שטיבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השטיבליידיש: בית קטן) הוא כינוי לבית כנסת קטן יחסית המשמש חסידים לתפילה, ללימוד תורה וכמקום מפגש לקהילה. השטיבל משמש גם לכינוסים חסידיים, לסעודות שבת וחג (בעיקר בסעודה השלישית של שבת) ולמקום מפגש תרבותי וחברותי לחברי הקהילה. בית כנסת בו מתפלל האדמו"ר אינו מכונה בדרך כלל כשטיבל. בחצרות חסידיות אחדות (דוגמת חסידויות ברסלב ובויאן) נהוג לכנות את השטיבל בשם "קלויז".

טרמינולוגיה ורקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגומה של המילה שטיבל ביידיש הוא בית קטן, ואכן, לפי שמו ניתן להבין שהוא משמש כבית שני לבאים בשעריו. הווי השטיבל התגבש בקרב חסידויות במזרח אירופה. האברכים הצעירים והבחורים היו יושבים בו כל היום ועוסקים בתורה ובחסידות, ואילו בעלי הבתים שהיו עסוקים כל היום בעבודת כפיים היו באים בבקרים ובערבים לתפילה, ללימוד משותף ולהתחזקות דתית. השטיבל מונה החל ממניין חברים ועד כמאה בתי אב. כאשר מנין חבריו של השטיבל גדל, ישנן חסידויות הנוהגות לפצלו לשני שטיבלך, זאת כדי לשמר את הווי השטיבל המתפוגג ככל שמנין חבריו מתרבים.

שטיבלאך במשמעותו כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקהילה החרדית בישראל התפתחו בתי כנסת בהם מרוכזים מספר חדרים (ומכאן שטיבלאך - הטיית רבים יידית לשטיבל) למנייני תפילה. מטרתם של השטיבלאך היא לאפשר מקום תפילה מקביל פנים ובאווירה יותר משוחררת. בשונה מבית כנסת בו נהוגים זמני תפילה קבועים, סדרי ישיבה מסוימים וכיוצא בזה השטיבלך פועל בכל שעות היממה ומכיל כבשיגרה מתפללים ארעיים‏[1].

שטיבלאך מפורסמים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שטיבלך" בשכונת קטמון בירושלים

כנגזר מן השטיבל החסידי המקורי, החלו לקרוא בזמננו לבתי הכנסת בהם יש מספר חדרים למנייני תפילה בו זמנית, בשם "שטיבלאך".

בין השטיבלך המפורסמים ניתן למנות את:

בירושלים:

בבני ברק:

בערים אחרות:

  • שטיבלך קהל חסידים באשדוד
  • שטיבלאך פא"י ברחוב עזרא ברחובות
  • שטיבלך חתם סופר ברחוב ארלוזורוב בפתח תקווה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב משה צוריאל, תפילה במניינים שמתפללים מאוחר, ובחטף ("שטיבלך"), מאמר ביקורת כנגד תופעת ה"שטיבלאך", ‏שני בפברואר 2011
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.