעונת 2010/2011 היא שיחקה בליגת האלופות והגיעה לרבע הגמר, אך הודחה על ידי ברצלונה אחרי שהפסידה 6:1 בסיכום הכולל.

בשנת 2014 הופצץ אצטדיון הקבוצה, בעת המשבר האלים שפרץ במדינה והקבוצה נאלצה לעזוב את העיר המופגזת ולנטוש את מתקן האימונים. לאחר שדונצק הפכה לאזור קרבות, הקבוצה נדדה במאי 2014 לקייב על מנת להתאמן. עקב המצב הקבוצה אירחה תחילה את משחקי הבית שלה בארנה לבוב שבעיר לבוב, במערב אוקראינה, המכיל 34,915 מקומות ישיבה[2]. מאז 2017 אצטדיון מטאליסט בחרקוב שימש אותה למשחקי הבית.

ב-2016 הקבוצה הגיעה עד לשלב חצי גמר הליגה האירופית, אך הודחה על ידי סביליה בתוצאה 5:3 בסיכום הכולל. במאי 2018 זכתה בגביע האוקראיני בפעם ה-12 בתולדותיה, אחרי ניצחון על דינמו קייב והפכה לקבוצה האוקראינית שזוכה במירב תוארי הגביע. היא שבה וזכתה בגביע גם עונה לאחר מכן.

בעונת 2019/2020 שחטאר זכתה באליפות ה-13 שלה[3]. בליגה האירופית העפילה לחצי גמר המפעל, אחרי שהדיחה את פ.צ. בזל והביסה את וולפסבורג 5-1 בגומלין. בחצי הגמר הפסידה לאינטר מילאנו בתוצאה 5:0. החל ממאי 2020 מארחת את משחקיה במרכז הספורט הלאומי אולימפיסקי בקייב.

בעונת 2020/2021 שחטאר הרשימה בליגת האלופות עם ניצחון 3:2 על ריאל מדריד ושוויון מאופס מול אינטר מילאן בשלב הבתים, אך הובסה בתוצאה 6:0 לבורוסיה מנשנגלדבך, שהייתה לתבוסה הגדולה ביותר בתולדותיה במפעלים האירופיים, לצד התבוסה בשלב הבתים של ליגת האלופות בעונת 2018/2019 למנצ'סטר סיטי[4].

שחטאר במפעלים האירופיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
ראו גם – שחטאר דונצק במפעלים האירופיים

הישגים לפי עונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברית המועצות (1936–1991)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה ליגה # גביע אירופה הערות
‏1936
(אביב)
ליגה שלישית 7 ‏32 אחרונות
‏1936
(סתיו)
6 -
1937 3 ‏64 אחרונות העפלה לליגת העל
1938 ליגת העל 11 רבע גמר
1939 12
1940 12 לא השתתפה
1941 5
1945 ליגת המשנה הסובייטית שמינית גמר
1946
1947 2 ‏32 אחרונות
1948 3 לא העפילה לשלבי הגביע העפלה לליגת העל
1949 ליגת העל 18 ‏16 אחרונות
1950 11 שמינית גמר
1951 3 חצי גמר
1952 13 ‏32 אחרונות ירדה לליגת המשנה
1953 ליגת המשנה הסובייטית 1 טורניר גמר של ליגת המשנה
1953 3 חצי גמר
1954 1 טורניר מעבר
1954 1 רבע גמר העפלה לליגת העל
1955 ליגת העל 7 שמינית גמר
1956 7 לא נערך
1957 8 רבע גמר
1958 8 שמינית גמר
1959 12
1960 8 טורניר פלייאוף על מקומות 13–18
1960 17 חצי גמר משחקי מעבר על הישרדות בליגה
1961 6 משחק על מקומות 11–22
1961 12 זכייה
1962 3 טורניר מעבר
1962 8 זכייה
1963 11 גמר
1964 5 שמינית גמר
1965 12 רבע גמר
1966 10 שמינית גמר
1967 6 שמינית גמר
1968 14 חצי גמר
1969 3 ‏16 אחרונות
1969 10
1970 10 ‏16 אחרונות
1971 16 רבע גמר ירידה לליגת המשנה
1972 ליגת המשנה הסובייטית 2 ‏16 אחרונות חזרה לליגת העל
1973 ליגת העל 6 שמינית גמר
1974 12 חצי גמר
1975 2 ‏16 אחרונות
1976 (אביב) 5 חצי גמר
1976 (סתיו) 10
1977 5 רבע גמר גביע אופ"א שמינית גמר
1978 3 גמר
1979 2 שלב הבתים גביע מחזיקות הגביע ‏16 אחרונות
1980 6 זכייה גביע אופ"א ‏32 אחרונות
1981 7 שלב הבתים גביע אופ"א ‏32 אחרונות
1982 14 שלב הבתים
1983 9 זכייה
1984 13 שמינית גמר גביע מחזיקות הגביע רבע גמר
1985 12 גמר
1986 6 גמר
1987 7 ‏16 אחרונות
1988 8 שמינית גמר
1989 14 רבע גמר
1990 8 שמינית גמר
1991 12

