שחף אגמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgשחף האגמים
שחף האגמים
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: חופמאים
משפחה: שחפיים
סוג: שחף
מין: שחף האגמים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Larus ridibundus
‏(ליניאוס, 1766)
שחף אגמים בירקון

שחף האגמים (שם מדעי: Larus ridibundus) הוא עוף ים מהסוג שחף, משפחת השחפיים. הוא מופיע בתורה בין העופות הטמאים (האסורים באכילה). שחף האגמים הוא הנפוץ והמוכר שבשחפים. הוא חי בלהקות עצומות ומשמיע צווחות רמות.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחף האגמים הוא עוף נודד. תפוצתו העיקרית באירופה והוא חורף בחופי הים התיכון ובהם גם בישראל. להקות נודדות נצפות בעונות המעבר לאורך החוף ומעל הים התיכון עצמו. כששחף האגמים חורף בארץ, הוא חורף בעיקר במישור החוף ובעמקי הצפון. אתר הלינה העיקרי של השחפים הוא הכנרת. חוץ מהחריפה בחופי הים התיכון, שחף האגמים חורף גם בשטח עצום המשתרע בין הפיליפינים לבין ים סוף כך שניתן לצפות בשחף האגמים גם באילת השוכנת לחוף ים סוף.

מאפיינים פיזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של שחף האגמים 35-40 ס"מ ומוטת כנפיו הצרות והארוכות מגיעה עד מטר אחד. זנבו ממוזלג וצבוע לבן. מקורו כתום, חזק ומעוקל מעט בקצהו, דבר המאפשר לו לקרוע את טרפו לגזרים.

גבו של שחף האגמים אפור, חלק גדול מכנפיו צבוע בלבן חוץ מהקצוות השחורים וחלק קטן אחר הצבוע באפור, בטנו לבנה, רגליו צבועות בשחור-סגלגל ובין אצבעותיו מתוחים קרומי שחייה. בחורף, ראשו של שחף האגמים לבן, אך בקיץ, עונת הרבייה, ראשו צבוע בשחור.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחף האגמים ניזון מדגים אותם הוא שולה מהמים. בנוסף לכך, שחף האגמים ניזון מחרקים זעירים, רכיכות, תולעים ושפיריות אותן הוא תופס בעודן עפות.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת הרבייה, הקיץ, צבע ראשו של השחף הופך לשחור (גם אצל הזכר וגם אצל הנקבה). זכר השחף בוחר את המקום בו הזוג יקנן, ובמקום הזה שני בני הזוג בונים ביחד את הקן. הקן נמצא על הקרקע, על מדף סלע חשוף. הנקבה מטילה בקן 2-3 ביצים לבנות עם כתמים חומים וירוקים, צבע הביצים מסווה אותן מפני טורפים. שני בני הזוג שותפים בדגירה על הביצים שווה בשווה, ולפעמים, הזכר מרחיב את שטח הקן כאשר הוא דוגר. גוזלי השחף בוקעים אחרי 25 ימי דגירה, הם מכוסים פלומה רכה מנומרת בכתמים. תוך חודש בערך מבקיעתם, לומדים הגוזלים לעוף וכמה ימים אחר כך הופכים לעצמאיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]