שיחה:אוסילוקוקסינום
הערות[עריכת קוד מקור]
ברכות על כתיבת הערך. שתי הערות עיקריות - ראשית, בפרק "מקור והיסטוריה", נכתב: "מסקנותיו של רואה, שהתאימו לגישה ההומאופתית..." - אולם לא ברור כיצד התאימו המסקנות לגישה ההומאופתית. שלושת עקרונות היסוד הם - דומה מרפא דומה (חומר הגורם לתסמין בריכוז גבוה ירפאו בריכוז נמוך ביותר), דילול מחזק כוח ריפוי (ומעלים יכולת פגיעה), והדילול חייב לכלול ניעור מסוים מאוד כדי לקבל את התופעות המועילות. אולי התיאור לא מדויק, אבל לא נראה שהמסקנות של הרופא המדובר תואמות לעקרונות אלה. לא נטען שאיברי האווזים גורמים למחלה, ולכן אין "דומה מרפא דומה", וזה העקרון הבסיסי ביותר.
שנית, בפרק "יעילות האוסילוקוקסינום" כתוב "...טיפול ישיר בתסמינים של מחלה, כפי שנעשה לעתים ברפואה קונבנציונלית..." - זה לא נכון לגבי רפואה קונבנציונלית, שדווקא מטפלת גם במקור (אם ניתן, כמובן), כמו בעזרת אנטיביוטיקה וכו', וגם בתסמינים, כדי לשפר את איכות חייו של החולה. דווקא ההומאופתיה מתמקדת בתסמינים, ומשתמשת ברמדי התואם לתסמינים, לפי "דומה מרפא דומה". יש כאן ייצוג לא נכון של הרפואה.
הערות קטנות יותר - באותו פרק, "דילול של החומר... פי מאתיים" - הדילול אינו פי 200 (חלק אחד מתוך 200), אלא פי 100, מאתיים פעם, כלומר פי 100 בחזקת 200 (או 10 בחזקת 400). בפרק זה גם מוזכר מחקר בודד (שנת 2000) בו נמצא יתרון, אולם לאחר מכן מתוארת סקירה בה לא נמצא יתרון. למחקרים בודדים חשיבות מועטה יחסית, ולכן הדבר החשוב הוא סקירה של כמה מחקרים. למעשה, אם יש סקירה שאומרת שלא נמצא יתרון (לפחות לא חד משמעי), משמעות הדבר שקיימים מחקרים נוספים בעלי תוצאות שליליות, וכולם יחדיו נסקרו בסקירה. אז מדוע מוזכר רק מחקר שמצא תוצאות חיוביות? עדיף לכתוב רק על הסקירה, או לתאר את היחסים ("מתוך 10 מחקרים, אחד מצא תוצאות חיוביות", או משהו כזה). חשוב גם לציין את גודל הדגימה (עשרה חולים? אלף?). כמו כן, כאשר התוצאה אינה מובהקת סטטיסטית (ונראה שכך הדבר במחקר משנת 2000, אם הבנתי את הטקסט כאן), זה הדבר החשוב, ולא הנטייה לכיוון זה או אחר, שיכולה להיות מקרית (ולכן היא לא מובהקת).
בברכה, עופר קדם - שיחה 17:44, 6 באפריל 2009 (IDT)
- שיניתי מעט את הניסוח בהתאם לביקורת. :-) Danny-w 18:55, 6 באפריל 2009 (IDT)
- בעניין הבחירה דווקא באווזים מסוג מסויים, והקשר של הדבר לעיקרון "דומה מרפא דומה" - אין לי תשובה, וגם מעיון בוויקיאנגלית העניין לא ברור לי כ"כ. אשמח אם מישהו הבקיא ברזי ההומאופתיה יבהיר את העניין. בברכה, דני. Danny-w 18:59, 6 באפריל 2009 (IDT)
- הערך האנגלי לא תואם למה שכתוב אצלנו. שם מוסבר שהרופא בדק את הדם של חולים במיקרוסקופ, וראה שם בקטריה מסוימת, לה קרא Oscillococcus. הוא מצא את הבקטריה הזו גם בדם של חולים במחלות אחרות. מכאן אני מבין את הרעיון ההומאופתי - אם הבקטריה גורמת למחלה, אז בריכוז זניח אולי היא תרפא אותה. בכל מקרה, אז הוא ניסה סוג של חיסון מבוסס על זה בחולי סרטן (שגם אצלם מצא את הבקטריה), אך זה לא עבד. אז חיפש את הבקטריה אצל בעלי חיים, ולבסוף מצא אותה אצל ברווז מסוים (Long Island duckling), ולא אווז. מהטקסט שם נראה שהחיפוש היה פשוט בשביל למצוא מקור לייצור מסחרי של תכשירים המבוססים על הבקטריה הזו. גם מקור מספר אחת בערך העברי מסכים עם זה. אז מאיפה הסיפור של שהייה של אנשים עם חלקי אווזים וכו'? עופר קדם - שיחה 19:15, 6 באפריל 2009 (IDT)