אוקראינה (1992–…)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה ליגה # גביע אירופה הערות
1992 ליגת העל 4 חצי גמר
‏1992/93 4 ‏16 אחרונות
‏1993/94 2 שמינית גמר
‏1994/95 4 זכייה גביע אופ"א סיבוב המוקדמות
‏1995/96 10 חצי גמר גביע מחזיקות הגביע סיבוב 1
‏1996/97 2 זכייה
‏1997/98 2 שמינית גמר גביע מחזיקות הגביע סיבוב 2
‏1998/99 2 חצי גמר גביע אופ"א סיבוב 2
‏1999/00 2 רבע גמר גביע אופ"א סיבוב 1
‏2000/01 2 זכייה גביע אופ"א סיבוב 3 ליגת האלופות — שלב הבתים הראשון
‏2001/02 1 זכייה גביע אופ"א סיבוב 1 ליגת האלופות — סיבוב מוקדמות שלישי
‏2002/03 2 גמר גביע אופ"א סיבוב 1 ליגת האלופות — סיבוב מוקדמות שלישי
‏2003/04 2 זכייה גביע אופ"א סיבוב 1 ליגת האלופות — סיבוב מוקדמות שלישי
‏2004/05 1 גמר גביע אופ"א שמינית גמר ליגת האלופות — שלב הבתים
‏2005/06 1 שמינית גמר גביע אופ"א ‏16 אחרונות ליגת האלופות — סיבוב המוקדמות השלישי
‏2006/07 2 גמר גביע אופ"א שמינית גמר ליגת האלופות — שלב הבתים
‏2007/08 1 זכייה ליגת האלופות שלב הבתים
‏2008/09 2 גמר גביע אופ"א זכייה ליגת האלופות — שלב הבתים
‏2009/10 1 חצי גמר ליגת האלופות ‏16 אחרונות
‏2010/11 1 זכייה ליגת האלופות רבע גמר
‏2011/12 1 זכייה ליגת האלופות שלב הבתים
‏2012/13 1 זכייה ליגת האלופות שמינית גמר
2013/14 1 גמר הליגה האירופית 16 אחרונות ליגת האלופות — שלב הבתים
2014/15 2 גמר ליגת האלופות שמינית גמר
2015/16 2 זכייה הליגה האירופית חצי גמר
2016/17 1 רבע גמר הליגה האירופית ‏16 אחרונות
2017/18 1 זכייה ליגת האלופות
2018/19 1 זכייה הליגה האירופית 32 אחרונות
2019/20 1 16 אחרונות חצי גמר
2020/21 2 רבע גמר ליגת האלופות שלב הבתים
2021/22 1[5] רבע גמר ליגת האלופות שלב הבתים הסופר קאפ האוקראיני(אנ') (2021) — זוכים

קבוצת הנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הנוער של שחטאר נחשבת לאחת הטובות והענפות במדינה, היא העפילה עד לשלב הגמר בליגת האלופות לנוער בעונת 2014/2015 אך הפסידה לצ'לסי בתוצאה 3:2.

