שידורי רדיו באינטרנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תחנת רדיו אינטרנט
מקלט של שידורי רדיו באינטרנט

שידורי רדיו דרך האינטרנט מתבצעים באמצעות תקשורת נתונים מהשרת למחשב האישי. המונח "שידורי רדיו" מתייחס לתוכן, הדומה או זהה לזה של שידורי רדיו, בהיותו מועבר לאינטרנט מתחנת רדיו, אך לא באמצעות קשר רדיו, אלא באמצעות האינטרנט.

שידור הרדיו האינטרנטי הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שידור הרדיו הראשון שבוצע באינטרנט היה שידור חי של להקה בשם "sky cries mary" ", ב-10 בנובמבר 1994, על ידי מדיה דיגיטלית שפיתח פול אלן. שבוע לאחר השידור הראשון, במהלך חודש נובמבר 1994, שודר הקונצרט של הרולינג סטונז. זה היה שידור ההמון הראשון ברשת, ששודר באמצעות טכנולוגיית מולטיקאסט (Multicast). הסולן מיק ג'אגר פתח את הקונצרט באומרו "אני רוצה לומר ברוכים הבאים לכל מי ש'זחל' הלילה לאינטרנט, ואני מקווה שכל זה לא יקרוס". בשבעה בנובמבר 1994, WXYC הייתה לתחנת הרדיו המסורתית הראשונה שהודיעה על שידורי אינטרנט. בשנת 1995 החלו חברות המספקות מדיה אינטרנטית כמו "מיקרוסופט", "פרוגרסיב נטוורקס" ו"נולסופר" לשחרר בחינם נגני אודיו להורדה, וברגע שתוכנות אלה היו זמינות לקהל הרחב, החלו לצוץ תחנות שידור אינטרנטיות רבות ברחבי הרשת. במקביל תחנות רדיו קיימות הבינו ששידור באינטרנט זו דרך זולה ונוחה להגדיל באופן משמעותי את קהל המאזינים ולהצטרף לחדשנות של הכפר הגלובלי המרושת. בשל העובדה כי תחנות שידור רבות הפסיקו להשתמש בגלי הרדיו אלא החלו לשדר על גבי רשת האינטרנט בלבד, קמו תחנות שידור פרטיות רבות בהן ישנם מספר קטן של עובדים, או אפילו שדרן יחיד, היושב מול מחשבו הביתי ומשדר את תכניו האישיים אל קהל מאזינים סביב העולם‏[1].

יתרונות וחסרונות בשידורי הרדיו המקוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

להעברת שידורי רדיו באינטרנט יש יתרונות רבים: ניתן להאזין לשידורים בכל מקום על-פני כדור הארץ, בעוד שהטווח של שידורי רדיו רגילים מוגבל לסביבתה של האנטנה המשדרת. בנוסף לכך, באינטרנט כל אדם יכול לפתוח תחנת שידור, בעוד שמספר תחנות הרדיו באזור מוגבל למדי עקב מספר התדרים המוגבל.

לשידורי הרדיו באינטרנט יש גם חסרונות: הבעיה העיקרית היא שהשרת של תחנת השידור חייב להפיץ אותו התוכן לכמות גדולה של מאזינים. שיטת ההפצה הנפוצה ביותר היא Unicast, ובה נדרש רוחב פס גדול, מכיוון שהשרת מעביר את השידור באופן אישי לכל מאזין ומאזין. שיטת ה-Multicast יעילה יותר אך פחות נפוצה, בגלל שיש בה חסרונות טכניים אחרים. שיטה אפשרית נוספת היא ביזור נפח השידור באמצעות טכנולוגית ה-P2P, שבה כל מחשב לא רק צורך נתונים מהשרת אלא מעביר את הנתונים שהוא קיבל לעוד מחשבים. שימוש בטכנולוגיות P2P אמור להקטין את מספר השידורים שמעביר השרת למאזינים - במקום שהשרת מעביר את השידור בנפרד לכל אחד מהמאזינים שלו, המשתמשים מקבלים את השידורים ממחשבים של משתמשים אחרים מבלי לגשת לשרת של הרדיו. שימוש בטכנולוגיות P2P צפוי להפחית עלויות לחברות המספקות שידורי רדיו דרך האינטרנט, וחיסכון זה צפוי לזרז חדירה רחבה של טכנולוגיה זו לשוק. מצד שני, רתימת מחשבים אחרים לטובת השידור דורשת את הסכמתם של המשתמשים, ותלויה בהמשך האזנתם לשידור‏[2].

רדיו אינטרנטי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרדיו האינטרנטי הראשון בישראל הוקם בשנת 2000, ונקרא radio–yo. הרדיו הוקם ללא אולפנים, אלא נוצר מאוסף של שדרנים שהיו פזורים ברחבי הארץ, מצפון עד דרום. תחנת הרדיו נסגרה ב-2006 בשל דרישה של חברות התקליטים לשלם להם תמלוגים רטרואקטיביים שהגיעו לסכומים עצומים, כך שהתחנה לא יכלה לעמוד בהם. כך גם תחנות רדיו אינטרנטי נוספות שקמו בישראל לאחר מכן, וכמו radio–Yo נאלצו להיסגר בשל תשלומי התמלוגים הגבוהים והרווחיות הנמוכה.

כיום (אפריל 2014) פועלות בישראל תחנות רדיו באינטרנט אחדות:

  • רדיו מרכז העיר ירושלים: תחנת רדיו שבסיסה בירושלים.‏[3]
  • "הקצה", המשדרת מוזיקה אלטרנטיבית.‏[4]
  • ״Like-My-Radio" המשדרת 24/7 מוסיקה ישראלית ולועזית, ומגוון רב של תוכניות ושדרנים באולפן הנמצא בחולון.‏[5]

תמלוגים וזכויות יוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קצב תחנות השידור החדשות שקמו הואט בעיקר בשל חברות התקליטים והדרישה שלהן לתמלוגים עבור תכנים מוזיקליים וזכויות יוצרים. בגלל שהאינטרנט הינה רשת עולמית רחבה, קשה לחברות התקליטים לבקר ולעקוב אחרי כל תחנות השידור הקיימות והחדשות הקמות מידי יום, ואין דרך יעילה ואחידה לגביית התמלוגים בעבור מדיה באינטרנט. בשל כך, יכול כל אדם להשמיע את התכנים והשירים שהוא בוחר ללא תשלום תמלוגים לחברות התקליטים. תחנות גדולות ומוכרות אינן יכולות להרשות לעצמן שלא לשלם, והן אלה שסופגות את מירב העול מחברות התקליטים. כיום, לפחות בתחנות השידור הגדולות והמוכרות, ישנן מערכות אשר מחשבות, ומרכזות את מספר ההשמעות של כל יצירה במהלך חודש, ממיינות אותן לפי בעלי זכויות, תוכניות ויצירות, וכך משלם הרדיו תמלוגים לבעלי הזכויות על היצירות המוזיקליות בעבור כל השמעה.

עתידנים ואנשי טכנולוגיה שונים צופים כי בעתיד הלא רחוק, כמעט כל תחנות הרדיו יספקו שידורים דרך האינטרנט ועקב כך צפויים להשתנות מכשירי הקצה כך שיקלטו שידורים גם דרך האינטרנט בעזרת חיבור קבוע לרשת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]