שיחה:אהרן חורין

ערך זה צוטט בכך היה נראה מרן הגאון הגדול רבי אהרן חארין מייסד כת הרפורמים, חיים שאולזון, בעולמם של חרדים, 1 במרץ 2016.

דגי חידקן אינם כשרים

דגי חידקן אינם כשרים והרב יחזקאל לנדא מעולם לא הכשיר את אכילתם, כי אם את השימוש בקרום שלפוחית האוויר של אחד ממיני הדג בתהליך ההצללה של משקאות חריפים מסוימים. ניתן לעיין בערך על יחזקאל לנדא ובדף השיחה של הערך כדי למצוא את פסיקתו של הרב לנדא בכבודו ובעצמו. הנוסח הקיים כרגע בערך עלול להטעות את קוראינו ויש לתקנו. להבא, נא להצמיד מראה מקום מדויק לטענה עליה הוצבה תבנית {{מקור}}, ולא להסירה סתם. תודה ויום טוב, ליאור ޖޭ • כ' באדר ה'תשס"ט • 12:50, 16 במרץ 2009 (IST)

ליאור, אני לא רוצה לשחזר שוב, אך מה שכתבת פולמוסי ואינו מתאים לערך זה. מה שאתה הוספת זו דעתך ופרשנותך והיא מחקר ראשוני, כי אין לך מקור שאומר "הרב לנדא לא הכשיר את הדג למאכל", אתה הסקת מסקנה משלך והכנסת אותה לערך וזה אסור. אנא, תוריד דברים אלה, שלא נוגעים לחורין, אין להם מקור ושנויים במחלוקת. אם הדג כשר או לא זה תלוי במי המשיב - עבור היהודים הספרדיים תמיד היה כשר והאשכנזים נחלקו בדעותיהם. בברכה. ליש - שיחה 13:20, 16 במרץ 2009 (IST)

המחלוקת לא ברורה לי, כנראה מפאת בורותי. הנה תשובתו של הרב לנדא. כבר במשפט הפתיחה מבהיר הרב "והוא דג טמא". אם אין ברשותך מקור הקובע אחרת, יש להבהיר לקוראינו כי "הרב לנדא מעולם לא התיר את הדג למאכל", אחרת הם עלולים לקבל את הרושם השגוי שאהרון חורין הסתמך על פסיקתו של הרב לנדא, ולא היא. לחילופין, אפשר פשוט לא להזכיר את הרב לנדא בערך הזה. ליאור ޖޭ • כ"א באדר ה'תשס"ט • 16:21, 16 במרץ 2009 (IST)

אספר את העניין בקיצור. בקהילת יהודי טימישוארה, שהייתה באותם הימים בחלק ההונגרי של האימפריה האוסטרו-הונגרית וכיום ברומניה, כיהן הרב צבי בן ישראל הלוי, שהיה תלמיד של הרב יחזקאל לנדא ("הנודע ביהודה"). בטימישוארה היו, בנוסף ליהודים אשכנזים, גם יהודים ספרדים, שנהגו על פי מנהגי כשרות מעט שונים משל האשכנזים. היהודים הספרדים של טימישוארה נהגו לאכול את דג השטיר"ל תי"ק (זאב מים) acipenser ruthenus pygmaeus והרב צבי בן ישראל הלוי שלח בשנת תקמ"ב שני דגים לרבו, "הנודע ביהודה", כדי שיפסוק בשאלת כשרותם, אם יש לדג סנפיר וקשקשים הנבדלים מהגוף.

הרב יחזקאל לנדא

"הנודע ביהודה" נתן תשובה חיובית ובעקבותיו אישר גם הרב של ארד (עיר בקרבת טימישוארה), אהרון חורין, את אכילת הדג. בספרו של הרב חורין, "אמרי נועם", שהודפס בפראג, הותרה אכילת הדג בהתבסס על טענות הלכתיות. מול הרבנים האלה יצאו הרב יצחק גריסהאבן והרב מרדכי בנט שהתנגדו ותבעו את הפסקת הפצת הספר.

המחלוקת ההלכתית הזאת הייתה יריית הפתיחה במאבק בין היהדות החרדית של הונגריה שהפכה בהדרגה לאולטרה-חרדית (היפר-אורתודוקסית) ומקדשת את הקביעה חדש אסור מן התורה, לפי הרחבתו של החת"ם סופר ובין "תנועת המתקנים", התנועה הרפורמית שכונתה בהונגריה בשם יהדות ניאולוגית.