בעונת 2020/2021 קבוצת שחטאר U19 זכתה באליפות אוקראינה.

אצטדיון הקבוצה ומתקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחטאר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהקמת המועדון בשנת 1936 המועדון אירח את משחקיו באצטדיון שחטאר דונצק, שהכיל 25 אלף מושבים. ב-1954 הותקנה תאורה חשמלית וזה היה האצטדיון השני בברית המועצות עם תאורה שכזו. ב-1966 שופץ ותכולת המושבים הוגדלה ל-42 אלף מקומות ועד 1981 שופץ שוב ונוספה בו מערכת חימום. ב-1999 נערך שיפוץ נוסף, על מנת להתאים את האצטדיון לתקנים מודרניים ולתקני ליגת האלופות, כך שהותקנו מושבי פלסטיק ותכולת המושבים הורדה ל-32 אלף מושבים.

אולימפיסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון אולימפיסקי בדונצק שימש את הקבוצה ממרץ 2004. האצטדיון נבנה ב-1958 ונקרא בשם "לוקומוטיב", משום שנבנה בחסות חברת הרכבות של דונצק. ב-1970 הבנייה הושלמה אך לא שימש כמעט את שחטאר. ב-2003 שופץ ושימש את נבחרת הנוער של אוקראינה ואת הקבוצה כמגרש חלופי.

דונבאס ארנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – דונבאס ארנה
דונבאס ארנה

ב-2006 החלה בנייתו של דונבאס ארנה בפארק על שם לנין בדונצק. הרעיון לבנות אצטדיון חדש לקבוצה הגיע מהבעלים רינאט אחמטוב. תקציב הבנייה עמד על 400 מיליון דולרים ונועד לארח משחקים במסגרת יורו 2012. האצטדיון נחנך ב-29 באוגוסט 2008 וכלל מושבים בצבעי שחור, כתום ולבן שמסמלים את חבל דונבאס ואת המועדון. חזית האצטדיון צופתה בזכוכית וגג האצטדיון מכסה 93% מהמושבים והוא בעל תכולה של 52,667 מושבים. עקב משבר אוקראינה חדל לשמש כמגרשה של שחטאר ומשמש את קבוצות הכדורגל של הרפובליקה העממית של דונצק. המשחק האחרון שדונצק אירחה היה ב-2 במאי 2014 נגד איליצ'בץ[6].

ארנה לבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ארנה לבוב

ב-15 במאי 2014 נודע שבעקבות המשבר הביטחוני באוקראינה הוחלט כי דונצק תארח את המשחקים הביתיים באצטדיון האולימפי בקייב ובארנה לבוב שבלבוב. ארנה לבוב הפך לאצטדיון הקבוצה בטורנירי אופ"א ולעיתים אירחה משחקים בינלאומיים בחרקוב אך את מרבית משחקי הבית ערכה באצטדיון זה.

מטאליסט חרקוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אצטדיון מטאליסט

ב-30 בינואר 2017 נחתם הסכם לפיו שחטאר תארח את כל משחקיה במסגרת הגביע האוקראיני ובמפעלים האירופיים באצטדיון מטאליסט בחרקוב. עלות השכירות עומדת על 7,000 אירו למשחק.

אולימפיסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאי 2020 שחטאר מארחת את משחקי הבית במרכז הספורט הלאומי אולימפיסקי המכיל 70,050 מושבים.

מתקן האימונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 2014 מתקן האימונים של הקבוצה היה "קירשה" בעיר דונצק, מתחם בגודל 43 הקטר, 4,368 מ"ר לחוף אגם והכיל 9 מגרשי אימונים (8 מהם עם כיסוי דשא טבעי).

