שחיקה (פסיכולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שחיקה (באנגלית: Burnout) הוא מונח בפסיכולוגיה המתאר מצב של תשישות ארוכת-טווח ועניין מצומצם (דה-פרסונליזציה או ציניות), בדרך כלל בהקשר של מקום העבודה. שחיקה נובעת לרוב מלחצים מתמשכים במקום העבודה, ללא תקופה מתאימה של התאוששות. סינדרום השחיקה, לפי המודל של [1]Maslach, כולל בתוכו שלושה מרכיבים:

1. תשישות רגשית.
2. דה-פרסונליזציה (depersonalization) - מתבטאת בסוג של ריחוק בין-אישי ובמעין איבוד תחושת הקשר הבין-אישי של העובד עם עמיתים לעבודה ועם לקוחות.
3. הפחתה בהישגים אישיים - מתבטאת בהערכה שלילית של העובד את עצמו^[1][2].

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ Maslach, C. (1982). The Burnout: The Cost of Caring. Engelwood Cliffs: Prentice Hall.
2. ^ Maslach, C., Jackson, S. E. (1986). The Maslach Burnout Inventory (2nd ed.). Palo Alto, CA: Consulting Psychologists Press.