שידור דיגיטלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שידור דיגיטלי הוא השימוש באותות ספרתיים כחלק מטכנולוגיית השידור של הרדיו והטלוויזיה. השידור הדיגיטלי נחשב מתקדם יחסית בהשוואה לשיטות השידור האנלוגיות. בשיטות השידור הדיגיטליות, רכיבי הקול ורכיבי התמונה מועברים באופן דיגיטלי (האותות מתורגמים לרצף של סיביות), ולרוב מתווספים אליהם גם נתונים נוספים כגון לוח משדרים, כתוביות ותרגום, ופירוט אודות התוכן המשודר.

יתרון שיטת השידור הדיגיטלי (השוואה לשידור האנלוגי):

  1. תאימות למחשבים, אינטרנט
  2. איכות קול ותמונה גבוהים במיוחד (למשל HDTV)
  3. רזולוציית תמונה גבוהה תוך תפיסת רוחב פס מצומצם
  4. יכולות אינטראקטיביות, שנקראות ITV ‏(interactive television) הטלוויזיה האינטראקטיבית באמצעות הלוויין ואו הכבלים.

שידור דיגיטלי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מאוגוסט 2009, מופעל בישראל שידור דיגיטלי קרקעי של מספר ערוצי טלוויזיה. המערכת מאפשרת קליטה של הערוץ הראשון, ערוץ 2, ערוץ 33, ערוץ 10 וערוץ הכנסת בחינם, לאחר רכישת ממיר דיגיטלי מתאים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Telecom-icon.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.