כפי שאתה רואה יש היסטוריה ויש מקורות. בנוסף לכל זה, בערך על חורין אנחנו מציינים איך חורין ראה את הדברים ועל כך אין מחלוקת כלל. בברכה. ליש - שיחה 16:45, 16 במרץ 2009 (IST)

תודה על ההסבר המרתק. האם אתה בטוח שהנודע ביהודה התיר את הדג לאכילה ממש, ולא רק לשימוש בהכנת יין כשר? אם כן, מדובר בסתירה של ממש עם הציטוט הישיר שהבאתי. בכל אופן, נראה שבתוך שבועות ספורים נוכל לקבל סקירה יסודית יותר של המחלוקת ההלכתית הנדונה. ליאור ޖޭ • כ"א באדר ה'תשס"ט • 18:31, 16 במרץ 2009 (IST)

אני יודע רק מה כתוב בספרים וזה מופיע בכל הספרים הדנים בנושא זה. יש הסבר אפשרי, אך אינני יודע אם הוא, הוא ההסבר הנכון - אחרי הפסיקה התנפלו השמרנים על לנדא ועל חורין, עשו להם זובורים ודרשו שיחזרו בהם (היו גם פסיקות נוספות שלא מצאו חן בעיני השמרנים) ולעתים, כשהיה קשה מדי לשאת את הלחץ, חורין חזר בו וכשהלחץ ירד מעט שב לסורו. אולי גם לנדא נהג כך. בברכה. ליש - שיחה 18:36, 16 במרץ 2009 (IST)

כאמור, אני לא מבין דבר במחלוקות רבניות ככלל ובפרשה הנדונה בפרט. ככל שהצלחתי להבין מהערכים בעברית ובאנגלית על דגי החידקן, אין שום ספק שהם נטולי קשקשים ולכן לא כשרים. המחלוקת ההלכתית נגעה לעניין אחר לגמרי - האם קרום שלפוחית האוויר של הדג נספג ביין ומטמא אותו, או רק מנקה אותו מהלכלוך בזכות תכונותיו הפיזיקליות. הנודע ביהודה הגיע למסקנה שהיספגות הקרום ביין זניחה מבחינה הלכתית (כמוסבר בתערובת (הלכה)) ולכן היין כשר, בעוד שרבנים אחרים החמירו. אבל אני מוכן להמתין בסבלנות שהבקיאים ממני ירחיבו את שני הערכים הנדונים. כל טוב, ליאור ޖޭ • כ"א באדר ה'תשס"ט • 19:13, 16 במרץ 2009 (IST)

כל התשובות מצויות כאן - זה מעניין מאוד. בברכה. ליש - שיחה 20:17, 4 באפריל 2009 (IDT)

נראה ששחזרנו כאן את אי ההבנה ההדדית המתוארת במקור זה. הנודע ביהודה בדק ומצא כי דגי זאב מים (שטירל) כשרים למאכל מאחר וניתן להסיר את קשקשיהם לאחר השרייה במי אפר. יש עשרים וחמישה מינים אחרים של חדקניים, רובם מינים טמאים לכל הדעות. המקור שהבאתי מדבריו של הרב לנדא עוסק במין חידקן ענק , שהוא דג טמא לכל הדעות. ליאור ޖޭ • כ"ב באדר ה'תש"ע • 11:30, 8 במרץ 2010 (IST)

דיון על מה אמור להופיע או לא להופיע בפסקת הפתיחה

יש חשיבות בפרטים לגבי הארצות שבהם האדם נולד ופעל. Ewan2 - שיחה 11:20, 5 בדצמבר 2009 (IST)

ודאי שיש חשיבות, לכן הם צריכים להופיע בערך, אך לא כל הפרטים יכולים וצריכים להופיע בפסקת הפתיחה. פסקת הפתיחה נותנת את התמצית, פרטים ביוגרפיים בסיסיים ואת הדברים החשובים ביותר, היתר יופיעו בהמשך. בפסקת הפתיחה לא צריכה להופיע "צ'כיה" שהקישור אליה מוביל למדינה שלא הייתה קיימת בעת שנולד הרב - הוא נולד באימפריה. בפסקת הפתיחה צריכה להופיע העיר בה כיהן מרבית חייו, ארד, אך אין צורך לציין שארד הייתה בטרנסילבניה, באירופה ועל כדור הארץ - פרטים על מיקומה של ארד יקבל הקורא המתעניין, כשילחץ על הקישור של ארד. חשוב מאוד שתופיע הרפורמה ביהדות, שחורין נחשב לאחד מאבותיה וצריך להיות קישור אליה (הקישור שהורדת), כדי שהקורא יוכל ללכת לפי הקישור ולדעת במה מדובר. ליש - שיחה 11:44, 5 בדצמבר 2009 (IST)

השייכות לארץ מוצא ולארץ שבה פעלהיא חשובה גם בהגדרת האדם.Ewan2 - שיחה 17:32, 12 בינואר 2010 (IST)

מצער לראות שאינך מתייחס כלל למה שכתבתי לך לעיל וממשיך להוסיף לערך פרטים טפלים או לא נכונים.

