שחיקה (פסיכולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שחיקה, בפסיכולוגיה, היא מצב של תשישות ארוכת-טווח ועניין מצומצם, בדרך כלל בהקשר של מקום העבודה. שחיקה נובעת לרוב מלחצים מתמשכים במקום העבודה, ללא תקופה מתאימה של התאוששות.

סינדרום השחיקה, לפי המודל של Maslach‏‏[1], כולל בתוכו שלושה מרכיבים:

  1. תשישות רגשית
  2. ציניות או דה-פרסונליזציה (מתבטאת בריחוק בין-אישי ובמעין איבוד תחושת הקשר הבין-אישי של העובד עם עמיתים לעבודה ועם לקוחות)
  3. ירידה ביעילות העבודה או פיחות בהישגים אישיים, אשר מתבטא בהערכה שלילית של העובד את עצמו‏[2][3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר socialpsycholgy.org (באנגלית)
  2. ^ Maslach, C. (1982). The Burnout: The Cost of Caring. Engelwood Cliffs: Prentice Hall.
  3. ^ Maslach, C., Jackson, S. E. (1986). The Maslach Burnout Inventory (2nd ed.). Palo Alto, CA: Consulting Psychologists Press.
Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.