שיא ימי הביניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקופת שיא ימי הביניים היא תקופה בהיסטוריה של אירופה שנמשכה בין אמצע המאה ה-11 לאמצע המאה ה-13 (ויש המחשיבים גם את ראשית המאה ה-14 כחלק מתקופה זו). תקופה זו היא חלק מפרק זמן נרחב יותר המכונה ימי הביניים ובה נכללות גם התקופות ראשית ימי הביניים (טרם המאה ה-11) וימי הביניים המאוחרים. המונח מתייחס לחקר ההיסטוריה של מערב ומרכז אירופה ויש לו משמעות מוגבלת בהקשר של ההיסטוריה של האימפריה הביזנטית או של ארצות האסלאם. אין לו כלל משמעות בהקשר של היסטוריה של אזורים מרוחקים מאירופה ובייחוד כאלה שבתקופה זו לא חוו מגע משמעותי עם התרבות האירופית.

תקופת שיא ימי הביניים הייתה תקופת פריחה במערב ובמרכז אירופה, שבה האוכלוסייה גדלה במידה ניכרת והכלכלה שגשגה, בשילוב שכמוהו לא התקיים באירופה לאחר מכן עד המהפכה התעשייתית. בשל הריבוי הטבעי הגבוה בתקופה זו, שופרו אמצעי הייצור להעלאת התפוקה. לשם כך בוראו יערות, פותחו שדות בור ופותחו טריטוריות חדשות.

שיפור אמצעי הייצור תרם מצידו לפיתוח המסחר והכלכלה. שווקים חדשים נוצרו, שמילאו את קופות הערים. המסחר התפתח בעיקר בערי הסחר של איטליה (ונציה, גנואה, פיזה) ובארצות השפלה (שהיו בשלטונה של צרפת). המסחר התנהל במוצרי מותרות מיובאים (תבלינים, בשמים) ובתמורה ספקה אירופה עצים, עבדים סלאביים ושטיחי קיר מפלנדריה, בעיקר מ-ברוז'. לשם המסחר חודשו לראשונה מטבעות זהב מאז תחילת ימי הביניים. המטבעות הראשונים נטבעו בפירנצה ולאחר מכן טבעו גם שאר ערי הסחר מטבעות כאלו.

תהליך של ניעות חברתית, שכמוהו לא נראה מאז העת העתיקה התחולל במקביל, והשפיע על המצב ברמה המקומית והחברתית הכללית. לקראת סוף תקופה זו, נכנסות ארצות מערב ומרכז אירופה לתהליך של משבר והתדרדרות, שחלקו נבע ממגפות שהשתוללו ביבשת (ובייחוד "המוות השחור") וחלקו נבע ממלחמות.

שיא ימי הביניים על ציר הזמן
העת העתיקה ימי הביניים הרנסאנס העת החדשהציר הזמן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שיא ימי הביניים בוויקישיתוף
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.


ימי הביניים

המאה ה-5 | המאה ה-6 | המאה ה-7 | המאה ה-8 | המאה ה-9 | המאה ה-10 | המאה ה-11 | המאה ה-12 | המאה ה-13 | המאה ה-14 | המאה ה-15 |