שיחה:אדמו"ר

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"מנהיגות החסידות מועברת לרוב בירושה, בדרך כלל לבן הראשון של האדמו"ר היוצא" - ומה קורה כאשר לבן אין כישורי מנהיגות, או ח"ו אינו מקפיד על קלה כחמורה? עד כמה חזק כלל הירושה? האם יש דוגמאות למצב שבו יורשו של אדמו"ר היה תלמיד חכם גדול, שהועדף על פני בנו של האדמו"ר? ראוי להרחיב בסוגיה זו. דוד שי - שיחה 13:10, 23 בינואר 2009 (IST)[תגובה]

ראה בשושלת חב"ד:
  • רבי שניאור זלמן מלאדי (אדמו"ר הזקן), מייסד חסידות חב"ד.
  • רבי דוב בר שניאורי (אדמו"ר האמצעי) בנו של אדמו"ר הזקן - הדור השני.
  • רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), חתנו של אדמו"ר האמצעי - הדור השלישי. החתן התמנה למרות שלרבי דוב בר שניאורי היו שני בנים.
  • רבי שמואל שניאורסון, הבן השישי והצעיר ביותר של הצמח צדק, נחשב, על פי פסיקת בית דין שמונה לדון בכך, כממשיך הרשמי של החסידות. חגי אדלרשיחהל-111 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ז בטבת ה'תשס"ט • 13:21, 23 בינואר 2009 (IST)[תגובה]
הוספתי לערך. דוד שי - שיחה 13:58, 23 בינואר 2009 (IST)[תגובה]
פסיקת בית הדין היא אגדה של חב"ד-ליובאוויטש, שלדעתי חסרת מקור היסטורי. בתכל'ס רוב בני הצמח הצדק שימשו כאדמורי"ם - וחלקם היו חשובים יותר (בזמנם) מהאדמו"ר "הרשמי". שפ2000 - שיחה 19:46, 18 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

האיש והאגדה, אני מקווה שלא ברצינות ביקשת מקור לכך שיש ביקורת מכיווןנם של המתנגדים לחסידות על יחידיותו של האדמו"ר... גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 19:21, 18 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

במלוא הרצינות. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 19:22, 18 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
הנה מקור. אני מצטט: "המתנגדים הדגישו את המרכזיות של לימוד התורה והתנגדו לגישת החסידים, שהעיקר הוא כוונת הלב וההתלהבות הדתית ולא הלימוד והקיום הדקדקני של המצוות. מעמדו המיוחד של המנהיג החסידי, "הצדיק", כמתווך בין החסידים הפשוטים לאלוהים היה בעיני הגר"א פסול מיסודו." גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 19:34, 18 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
יפה. עכשיו רק צריך לתקן בערך: "העמדת הרב במקום כל כך מרכזי עד להחשבתו כמתווך בין החסידים לאלוקים נתקלה בהתנגדות מצד המתנגדים". ואחר, להוסיף את המקור שהבאת. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 19:56, 18 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
בוצע בוצע גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 20:02, 18 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
מצויין, אבל מעניין ששכחת לתקן את ה"אלוקים. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 20:05, 18 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
אתה רואה... מתפלק לי לפעמים... לא נורא. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 20:08, 18 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

מינוי לכל החיים (ניסוח מזעזע)[עריכת קוד מקור]

"המינוי לאדמו"ר הוא לכל ימי חייו, ולעתים מכהן אדם כאדמו"ר תקופה ממושכת לאחר שמחמת מחלה איבד את צלילות דעתו, ואינו מסוגל לתפקד כמנהיג רוחני." - זה נשמע לא טוב, צריך לכתוב משהו ברוח "המינוי הוא לכל החיים, ואין מכתירים אדמו"ר חדש כל עוד האדמו"ר חי, אף אם הוא מבוגר מאד או חולה ואינו מתפקד". ראובן הגרשוני - שיחה 22:15, 17 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