משנת 2014 הקבוצה מתאמנת במרכז האימונים סוויאטושין, בפרברי קייב.

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירצ'ה לוצ'סקו, אימן את שחטאר במשך 12 שנה (2004–2016) וזכה עמה בשמונה אליפויות, ארבעה גביעים, שמונה תוארי סופרקאפ וזכייה בגביע אופ"א ותואר אירופי ראשון.
נכון ל-10 בפברואר 2023
מס' עמדה שם
1 אוקראינהאוקראינה שוער ארתור רודקו
2 בורקינה פאסובורקינה פאסו חלוץ לאסינה טראורה
3 ישראלישראל הגנה סתיו למקין
4 אקוודוראקוודור קשר דניל קסטיו
5 אוקראינהאוקראינה הגנה ואלרי בונדר
6 אוקראינהאוקראינה קשר טרס סטפננקו (קפטן)
7 ברזילברזיל קשר אגינאלדו
8 אוקראינהאוקראינה קשר דמיטרו קריסקיב
9 אוקראינהאוקראינה קשר מריאן שבד
10 אוקראינהאוקראינה קשר האורהי סודאקוב
11 אוקראינהאוקראינה קשר אולכסנדר זובקוב
12 אוקראינהאוקראינה שוער טימור פוזנאקוב
13 גאורגיהגאורגיה הגנה גיורגי גוצ'וליישווילי
14 אוקראינהאוקראינה חלוץ דנילו סיקאן
15 אוקראינהאוקראינה קשר אנטון הלושצ'נקו
16 גאורגיהגאורגיה הגנה איראקלי אזארובי
17 אוקראינהאוקראינה חלוץ בוהדן ויוניק
18 ונצואלהונצואלה חלוץ קווין קלסי
מס' עמדה שם
19 אוקראינהאוקראינה הגנה דמיטרו צ'יהרינסקי
20 אוקראינהאוקראינה קשר דמיטרו טופאלוב
21 אוקראינהאוקראינה קשר ארטם בונדרנקו
22 אוקראינהאוקראינה הגנה מיקולה מטוויינקו
23 ברזילברזיל הגנה פדריניו
25 טנזניהטנזניה הגנה נובטוס דיסמאס
26 אוקראינהאוקראינה הגנה יוחים קונופליה
27 אוקראינהאוקראינה קשר אולה אושרטקו
29 אוקראינהאוקראינה קשר יהור נאזארינה
31 אוקראינהאוקראינה שוער דמיטרו ריזניק
32 אוקראינהאוקראינה הגנה אדוארד קוזיק
34 אוקראינהאוקראינה קשר איוואן פטריאק
39 ברזילברזיל חלוץ נוורטון
44 אוקראינהאוקראינה הגנה ירוסלאב ראקיצקי
46 אוקראינהאוקראינה הגנה דנילו אודוד
48 אוקראינהאוקראינה שוער דניס טבארדובסקי
77 טג'יקיסטןטג'יקיסטן חלוץ קוסראב טוירוב
90 אוקראינהאוקראינה קשר אולכסיי קשצ'וק

בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת כהונה שם תארים
1936—1937 ברית המועצותברית המועצות ניקולאי נאומוב
1938 ברית המועצותברית המועצות וסילי בוריסנקו
1938 ברית המועצותברית המועצות גריגורי ארכנגלסקי
1939—1941 ברית המועצותברית המועצות אברם דנגולוב
1944—1945 ברית המועצותברית המועצות ניקולאי קוזנצוב
1946—1948 ברית המועצותברית המועצות אלכסיי קוסטילב
1949 ברית המועצותברית המועצות גאורגי מזאנוב
1949—1951 ברית המועצותברית המועצות ויקטור נוביקוב
1952 ברית המועצותברית המועצות קונסטנטין קוואשנין
1952—1956 ברית המועצותברית המועצותאלכסנדר פונומארוב
1956—1957 ברית המועצותברית המועצות וסילי ירמילוב
1958 ברית המועצותברית המועצות א. דנגולוב
1959 ברית המועצותברית המועצות ו. נוביקוב
1959—1960 ברית המועצותברית המועצות קונסטנטין שצ'גוצקי
1960—1969 ברית המועצותברית המועצות אולג אושנקוב 2 גביעי ברית המועצות
1969—1970 ברית המועצותברית המועצות יורי וויינוב
1970—1971 ברית המועצותברית המועצות ארטיום פליאן
1971 ברית המועצותברית המועצות יורי זכארוב
1971—1972 ברית המועצותברית המועצות ניקולאי מורוזוב
1972—1973 ברית המועצותברית המועצות אולג בזילביץ'
1974 ברית המועצותברית המועצות י. זכארוב
1974—1978 ברית המועצותברית המועצות ולדימיר סלקוב
1979—1985 ברית המועצותברית המועצות ויקטור נוסוב 2 גביעי ברית המועצות
‏1 הסופר קאפ הסובייטי
1986 ברית המועצותברית המועצות א. בזילביץ'
1987—1989 ברית המועצותברית המועצות אנטולי קונקוב
1989—1994 ברית המועצותברית המועצות/אוקראינהאוקראינה ולרי יארמצ'נקו
1995 אוקראינהאוקראינה ו. סלקוב 1 הגביע האוקראיני
1995—1996 אוקראינהאוקראינה ולרי רודאקוב
1996—1999 אוקראינהאוקראינה ו. יארמצ'נקו 1 הגביע האוקראיני
1999 רוסיהרוסיה אנטולי בישובץ
1999 אוקראינהאוקראינה אלכסיי דרוזדנקו
1999—2001 אוקראינהאוקראינה ויקטור פרוקופנקו 1 הגביע האוקראיני
2001—2002 אוקראינהאוקראינה ו. יארמצ'נקו
2002 איטליהאיטליה נביו סקאלה 1 אליפות אוקראינה
‏1 הגביע האוקראיני
2003 אוקראינהאוקראינה ו. יארמצ'נקו
2003—2004 גרמניהגרמניה ברנד שוסטר
2004 אוקראינהאוקראינה ו. פרוקופנקו
2004—2016 רומניהרומניה מירצ'ה לוצ'סקו 8 אליפות אוקראינה
‏6 הגביע האוקראיני
‏7 תוארי הסופר קאפ האוקראיני
‏1 אליפות הליגה האירופית
2016—2019 פורטוגלפורטוגל פאולו פונסקה 3 אליפות אוקראינה
‏3 הגביע האוקראיני
1 תואר הסופר קאפ האוקראיני
2019—2021 פורטוגלפורטוגל לואיש קשטרו 1 אליפות אוקראינה
2021— איטליהאיטליה רוברטו דה זרבי

שחקנים בולטים בעבר ובהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאני ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן עשרת השחקנים ששיחקו הכי הרבה משחקי ליגה במדי הקבוצה, נכון ל-27 באוגוסט 2021. שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים בקבוצה.

מקום שם השחקן שנות פעילות הופעות
1 מיכאיל סוקולובסקי 1974–1987 400
2 סרגיי יאשצ'נקו 1982–1995 384
3 דאריו סרנה 2018–2003 339
4 יורי דגטריוב 1967–1983 321
5 ולרי יארמצ'נקו 1966–1978 297
6 אנדריי פיאטוב 2007– 294
7 ויקטור גרצ'יוב 1980–1990
1994 - 1995
283
8 איגור פטרוב 1981–1991
1994–1996
1998
281
9 ולרי רודקוב 1974–1987 277
10 דמיטרי שוטקוב 1989–2008 267

שיאני שערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן עשרת השחקנים שהבקיעו הכי הרבה שערי ליגה במדי הקבוצה, נכון ל-11 בדצמבר 2016. שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים בקבוצה.