לא הסברת מדוע מחקת את הקישור להרפורמה ביהדות ולא הסברת מדוע לדעתך חשוב שפרטים טפלים על מיקומן הגאוגרפי של הישובים ארד ו-Hranice צריכים להופיע בפסקת הפתיחה.

לא הסברת מדוע הוספת את הרב חורין לקטגוריה של רבנים צ'כיים, למרות שלא כיהן כרב בצ'כיה (שלא הייתה קיימת בתקופתו) וגם לא בטריטוריה שמאוחר יותר הייתה לצ'כיה.

הכותרת שבחרת לדיון זה היא הצהרתית ומתגרה וכבר הערתי לך מספר פעמים בעבר על השימוש הפולמוסי שאתה עושה בכותרות, שלאחר מכן מופיעות בתקצירי העריכה. אני משנה את הכותרת. ליש - שיחה 18:15, 12 בינואר 2010 (IST)

"רב של יהודי ארד" אינה הגדרה משביעה רצון. לא כתוב כך על רבנים אחרים. לא הייתה לו מולדת? ארד אינה חלק מאיזו ארץ או חבל ארץ? . הרב חורין משתלב מצויין ברשימת הרבנים הצ'כים

הגדולה. פירסם את ספריו בפראג, בירת צ'כיה. היה בקשר מתמיד עם מולדתו צ'כיה, ארץ הקיימת ובועטת מזה אלף שנה. לא נמחק שום קישור של מתשמשים אחרים. ממני אין שום כוונה פולמוסית. כפי שיש רבנים ילידי פולין או אוקראינה או רומניה יש רבנים ילידי צ'כיה. המלחינים בדז'יך סמטנה ו אנטונין דבוז'ק היו גם כן ילידי צ'כיה למרות שצ'כיה לא הייתה עצמאית. איש לא מגדיר אותם מלחינים מפראג או מלחינים אוסטרים -הונגרים. איני כועס על הצנזורה שעשית בכותרת. Ewan2 - שיחה 01:59, 13 בינואר 2010 (IST)

כמה תיקונים

במקורות שונים מוזכרת הסכמה של רבי משה מינץ, ולא מוזכרת הקדמה. זה גם נשמע סביר בהרבה. (בד"כ המחבר כותב בעצמו הקדמה לספרו, ולא מישהו אחר).

הרב מינץ כותב שההסכמה היתה טעות, וכי שוכנע ע"י מקורבי חורין לתת את ההסכמה קודם שקרא את הספר. ברור מיחסו של החתם סופר לרב מינץ שהוא לא חשב שהוא מחזיק בדיעות רפורמיות. גם עם מישהו פירש את חזרתו של הרב מינץ מההסכמה כנובעת מלחץ, אי אפשר להציג פרשנות זו כעובדה.

המשפטים - "אנשי קהילתו של חורין נשארו נאמנים לו" ו"אנשי קהילת ארד פנו לרב מינץ שיודיע להם כיצד לנהוג ברבם." נראים לי קצת סותרים, ע"פ הידוע לי המשפט השני הוא הנכון.

אלמוני, הערך נכתב על פי מקורות המצוינים בו, מקורות רציניים וכל הכתוב בו נתמך על ידם. דבריו של אלמוני אינם יכולים לשמש מקור לשום דבר. פרט לכך, ידוע כבר שעל הרב חורין ועל הרב מינץ הופעל מכבש גדול של לחצים, כדי שיחזרו בהם - לא רק הרב מינץ, גם הרב חורין בעצמו נכנע בשלב מסוים וחזר בו ולאחר מכן חזר מהחזרה. ברור מאיזה צד של המתרס אתה בא וברור איזה מטרה אתה רוצה לקדם. בברכה. ליש - שיחה 12:07, 2 במרץ 2012 (IST)

על המשפטים בערך אליהם התייחסתי לא צויין מקור ואיני יודע אם המקור שצויין בהמשך מתייחס גם אליהם, (וגם איני יודע מה מידת אמינותו והאובייקטיביות שלו).