האם הניסוח מזעזע, או שמא המציאות מזעזעת? דרך אגב, מבוגר מאוד כלל אינו בעיה, כל זמן שדעתו צלולה. דוד שי - שיחה 23:00, 17 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]
המציאות לא כל כל מזעזעת בהתחשב בעובדה שבדרך כלל במצב כזה מי שמנהיג בפועל את החסידות הוא הבן "יורש העצר", ורק מפני כבודו של האדמו"ר לא מכתירים את הבן לאדמו"ר בחיי האב, (וכמובן שעדיין מאד מכבדים ומעריצים את האדמו"ר על אף שכבר אינו צלול בדעתו). ועל כן אני חוזר על עמדתי שיש לנסח מעין ההצעה שהצעתי. ראובן הגרשוני - שיחה 02:19, 18 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]
שיניתי חלקית. דוד שי - שיחה 07:21, 18 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

בדורות הראשונים פעמים היה האדמו"ר רב העיר[עריכת קוד מקור]

ראוי לציון, כי בדורות הראשונים של החסידות, רבים מהאדמו"רים כיהנו כרבני העיר הרשמיים, כמו למשל רבי לוי יצחק מברדיטשוב רבי אברהם יהושע השיל מאפטא רבי שניאור זלמן מליאדי ועוד רבים. נוהג זה נהג עד השואה במקומות שונים (בעיקר בגליציה והונגריה) ובתקופות האחרונות לדוגמא בחסידות בעלז, רבי חיים הלברשטאם מצאנז וכל יוצאי חלציו כדוגמת חסידות באבוב, וכל השאר (גורליץ, סטרופקוב וכו'). בחסידות סיגעט - סאטמאר, ועוד.

כמו כן בדורות הראשונים חלק נכבד מאד מהאדמו"רים היו בתפקיד מגיד מישרים בקהילות ישראל, דוגמת המגיד ממזריטש, המגיד מטשרנוביל, המגיד מקוז'ניץ, ועוד, אך תופעה זו פסקה בתקופה מוקדמת בהרבה, מאשר אדמו"ר-רב שכאמור, המשיך במקומות מסויימים עד השואה.

יש להוסיף את כל הנ"ל בערך בצורה ברורה. ראובן הגרשוני - שיחה 01:20, 30 במאי 2010 (IDT)[תגובה]

הרש"ז לא היה רב העיר. בליוזנה הוא היה "מגיד מישרים" ובלאדי כנראה לא היה לו כל תפקיד רשמי (ואולי גם שם היה "מגיד"). אי"ש | שו"ת, ז' בשבט ה'תשפ"ג ; 23:43, 28 בינואר 2023 (IST)[תגובה]

דרוש שכתוב[עריכת קוד מקור]