מקום שם השחקן שנות פעילות שערים
1 מיכאיל סוקולובסקי 1974–1987 91
2 ולרי סטרוחין 1973–1981 86
3 אנדריי וורוביי 1999–2007 80
4 לואיס אדריאנו 2007–2015 77
5 איגור פטרוב 1981–1991
1994–1996
1998
70
6 ויקטור גרצ'יוב 1980–1990
1994–1995
69
7 אלכס טשיירה 2010–2015 67
8 ברנדאו 2002–2008 65
9 סרגיי אטלקין 1990–1997
1999–2002
61
10 אולג מטבייב 1992–1995
1996–2000
61

מלבישות, בעלים וספונסרים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטובוס המועדון
שנים[7] יצרניות תלבושות ספונסרים
1992—1998 גרמניהגרמניה אדידס דנמרקדנמרק קרלסברג
1998—2005 אוקראינהאוקראינה DCC
2005—2006 אוקראינהאוקראינה life:)
2006—2007 אוקראינהאוקראינה SCM
2008—2019 ארצות הבריתארצות הברית נייק
2019—2021 קפריסיןקפריסיןParimatch
2021- גרמניהגרמניה פומה

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקראינה

הפרמייר ליג האוקראיני:

  • אליפויות (13): 2002, 2005, 2006, 2008, 2010, 2011, 2012, 2013, 2014, 2017, 2018, 2019, 2020

הגביע האוקראיני:

  • זכייה (13): 1995, 1997, 2001, 2002, 2004, 2008, 2011, 2012, 2013, 2016, 2017, 2018, 2019

הסופר קאפ האוקראיני:

בברית המועצות

הגביע הסובייטי:

הסופר קאפ הסובייטי:

  • זכייה (1): 1983
תארים בינלאומיים
תארים אחרים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שחטאר דונצק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Шахтер проведет остаток сезона на Олимпийском". ua-football.com. 2020-05-27. נבדק ב-2020-05-27.
  2. ^ לא לבעלי לבוב חלש: הצרות של שחטאר דונצק
  3. ^ ליגיונרים: תומר חמד בישל וצ'רלטון מעל הקו האדום, שחטאר אלופת אוקראינה
  4. ^ "תוצאה שהיא אסון": הלם בשחטאר אחרי ה-6:0
  5. ^ https://www.mako.co.il/news-sport/world_soccer-2022_q2/Article-a764057b3666081026.htm
  6. ^ Роскошь и пустота «Донбасс Арены»: пятый год без футбола (Фоторепортаж)
  7. ^ Jerseys of Ukrainian clubs


ליגת האלופות 2023/24
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
גרמניהגרמניה באיירן מינכן ספרדספרד סביליה איטליהאיטליה נאפולי פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון הולנדהולנד פיינורד צרפתצרפת פריז סן-ז'רמן אנגליהאנגליה מנצ'סטר סיטי ספרדספרד ברצלונה
אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד אנגליהאנגליה ארסנל ספרדספרד ריאל מדריד איטליהאיטליה אינטר מילאנו ספרדספרד אתלטיקו מדריד גרמניהגרמניה בורוסיה דורטמונד גרמניהגרמניה ר.ב. לייפציג פורטוגלפורטוגל פורטו
דנמרקדנמרק פ.צ. קופנהגן הולנדהולנד פ.ס.וו. איינדהובן פורטוגלפורטוגל בראגה אוסטריהאוסטריה רד בול זלצבורג איטליהאיטליה לאציו איטליהאיטליה מילאן סרביהסרביה הכוכב האדום בלגרד אוקראינהאוקראינה שחטאר דונצק
טורקיהטורקיה גלאטסראיי צרפתצרפת לאנס גרמניהגרמניה אוניון ברלין ספרדספרד ריאל סוסיאדד סקוטלנדסקוטלנד סלטיק אנגליהאנגליה ניוקאסל יונייטד שווייץשווייץ יאנג בויז בלגיהבלגיה רויאל אנטוורפן