- את ההסבר לקחתי מעלון הסבר על התרופה שנמצא בידי. אני מסכים שהוויקיאנגלית מסבירה את העניין טוב יותר. אפשר לשנות. (אם כי יש לציין שמחלת השפעת אינה נובעת מבקטריות אלא מוירוסים). Danny-w 19:22, 6 באפריל 2009 (IDT)
- תיקנתי את הערך. תודה. הניסוח כעת הוא כזה שלא יובן ממנו ששפעת נגרמת על בקטריה, דבר שאינו מדוייק. Danny-w 19:46, 6 באפריל 2009 (IDT)
- את ההסבר לקחתי מעלון הסבר על התרופה שנמצא בידי. אני מסכים שהוויקיאנגלית מסבירה את העניין טוב יותר. אפשר לשנות. (אם כי יש לציין שמחלת השפעת אינה נובעת מבקטריות אלא מוירוסים). Danny-w 19:22, 6 באפריל 2009 (IDT)
- הערך האנגלי לא תואם למה שכתוב אצלנו. שם מוסבר שהרופא בדק את הדם של חולים במיקרוסקופ, וראה שם בקטריה מסוימת, לה קרא Oscillococcus. הוא מצא את הבקטריה הזו גם בדם של חולים במחלות אחרות. מכאן אני מבין את הרעיון ההומאופתי - אם הבקטריה גורמת למחלה, אז בריכוז זניח אולי היא תרפא אותה. בכל מקרה, אז הוא ניסה סוג של חיסון מבוסס על זה בחולי סרטן (שגם אצלם מצא את הבקטריה), אך זה לא עבד. אז חיפש את הבקטריה אצל בעלי חיים, ולבסוף מצא אותה אצל ברווז מסוים (Long Island duckling), ולא אווז. מהטקסט שם נראה שהחיפוש היה פשוט בשביל למצוא מקור לייצור מסחרי של תכשירים המבוססים על הבקטריה הזו. גם מקור מספר אחת בערך העברי מסכים עם זה. אז מאיפה הסיפור של שהייה של אנשים עם חלקי אווזים וכו'? עופר קדם - שיחה 19:15, 6 באפריל 2009 (IDT)
- בעניין הבחירה דווקא באווזים מסוג מסויים, והקשר של הדבר לעיקרון "דומה מרפא דומה" - אין לי תשובה, וגם מעיון בוויקיאנגלית העניין לא ברור לי כ"כ. אשמח אם מישהו הבקיא ברזי ההומאופתיה יבהיר את העניין. בברכה, דני. Danny-w 18:59, 6 באפריל 2009 (IDT)
- שיניתי מעט את הניסוח בהתאם לביקורת. :-) Danny-w 18:55, 6 באפריל 2009 (IDT)
בקשר לאוסילוקוקסינום?...
אבל זה לא הגיוני לי!!!! הרי אם אתה חולה בזה... אז תוספת מועטה של זה תחמיר את המחלה במעט... אסור לקחת תוך כדי מחלה... צריך לקחת לפני המחלה בצורה קבוע... פעם בחודש או משהו כזה... מה שרשום בקופסה זה שאם יש תסמיני מחלה צריך לקחת בתדירות של קפסולה כל 6 שעות...
מישהו מבין את ההיגיון שלי? ומישהו יכול להסביר לי למה כאשר אתה נותן חיסון לאדם כשוה בריא זה מחסן אותו כי זה מלמד את הגוף איך לחסל סוג מסויים של נגיף אבל כשיש כמות גדולה של הנגיף בגוף צריך לקחת תוספות של הנגיף כל 6 שעות?-וכן קראתי שהמינון הוא אסטרונומי ושהו אחד ל-1,000,000,000,000 או לא יודע מה... עדיין... מבינים? מישהו יכול לענות? פרופסור דוקטור או מישהו כזה במבין בתחום וקורא את זה?...
ההגדרה בתחילת הערך[עריכת קוד מקור]
הערך מגדיר את האוסילוקוקסינום כ"מרפא" הומאופתי לשפעת. אני מניח שמשתמשים במילה הזו כדי להמנע בשימוש במילה תרופה, אבל לדעתי ראוי להציג את המציאות: ההומאופתים טוענים שזו תרופה ממש, ואילו הרפואה ועולם המדע אינם רואים אותה ככזו אלא כתכשיר ללא השפעה. 94.159.211.125
- תשובה: והאם הערך, במצבו הנוכחי, אינו משקף זאת? :-) Danny-w • שיחה 23:18, 26 בינואר 2014 (IST)
קישור שבור[עריכת קוד מקור]
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://altmed.creighton.edu/Homeopathy/philosophy/cause.htm
- In הומאופתיה on 2013-05-03 23:31:50, Socket Error: 'Connection timed out'
- In אוסילוקוקסינום on 2013-05-04 23:04:44, Socket Error: 'Connection timed out'
- In הומאופתיה on 2013-05-05 02:35:58, Socket Error: 'Connection timed out'
- In אוסילוקוקסינום on 2013-05-13 20:12:50, Socket Error: 'Connection timed out'