  1. נושא הערך הוא מה שמכונה "צדיק" [טכנית, 'צדיק (חסידות)' הוא השם המתאים]. אדמו"ר - שהוא תואר כבוד כללי - נעשה שם נרדף לכך בישראל, ובאירופה ובאמריקה משתמשים ב'רבי' על אותו משקל.(ראה Jacques Gutwirth. The Rebirth of Hasidism: From 1945 to the Present Day. עמ' 7.)
  2. הצדיק הוא מושג שאינו קשור דווקא לראשות חצר ממוסדת, ושהתקיים הרבה לפני שאלה התגבשו. יש לפרט לגבי מעמדו, על המשמעויות המיסטיות הנלוות (מוריד שפע וכו' וכו').
  3. אני לא בטוח, אבל העניין עם "הרבי רבי אלימלך מליז'נסק" נראה כאי-הבנה של ההבדל בין ר' (ר' יהודי וכד', כפנייה נימוסית), ל"רבי" ממש. צ"ל: הרבי ר' אלימלך. מהמברטה - שיחה 19:12, 23 בדצמבר 2013 (IST)[תגובה]
כבוד הAddMore, לערך הזה קוראים אדמו"ר כי זה הכינוי המקובל בישראל לרבי של החסידים. אתה יכול להוסיף פסקה על כך שבעבר הכינוי המקובל היה 'צדיק' ושבחו"ל (באמעריקע) משתמשים יותר במילה רֶבֶּה, אולי אפשר גם להרחיב את הערך צדיק ולכתוב שם על משמעות נוספת, שבשימוש יהדות אירופה, למילה צדיק. שפם אדום - שיחה 19:28, 4 בספטמבר 2014 (IDT)[תגובה]
כמו שאמרתי זה הכינוי המקובל בישראל. יש גם רבנים מתנגדים שקראו להם אדמו"ר לפני ובמהלך החסידות, ובאירופה/אמריקה קוראים לזה "רבי". השם הנכון להגדרה בתחילת הערך הוא צדיק, אדמו"ר זה סתם תואר. נ.ב., לא הצעתי להעביר את הערך ל'צדיק (חסידות)', כי אכן אדמו"ר מוכר יותר.AddMore - שיחה 19:31, 4 בספטמבר 2014 (IDT)[תגובה]
בוויקיפדיה העברית הולכים על פי השם המקובל בעברית ונראה שהתואר אדמו"ר החליף בשפתנו את המושג צדיק שהיה בשימוש באירופה. התואר אדמו"ר הוא בשימוש הכי נרחב ואחריו רבה. ב'צדיק' כמעט לא משתמשים למשמעות המושג אלא לשם תואר, לראיה לא תראה ותשמע הרבה "הצדיק מגור" או "הצדיק מקרלין", דוגמה חריגה מהשנים האחרונות היא "הצדיק משטפנשט". שפם אדום - שיחה 20:02, 4 בספטמבר 2014 (IDT)[תגובה]
אני בהחלט מסכים שזה המושג הרווח (לפחות בארץ), ואכן אני ממש לא רוצה להעביר אותו דף. הוא פשוט לא הכי נכון. אני מעדיף את זה ככה. מבקש שובר שוויון ממשתמש:נרו יאיר או משתמש:גנדלף, קומפרמיסו.AddMore - שיחה 20:23, 4 בספטמבר 2014 (IDT)[תגובה]
אני לא בטוח שאני מבין מה הוויכוח. בגדול אדמו"ר היום הוא כינוי לצדיק חסידי שיש לו חצר ונוהג מנהגים חסידיים מסוימים. לצדיק אין בהכרח חצר והוא לאו דווקא חסידי. השמות האחרים שהזכרתם אינם תלויים במקום דווקא אלא בשפה. ביידיש (ובסלנג חרדי) קוראים לזה רבי (קרי: רעבע), באנגלית grand rabbi. האם על זה הדיון? נרו יאירשיחה • ט' באלול ה'תשע"ד • 21:52, 4 בספטמבר 2014 (IDT)[תגובה]
משתמש:נרו יאיר (ממש מוצלחים התיוגים האלה), למיטב הבנתי אנחנו מתייחסים לא רק לראש חצר ממוסדת אלא לצדיק החסידי (מוריד שפע וכו') שקדם לכך. בתולדות יעקב יוסף וכו' מדברים על הצדיק ולא על איזה אדמו"ר או רבי. נכון שהיום "אדמו"ר" מוכר הרבה יותר, אבל לדעתי הניסוח עכשיו עדיף כי הוא מזכיר מה המקור. יש גם מתנגדים שכונו אדמו"ר, וסתם רבנים לא קשורים.AddMore - שיחה 22:27, 4 בספטמבר 2014 (IDT)[תגובה]
הצדיק של פעם והאדמו"ר של היום הם למעשה שני תפקידים שונים, למרות שחסידים היו רוצים להדגיש את ההמשכיות. צריך להחליט על מה הערך מדבר, ואם על שניהם - צריך להבהיר שאלה שני דברים עם הבדלים משמעותיים ביניהם. נרו יאירשיחה • ט' באלול ה'תשע"ד • 22:36, 4 בספטמבר 2014 (IDT)[תגובה]
כשלעצמו זה נכון, סוג של, אבל הערך המקורי אכן לא הפריד בין שני המושגים. "התבטלות לצדיק", "צדיק יסוד עולם" וכו' אלה דברים שמראשית החסידות. נומינלית, האדמו"ר הוא אכן הצדיק של פעם, למרות שלא הייתי בונה על הרבי'ז הנוכחיים שישיגו דבקות. אם כך, הערך צריך להתייחס רק לראשי החצרות, ולהתחיל מתישהו בין 1800 ל-1850. איך אפשר להפריד את זה, לדעתך?AddMore - שיחה 23:36, 4 בספטמבר 2014 (IDT)[תגובה]
נומינלית זה לא מספיק, התפקוד שונה לגמרי. פעם זה היה עניין רוחני נטו, היום זה עניין מוסדי כמעט אוטומטי, הבן של הופך להיות גם הוא אדמו"ר. צריך כמובן להחליט במה בדיוק עוסק הערך. נרו יאירשיחה • ט' באלול ה'תשע"ד • 23:44, 4 בספטמבר 2014 (IDT)[תגובה]
שוב, מה שאתה אומר הוא נכון. השאלה איך מפרידים, כי במקור הערך לא ממש חילק. וגם קשה לי לראות איך מצליחים לנתק את התפקיד מההיבטים הרוחניים שיש לו לפחות בתיאוריה.AddMore - שיחה 23:46, 4 בספטמבר 2014 (IDT)[תגובה]
יש פה עבודה, וצריך להתבסס על המחקר בנושא. נרו יאירשיחה • י' באלול ה'תשע"ד • 00:02, 5 בספטמבר 2014 (IDT)[תגובה]
100%. אם כך זה צריך לכסות מ-1813, הפעם הראשונה בה נערכה ירושה, והלאה. מקובל?AddMore - שיחה 13:47, 5 בספטמבר 2014 (IDT)[תגובה]
כבר במאה ה-18 הייתה ירושה בחסידות צ'רנוביל. בתחילה הירושה הייתה במקרים מסוימים, אחר כך הפכה לאוטומטית. נרו יאירשיחה • י' באלול ה'תשע"ד • 16:27, 5 בספטמבר 2014 (IDT)[תגובה]

