שטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה
מפת גרמניה בגבולותיה לפני המלחמה. השטח האדום נכלל באזור הכיבוש הסובייטי, השטח באפור בהיר במזרח נמסר למדינות אחרות והשטח באפור כהה נכלל באזורי הכיבוש הבריטי, האמריקני והצרפתי ועליו הוקמה מאוחר יותר גרמניה המערבית

שטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה (גרמנית: Sowjetische Besatzungszone (SBZ) or Ostzone, רוסית: Советская зона Германии, היה שטחה המזרחי של גרמניה שנכבש על ידי ברית המועצות בשנת 1945, בסופה של מלחמת העולם השנייה. ב-1949 הוקמה בשטח הכיבוש הסובייטי "הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית" (גרמניה המזרחית), מדינה גרורה קומוניסטית של ברית המועצות.

שטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה היה אחד מארבעת שטחי הכיבוש שנוצרו לאחר מלחמת העולם השנייה. לפי הסכם פוטסדם, הממשל הצבאי הסובייטי בגרמניה קיבל אחריות על חלקה המזרחי של גרמניה, פרט לחלק המערבי של הבירה ברלין שנמסר לבעלות הברית המערביות. מיד לאחר מכן, הממשל הצבאי הסובייטי בגרמניה הורשה לפתח ארבע מפלגות פוליטיות, למרות שהדבר חייב אותן לעבוד ביחד בתנאי ברית שנודעו כ"בלוק הדמוקרטי". באפריל 1946, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה והמפלגה הקומוניסטית של גרמניה התאחדו ליצירת מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה שהייתה המפלגה השלטת בגרמניה המזרחית רוב שנות קיומה.

תחילה, יוסיף סטלין רצה להביא את כל שטחה של גרמניה תחת השפעה סובייטית, אך כשהמערב התנגד לרעיון, הוא ביקש לאחר את כל גרמניה ליחידה אחת ונייטרלית. כשהמערב התנגד גם לרעיון הזה, סטלין החליט למקד את מאמציו בשטח הכיבוש הסובייטי.

שטח הכיבוש הסובייטי הכיל בעיקר את שטחיה המרכזיים של פרוסיה. לאחר שפרוסיה פורקה על ידי בעלות הברית בשנת 1947, השטח חולק בין המדינות הגרמניות (גרמנית: Länder) ברנדנבורג, מקלנבורג, סקסוניה, סקסוניה-אנהלט ותורינגיה. ב-7 באוקטובר 1949 הסתיים הכיבוש הסובייטי הישיר ובשטחו הוקמה מדינה בשם הרפובליקה הגרמנית הדמוקרטית (נקראה לרוב גרמניה המזרחית). מדינה זו הייתה גרורה סובייטית, וחיילי הצבא האדום נשארו בשטחה לאורך שנות קיומה. בשנת 1952 פורקו המדינות שהרכיבו את מזרח גרמניה ושטחה חולק ל-14 מחוזות (גרמנית: Bezirke), כולל המחוז של מזרח ברלין.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]