המקורות לדברי:

מכתבו של הרב מינץ לאהרן חורין - "אשר הרבה מאוד שגיתי בתת לו הסכמה על ספרו", "כי פיתתני ואפת ע"י סיעות מרעיו בהסכמה על ספרו אשר לא שלטו בו עיני" (המכתב מופיע שו"ת חתם סופר חלק ו - ליקוטים סימן צג )

את יחסו של החת"ם סופר לרב מינץ אפשר לראות במכתביו, גם הם נמצאים בשו"ת חת"ם סופר.

הסתירה הפנימית אליה התייחסתי גלוייה בערך.

בקשר למשפט על הצד של מתרס ממנו אני בא, כדאי לשים לב לויקיפדיה:כללי התנהגות בין חברי הקהילה.

נתחיל מהסוף, האם אתה חבר קהילה? אם כן, מדוע אינך מזדהה? תכלס, מה בדיוק אתה רוצה, שנקבל את גרסת הרב מינץ, לאחר הלחצים שהופעלו עליו? אם כן ברור שאתה בא מצד הקבוצה שהפעילה את הלחצים. באנציקלופדיה לא לוקחים צד, אלא מספרים את כל האמת, מתן ההסכמה, כתיבת ההקדמה והחרטה לאחר הפעלת הלחצים. בברכה. ליש - שיחה 12:49, 2 במרץ 2012 (IST)

טוב, לא קראתי אתויקיפדיה:כללי התנהגות אל אלו שאינם חברי הקהילה. לא ברור לי מה מקורם של הטענות שאתה מתייחס אליהם כעובדות, שנכתבה הקדמה ע"י הרב מינץ והופעלו עליו לחצים. בספר עמק השוה יש הקדמה, והיא נכתבה ע"י מחבר הספר. הערתי גם, שהחתם סופר (שאגב, זיהה נכון את חוסר המשמעות של חזרתו של חורין בעקבות הלחצים), התייחס לרב מינץ באופן שמלמד שלא חשד בו כלל שהוא מחזיק בעמדות רפורמיות.

האופן שבו נוסחו הדברים הוא נקיטת צד ברורה, שהחזרה נבעה מלחצים.

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://oterarad.jewish.ro/html/sinagoga.html
  • In אהרון חורין on 2011-11-22 19:27:30, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In בית הכנסת של ארד on 2011-11-22 20:48:31, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In אהרון חורין on 2011-11-27 22:39:15, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In אהרון חורין on 2012-01-20 00:43:23, Socket Error: 'node name or service name not known'
  • In בית הכנסת של ארד on 2012-01-20 02:32:35, Socket Error: 'node name or service name not known'
  • In אהרון חורין on 2013-05-03 10:35:48, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 13:36, 3 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://74.125.77.132/search?q=cache:ynXwlg0oTSkJ:www.yivoinstitute.org/pdf/reform.pdf+Moshe+Carmilly-Weinberger&hl=iw&ct=clnk&cd=50&gl=il&client=firefox-a
  • In אהרון חורין on 2011-11-22 19:27:51, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In אהרון חורין on 2011-11-27 22:39:35, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In אהרון חורין on 2013-05-03 10:35:58, Socket Error: 'Connection timed out'

--Matanyabot - שיחה 13:36, 3 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 3

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://74.125.77.132/search?q=cache:E9gI1CmqccAJ:www.litere.uvt.ro/revista_arheologie/articole/nr2-2004/Groza%2520Felicia.pdf+Arad+%22Aron+Chorin%22&hl=iw&ct=clnk&cd=16&gl=il&client=firefox-a
  • In אהרון חורין on 2011-11-22 19:27:51, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In אהרון חורין on 2011-11-27 22:39:36, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In אהרון חורין on 2013-05-03 10:36:19, Socket Error: 'Connection timed out'

--Matanyabot - שיחה 13:36, 3 במאי 2013 (IDT)

וביקר את החת"ס ובנט על טיפולם בנושא.

typo? Nachum - שיחה 14:59, 23 בנובמבר 2015 (IST)

דיווח שאורכב ב-08 בנובמבר 2020

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

בתחילת הערך כתוב: ׳חורין - בכתיב מיושן... ׳. האם אין זה כתיב יידי? ואז יותר נכון לכתוב: ׳ביידיש: חארין׳.

תעתיקים בסגנון זה אפשר למצוא גם בספרות הרבנית מחוץ לאירופה. AddMore-III - שיחה 20:05, 8 בנובמבר 2020 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באהרן חורין שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.romanianjewish.org/db/pdf/nr284_285/pagina14.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20081011235829/http://www.romanianjewish.org/db/pdf/nr284_285/pagina14.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 12:47, 6 בנובמבר 2022 (IST)