שחפית כהה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgשחפית כהה
Sterna fuscata flight.JPG
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: חופמאים
משפחה: שחפיתיים
סוג: שחפית שחפית חומת-גב
מין: שחפית כהה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Onychoprion fuscatus
‏(ליניאוס)

שְחָפִית כֵּהָה (שם מדעי: Onychoprion fuscata), עוף־מים ממשפחת השחפיתיים.

שחפית כהה בקינה

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחפית בגודל בינוני בצבעי שחור ולבן אופייניים. לשחפית הכהה כנפיים וזנב ארוכים. אורך גופה 35-45 ס"מ, אורך הכנף 29 ס"מ, מוטת כנפיים 80-95 ס"מ ומשקלה 170-190 גרם.

צבע גבה של השחפית שחור, וגחונה לבן. כיפת הראש שחורה עם מצח לבן, כשקו שחור משורטט מהמקור לעיניים. זנב ממוזלג מאוד בצבע שחור, למעט נוצות הקצה הלבנות. רגלים ומקור שחורים כשקצה המקור משונן. קשתית העין בצבע חום כהה. פרט להתנהגות בעת החיזור קשה להבדיל בין הזכר לנקבה.

דומה לשחפית רסן (Sterna anaethetus), אך גדולה ממנה וכהה יותר בגבה, כמו כן אין לשחפית הכהה גבות לבנות ודפוס תחתית הכנף האופייניים לשחפית הרסן.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחפית הכהה היא עוף נודד. תפוצת השחפית הכהה משתרעת באזורים טרופיים בכל האוקיינוסים, עם חדירת מה לאזורים סובטרופיים. השחפית הכהה מזדמנת לעתים נדירות לראש מפרץ אילת בחודשים יולי-אוגוסט, לעתים בלהקות קטנות. השחפית היא אורחת נדירה במערב אירופה. מחוץ לעונת הקינון היא נודדת ברחבי הרצועה הטרופית של האוקיינוסים, בעיקר במים עשירים בפלנקטון המהווה את המזון לטרף העיקרי של השחפית דגים ודיונונים. זוהי השחפית הפלגית ביותר (כלומר שבית גידולה העיקרי הוא מרחבי הים הפתוח) ולעתים היא עוקבת אחר ספינות בלילה.

מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר מזונה של השחפית הכהה הם דגים ודיונונים, כמו כן סרטנים, לעתים חרקים ואשפה המושלכת מאוניות. שיטת הצייד העיקרית של השחפית היא לעוף סמוך לפני המים כשראשה ומקורה נוטה כלפי מטה, ומשהיא מבחינה בטרף היא מרחפת-מרפרפת, וברגע המתאים צונחת-צוללת אנכית, תופסת את הטרף ובולעת אותו תוך מעוף. דגים מעופפים נלכדים באוויר. השחפית אינה מסוגלת לשחות ולעתים רחוקות נצפתה כשהיא נחה על פני המים, שכן נוצותיה אינן חסינות ממים. ניזונה בלילה מדגי מים עמוקים המתקרבים לפני המים רק בחשכה.

קינון[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחפית הכהה מקננת כל השנה במקומות מסוימים, או בעונה מסוימת במקומות אחרים. בדרך כלל במושבות גדולות ואף גדולות מאד, כשלעתים זוגות בודדים מיישבים אזורים חדשים. השחפית נוהגת לקנן באיי אלמוגים, או באיים סלעיים באזור הטרופי. רוב אתרי הקינון הם על אדמה חולית שטוחה או שבה יש מעט צמחיה. השחפית מעדיפה מקום מסתור מתחת לצמחיה במקומות בה היא קיימת. הקן הוא גומה חפורה בקרקע. השחפית מטילה ביצה אחת בלבד שצבעה לבן מנומר. זמן הדגירה 28-30 יום. שני ההורים משתתפים בדגירה.

פלומת האפרוח חומה עם כתמים מפוזרים בגוון חום כהה. האפרוחים נהיים עצמאים אחרי 55-60 יום. השחפית מתחילה לקנן בגילאים 6-8 שנה. אורך חייה עד 35 שנה.

השחפית הכהה והאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחפית הכהה אינה במצב סכנה. זהו אחד מעופות המים הנפוצים ביותר, האוכלוסייה העולמית נאמדת ביותר מ-20 מיליון זוגות. רוב אתרי הקינון הם מחוץ להישג ידו של האדם, אך קיימים מקרים שבהם האדם נהג לאסוף את ביצי העוף.

  • באיי סיישל ביצי השחפית הכהה נחשבים מעדן ואף מיוצאים לחו"ל ולכן חלה ירידה במספר העופות המקננים באי Desnoeufs. לפיכך הוטל איסור זמני על איסוף הביצים באי זה, אם כי ב"אי הציפורים" (Bird Island) נמשך איסוף הביצים.
  • אתר הקינון באיון "מוטו נוי" שמול אי הפסחא היה נבזז במשך שנים על ידי התושבים במסגרת פולחן "איש הציפור".

תת־מינים ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]