התואר רב של האדמו"רים המוזכרים[עריכת קוד מקור]

למה בערך זה כל המוזכרים בו, גם רבנים ואדמו"רים ידועים מוזכרים ללא שום תואר. מיראני - שיחה 23:53, 7 בספטמבר 2014 (IDT)[תגובה]

דרישה לשכתוב[עריכת קוד מקור]

AddMore-III לא שכתבתי את הערך, בעיקר שינתי את הפתיח, הדרישה לשכתוב דחוף עומדת בעינה, אני מתקשה להבין את הקשר שבין משפט למשפט בין בפתיח ובין בכל הערך, אני חושב שאפילו אינני צריך להביא ראיות לכך. בברכה אבי84 - שיחה 10:39, 25 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]

אני לא הבנתי את סדר המשפטים כפי שכתבת אותו ("המנהיג הרוחני והמרכזי", "לשיטה זו" במקום אולי "לפי" וכו'), אבל שמרתי בערך על הפיצול לפרקים. בהחלט לא הבנתי את פיצול-היתר לפסקאות, חלקן בנות שורה או שתיים. אם אתה רוצה לשכתב את הערך, שכתב אותו, אני לא אעשה זאת במקומך. AddMore-III - שיחה 11:36, 25 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]

הערך לדעתי לוקה בחסר בהבהרת תפקידו של רבי והתפיסות השונות למושג בין החצרות התמים - שיחה 12:41, 19 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]