שיהוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שיהוק הינו תנודות התפרצותיות בלתי נשלטות, חוזרות ונשנות של שריר הסרעפת. תוצאת תנודות בלתי רצוניות אלו הן חסימתו ופתיחתו של בית הקול בצורה מהירה ובלתי טבעית, דבר שגורם להתפרצות קול פתאומית ומהירה מקנה הנשימה והגרון. הדבר גורם לרעש ולהפסק רגעי בדיבור התקני ולמעין 'קפיצה' של חלק הגוף העליון, שגורמת בדרך כלל לאי נוחות לסובלים מהסימפטום.

השיהוקים הינם תופעה רחבת היקף ונפוצה באוכלוסייה הכללית, בדרך כלל תופעה חולפת וארעית ונגרמת על ידי גורם לא־קליני. לעתים השיהוקים אורכים זמן רב ומקורם קליני, נובע מליקוי או מחלה, ודורשים התערבות מקצועית. ברפואה העממית ישנו מספר רב של תרופות סבתא ושיטות להקלה או ריפוי השיהוקים, בעוד לרפואה הקונבנציונאלית יש מספר תרופות לטיפול או אבחונים רפואיים לבדיקת מקור השיהוקים (במקרה של בעיה רפואית שאינה קשורה ישירות בשרירי הסרעפת אשר גורמת לשיהוקים).

השיהוקים נגרמים לעתים על ידי גירוי שמשפיע על העצבים המוליכים לשרירי הסרעפת או על שרירי הסרעפת עצמם. הגירויים מגוונים: כניסת אוויר מיותר לחלל הקיבה, חומציות גבוהה בקיבה, שתייה או אכילה בצורה חפוזה, שתיית אלכוהול, או שינוי חפוז במעלות חום הקיבה כתוצאה משתיית או אכילת דברי מאכל חמים וקרים לסירוגין. לעתים השיהוקים באים גם כתוצאה מהתרגשות או מתח נפשי.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• מאמר בנושא הסיבות לשיהוקים, באתר "נענע"